שלום בכיתה: אסופת מערכי שיעור בנושא שלום

במקום שבו המלחמות אינן פוסקות, השיח על השלום הופך להיות מורכב עד בלתי אפשרי, האמונה בו נשחקת מאוד וכמעט ואין עשייה לקידום שלום. אם בעבר להקת הנח"ל שרה את "שיר לשלום" היום נפוצים שירים שמבטאים יותר כעס ורצון בנקמה כמו "חרבו דרבו". עבור חלקים בחברה, עצם הדיבור על שלום נעשה טעון, חשוד, קשה ואף בלתי אפשרי.

לצד זה, השלום הוא חלק בלתי נפרד מהשפה והתפילה שלנו. מדי יום אנחנו מברכים לשלום, מדי שבוע מאחלים שבת שלום ויש מי שמידי יום מתפללים "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו", וזה עבורנו עדיין ניצוץ של תקווה שאם נצליח להדליק אותו ייווצר אור קטן שיגרש הרבה מן החושך.

כשחשבנו על אסופת השיעורים על שלום עמדו לנגד ענינו שני דברים: הראשון – כנשות חינוך אין לנו את ה"פריווילגיה" לוותר על התקווה לעתיד טוב יותר, למציאות שבה
ילדים וילדות יוכלו לחיות בביטחון ורווחה לגוף ולנפש. מציאות שבה ילדות.ים לא מדמיינות.ים אפילו מציאות טובה יותר היא בלתי נסבלת ולנו יש אחריות לנסות לשנות אותה; השני – שיח על שלום לא יכול להישאר רק במקומות שבהם כבר מסכימים עליו, האתגר שלנו הוא לדבר גם עם מי המתנגדות.ים ועם מי שלא מאמינות.ים שזה אפשרי.

האסופה כוללת שיעורים שעוסקים בשלום בדרך קצת אחרת: באופן שמאפשר לדבר על הנושא בפתיחות ובהעמקה ולא מעמדת "הטפה", בצורה שמעודדת חשיבה
ביקורתית שתאפשר לבחון מחדש עמדות ותפיסות לגבי מלחמה ושלום בדרך שמייצרת את האפשרות לתמונת עתיד של שלום.

האסופה מבקשת לפתוח את נושא השלום מכמה זוויות: לתת מקום גם לספק, לציניות ולתחושות הקשות שהוא מעורר היום; להתבונן במחירים של חיים ממושכים במציאות
של חירום ומלחמה; לחשוב על הבחירות האישיות והקולקטיביות שמקרבות או מרחיקות משלום; לפגוש מקורות שעוסקים בכוח, ריסון ושלום; ולהכיר יוזמות, מפגשים ומהלכים
מן המציאות שמראים איך צעדים קטנים וגדולים יכולים לפתוח אפשרות של התקרבות ושינוי.

את האסופה אפשר ללמד כסדרה של שיעורים, אבל גם כל שיעור עומד בפני עצמו.

אנו יודעות כמה מאתגר יכול להיות לעסוק בנושא בכיתות בתקופה הזאת. אנחנו מקוות שהמערכים יתנו לכן דרך להיכנס לנושא של שלום בלי לוותר על המורכבות, הספק
והכאב ולצד זה גם בלי לוותר על האפשרות לדמיין את האביב.

בתקווה לשלום,
צוות קדמה