פתח לשלום

שלושה ניסיונות לשנות מציאות של עוינות וסכסוך

 Alemedia.id קרדיט 

הקדמה – המערך מלווה במצגת

בנות ובני  נוער פוגשים בדרך כלל את מי שמוגדר כ״צד האחר״ או כ״אויב״ דרך חדשות, אירועים ביטחוניים, סרטונים בזמן מלחמה ושיח פוליטי. מפגש עם אדם ממשי מן הצד האחר עשוי לערער על דימויים מוקדמים, לעורר סקרנות ולאפשר הקשבה.
מפגשים כאלה עשויים לפתוח אפשרות לחשוב אחרת על הצד האחר ועל הסיכוי לשלום. עם זאת, קשר אישי או פעילות משותפת אינם יכולים לבדם לפתור סכסוך. כדי שייווצר שינוי רחב ומתמשך נדרשים גם מהלכים חברתיים ופוליטיים, התמודדות עם יחסי כוח וקבלת החלטות בידי מוסדות והנהגות. 

המערך מציג שלושה מקרים שונים:

• מפגש מקרי בין שני ספורטאים, שהתחבר למהלך מדיני.
• קמפיין ברשת שיצר קשר ישיר בין אזרחות.ים משתי מדינות אויבות.
• תכנית לימודים ממושכת שהפגישה צעירות.ים ישראליות.ים יהודיות.ים, ערביות.ים אזרחי ישראל ופלסטיניות.ים סביב הכשרה מקצועית משותפת.

באמצעות השוואה בין המקרים יבדקו התלמידות.ים מה קשר אנושי יכול לתרום ליצירת אפשרות לשלום, מה הוא אינו יכול לשנות לבדו, ומה נדרש כדי שיוזמה בין אנשים תשפיע גם על החברה ועל המערכת הפוליטית. 

במרכז השיעור עומדת השאלה:  מה יכול לפתוח פתח לשלום, ומה נדרש כדי שהפתח יהפוך לשינוי רחב ומתמשך?

מהלך השיעור

חלק א׳: האם מפגש עם מי שנחשב.ת אויב.ת יכול לשנות משהו?

נאמר:  במצבים של מלחמה, עוינות או סכסוך, רוב האנשים כמעט ולא פוגשים אנשים מן הצד האחר. הם מכירים אותם בעיקר דרך חדשות, סרטונים, אמירות של מנהיגים וסיפורים ששמעו.
מה יכול לקרות כאשר אנשים משני הצדדים נפגשים, מדברים או עושים משהו יחד? האם מפגש כזה יכול לשנות את הדרך שבה הם רואים זה את זה,  להשפיע על החברה, ואולי גם על המציאות הפוליטית? או ששינוי ממשי יכול להתרחש רק בעקבות החלטות של ממשלות? 

נקריא (אפשר גם להקרין: שקופית 2  במצגת)  שתי אמירות:

אמירה א׳:  מפגש אישי בין אנשים משני צדדים עוינים יכול לשנות את הדרך שבה הם רואים זה את זה, ולפתוח אפשרות לשלום.

אמירה ב׳:  מפגש אישי יכול לשנות אנשים, אבל בלי החלטות ופעולות של ממשלות הוא אינו יכול לשנות מציאות של סכסוך. 

נסמן בכיתה רצף דמיוני בין שתי האמירות, ונבקש מהתלמידות.ים לעמוד במקום שמייצג את עמדתן.ם כרגע.

נבקש מכמה תלמידות.ים להסביר בקצרה את בחירתן.ם.

שאלות קצרות לדיון

• מה יכול להשתנות בעקבות מפגש אישי?
• מה כנראה לא יכול להשתנות בעקבות מפגש בלבד?
• האם שינוי ביחסים בין אנשים יכול להשפיע בהמשך גם על החברה או על הממשלות?

( הערה – בשלב הזה אין צורך להגיע למסקנה. מטרת הפתיחה היא להעלות את השאלה ולחשוף את מגוון העמדות בכיתה. נחזור אל הרצף בסיום השיעור).

חלק ב׳: שלושה מקרים של מפגש בתוך מציאות של עוינות

נאמר:  נבחן שלושה מקרים שונים שבהם אנשים יצרו קשר עם מי שנחשבו בני הצד האחר או אזרחי.ות מדינת אויב.

המקרה הראשון התחיל במפגש מקרי בין שני ספורטאים מסין ומארצות הברית.
השני בקמפיין ברשת שחיבר בין אזרחים מישראל ומאיראן.
והשלישי בתכנית לימודים משותפת לצעירים ישראלים ופלסטינים.

אחרי כל מקרה נעצור לשאלה קצרה, ובהמשך נשווה ביניהם ונבדוק מה הצליח להשתנות ומה נשאר ללא שינוי.

(הערה: אין צורך לפתוח דיון מלא אחרי כל מקרה. מטרת השאלות הקצרות היא לוודא שהתלמידות והתלמידים הבינו מה היה ייחודי בכל מקרה ולשמור אותן.ם פעילות.ים בזמן ההצגה.  כדאי להקדיש לכל מקרה כ 5–6 דקות, כולל השאלה הקצרה). 

המקרה ה- 1: דיפלומטיית הפינג־פונג

נציג את השקפים 4-5 במצגת  ונקרא את המקרה בקול.
בסיום נשאל: מה היה יוצא דופן במפגש בין שני הספורטאים? נשמע שתיים – שלוש תשובות.

מקרה 2: Israel Loves Iran

נציג את השקפים 6-7 במצגת  ונקרא את המקרה בקול.
בסיום נשאל:   מה היה חדש בדרך שבה אזרחים משתי המדינות פנו זה לזה? נשמע שתיים – שלוש תשובות.

מקרה 3: Peace by Tourism ישראלים ופלסטינים לומדים יחד בצרפת

נציג את השקפים 8-9 ונקרא את המקרה בקול.
בסיום נשאל:  מה היה שונה במסגרת הזאת משני המקרים הקודמים?נשמע שתיים – שלוש תשובות.

חלק ג׳: מה השתנה, ומה נשאר ללא שינוי?

לאחר שהכרנו את שלושת המקרים, נשווה ביניהם בקצרה.

נאמר:  בכל אחד מן המקרים נוצר קשר בין אנשים מקבוצות או מדינות שנמצאות ביחסי עוינות או סכסוך, אבל לא בכל המקרים התרחש אותו סוג של שינוי.  נבדוק מה השתנה בעקבות המפגש, ומה נשאר מחוץ להשפעתו. 

נצייר על הלוח טבלה קצרה (שקף 10 במצגת)

נמלא את הטבלה יחד עם הכיתה. בכל מקרה נבקש מן התלמידות והתלמידים להציע תשובה קצרה לכל אחת מן השאלות:

• מה השתנה אצל הא.נשים שהשתתפו, בקשר ביניהן.ם או בשיח סביבן.ם?
• מה לא השתנה בעקבות המפגש או היוזמה?

(אין צורך להגיע לניסוח מדויק או מלא בכל תא. מטרת הטבלה היא ליצור השוואה קצרה בין המקרים ולהכין את המעבר לחלק הבא, שבו נבחין בין שינוי אצל האדם, בחברה ובמערכת הפוליטית).

בנספח א' – אפשר למצוא את הטבלה עם תשובות אפשריות

לאחר מילוי הטבלה נשאל:  מה יכול לעזור לשינוי שהתחיל ביוזמה להתרחב מעבר לא.נשים שהשתתפו בה? 

נאסוף כמה תשובות ונכתוב על הלוח אפשרויות שונות. למשל:

• הצטרפות של א.נשים נוספות.ים
• פרסום והשפעה על השיח הציבורי
• פעילות מתמשכת
• ארגונים ומוסדות שימשיכו את היוזמה
• תמיכה של מנהיגות.ים ומקבלי החלטות
• שינוי בהחלטות ובמדיניות

נסכם:  שלושת המקרים מראים דרכים שונות שבהן מפגש או קשר בין א.נשים יכולים לפתוח אפשרות לשינוי אישי וחברתי, אבל כדי ששינוי כזה יתרחב וישפיע על מציאות של סכסוך, נדרש בדרך כלל גם חיבור לציבור רחב יותר, למוסדות ולתהליכים פוליטיים. 

חלק ד׳: שלושה מעגלים של שינוי

נאמר: ראינו שההשפעה של יוזמה יכולה להתרחש באופנים שונים. עכשיו ניתן שם לשלושה מרחבים שבהם שינוי יכול להתרחש: אצל א.נשים, בחברה ובמערכת הפוליטית.  נצייר על הלוח שלושה מעגלים, זה בתוך זה:
האדם | החברה | המערכת הפוליטית
(אפשר להיעזר בשקף 11 המצורף במצגת) 

נסביר בקצרה:

• מעגל האדם: שינוי במחשבות, ברגשות, בדימויים ובקשרים אישיים.
• מעגל החברה: שינוי בשיח הציבורי, בקשרים בין קבוצות, בתקשורת ובהתארגנות אזרחית.
• מעגל המערכת הפוליטית: שינוי בהחלטות של ממשלות ומוסדות, בחוקים, בהסכמים, בגבולות  ומדיניות.

פעילות קצרה: לאיזה מעגל זה שייך?

נקריא (שקף 12) במצגת כמה דוגמאות, ובכל פעם נבקש מהתלמידות.ים להצביע באיזה מעגל מתרחש השינוי העיקרי. נדגיש: לפעמים שינוי אחד קשור ליותר ממעגל אחד. בחרו את המעגל שבו לדעתכן.ם הוא מתרחש בעיקר.

• אצבע אחת – מעגל האדם
• שתי אצבעות – מעגל החברה
• שלוש אצבעות – מעגל המערכת הפוליטית

נקריא את הדוגמאות (אם הזמן קצר, אפשר להסתפק בדוגמאות 1, 3, 4 ו-6): 

1. אדם מתחיל לראות אחרת את מי שחשב עליו כאויב
2. שני אנשים משני הצדדים יוצרים קשר אישי
3. אלפי א.נשים משתפות.ים ומגיבות.ים לקמפיין נגד מלחמה
4. מוסד לימודים יוצר מסגרת משותפת לצעירים משני הצדדים
5. ממשלה מזמינה משלחת ממדינה שנמצאת איתה בעימות 
6. שתי ממשלות מחליטות לפתוח במשא ומתן
   
   אחרי כל דוגמה נבקש מתלמיד או מתלמידה אחת להסביר בקצרה את הבחירה.

נחזור לשלושת המקרים שהצגנו בהתחלה ונשאל:

• באילו מעגלים אפשר לזהות השפעה בכל אחד מן המקרים? 
• באילו מהמקרים אפשר לזהות השפעה גם מעבר למעגל האדם? 
• מה אִיפשר למפגש בין שני שחקני הפינג־פונג להפוך גם לחלק מתהליך פוליטי?
  (תשובות אפשריות מפורטות בנספח א') 

נאמר: שלושת המעגלים יכולים להשפיע זה על זה. שינוי אצל א.נשים יכול להשפיע על החברה, שינוי בחברה יכול ליצור לחץ על מקבלי החלטות, ולעיתים גם החלטה פוליטית יכולה לשנות בהמשך את היחסים בין אנשים ובין קבוצות.
(תשובות אפשריות בנספח א')

שאלה מרכזית לדיון: האם יוזמה חייבת להגיע למערכת הפוליטית כדי להיות בעלת ערך?

אפשר להעמיק: מה הערך של שינוי בדימויים, ברגשות או בקשרים בין א.נשים, גם אם אינו מוביל מיד לשינוי פוליטי? ומה הגבולות של שינוי כזה כל עוד החוקים, המדיניות או יחסי הכוח אינם משתנים?

חלק ה׳: נחזור לשאלה שבה פתחנו

נאמר:  בתחילת השיעור שאלנו אם מפגש עם אנשים מן הצד האחר בסכסוך יכול לשנות משהו. עכשיו, אחרי שהכרנו שלושה מקרים וחשבנו על שלושת מעגלי השינוי, נחזור לעמדה שבה פתחנו.

נבקש מהתלמידות והתלמידים לחזור אל הרצף הדמיוני בכיתה, או לסמן שוב על הדף את מקומם בין שתי האמירות:

אמירה א׳:  מפגש אישי בין אנשים משני צדדים עוינים יכול לשנות את הדרך שבה הם רואים זה את זה, ולפתוח אפשרות לשלום.

אמירה ב׳:  מפגש אישי יכול לשנות אנשים, אבל בלי החלטות ופעולות של ממשלות הוא אינו יכול לשנות את מציאות הסכסוך.

נשאל:

• האם נשארתן.ם באותו מקום על הרצף, או ששינתן.ם את מיקומכן.ם?
• איזה מן המקרים השפיע יותר מכל על החשיבה שלכן.ם, ולמה? 
• האם הייתם.ן רוצות.ים להשתתף בפרויקט שמאפשר מפגש עם "הצד השני"? מה היה גורם לכן.ם לרצות או לא לרצות?

נסכם את השיעור:

מפגש אינו שלום, והוא גם אינו מבטיח שלום. אבל הוא עשוי לפתוח פתח: לערער על דימויים של אויב, להפחית פחד, לאפשר היכרות וליצור קשר או פעולה משותפת.
כדי שהשינוי יתרחב מעבר לאנשים שנפגשו, נדרש בדרך כלל גם חיבור לחברה, לארגונים, למוסדות, להנהגה ולהחלטות פוליטיות.

נספח א:  טבלה כולל תשובות אפשריות

חלק ד' – שלושת המעגלים

דיפלומטיית הפינג־פונג פעלה בשלושת המעגלים:

• במעגל האדם, דרך המפגש והמחווה בין שני הספורטאים.
• במעגל החברה, דרך הפרסום הרחב והפיכת המפגש לסמל.
• במעגל המערכת הפוליטית, משום שהאירוע התחבר לתהליך מדיני שכבר החל בין הממשלות.

Israel Loves Iran פעל בעיקר במעגל האדם ובמעגל החברה:

• נוצרו קשרים אישיים.
• חלק מן המשתתפים.ות תיארו שינוי בדימוי של הצד האחר.
• הקמפיין הפיץ מסרים נגד מלחמה והגיע לציבור רחב יותר.

אין לנו עדות לכך שהקמפיין השפיע ישירות על החלטות הממשלות.

Peace by Tourism פעל בעיקר במעגל האדם ובמעגל החברה:

• נוצרה מסגרת ממושכת של לימודים ועבודה משותפת.
• המשתתפים חיו ופעלו יחד סביב מטרה מקצועית;
• כמה מהן.ם תיארו את העבודה המשותפת כדרך ליצור קשר.
  אין בידינו די מידע כדי לדעת מה השתנה לאורך זמן אצל כלל המשתתפים.ות, ואין עדות להשפעה על המערכת הפוליטית.