לבחור בטוב | מערך שיעור לעל יסודי

פתיחה

נאמר: בשיעור הזה נעסוק בבחירה ב"טוב" – בבחירות שאנחנו תופסות.ים כמוסריות, נכונות או ראויות, ובמצבים שבהם לא תמיד פשוט לנו לבחור בטוב. נבחן מה משפיע על הבחירות שלנו, במיוחד כשיש רצונות, אינטרסים, לחצים או שיקולים שמתנגשים זה בזה. 

התלמידות.ים ימלאו סקר אנונימי שיצרנו מראש לפי השאלות בנספח 1. (במערך להדפסה מצורפת מצגת עם סקר אינטרטקטיבי שניתן ליצור ממנה עותק) 

להעדפתך, אפשר להשתמש ב- Google Form או כל אפליקציה אחרת לסקרים.

בסיום נציג את התוצאות ונעבור עליהן יחד.

 נשאל:

• האם היה פשוט או קשה להכריע בין האופציות?
• האם היו שאלות שההכרעה הייתה קשה יותר מהאחרות? למה?
• בחלק מהשאלות לבחירה שלכן.ם הייתה גם השלכה על אחרים.ות – האם זה השפיע על ההחלטה שלכן.ם?
• לדעתכן.ם אם הסקר לא היה אנונימי התוצאות היו דומות? האם המקרה היה שונה אם כולם היו רואים מה אני מצביע.ה?

• ומה אם כל המדינה הייתה רואה? למשל בתוכניות ריאליטי כמו  "המירוץ למיליון"?

"המירוץ למיליון" – מה אני הייתי עושה?

נמתח ציר דמיוני בכיתה בין "הייתי בוחר.ת אחרת" לבין "הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר" ובאמצע "לא יודע.ת מה להחליט".

נקרין את הקטעים הבאים מ"המירוץ למיליון" ובכל קטע נבקש מהתלמידות.ים להתמקם פיזית על הציר. אחרי כל בחירה נשאל תלמיד.ה מכל צד על הציר – למה בחרו כך. אם כל הכיתה בחרה באותו המקום, נציין זאת.

מאי ואיתי עוזרים לספיר וספיר

אור ועדי עוזרים לאזי ודניאל

אור ועדי עוזרים לעמרי ואיתי

 לאחר מכן נשאל:

האם הבחירה הפעם הייתה עבורכן.ם  קלה או קשה יותר מהסקר האנונימי? למה?

*למורה: נתייחס לכך שהפעם הבחירה אינה אנונימית: המשתתפות.ים יודעות.ים שהכל מצולם ושייצפו בהן.ם, יש פרס כספי משמעותי על הפרק, והם.ן פועלות.ים בתוך מסגרת תחרותית שבחרו להשתתף בה. משתנים אלו יכולים להשפיע גם על הבחירה עצמה וגם על האופן שבו הצופים שופטים.ות אותה.

נמשיך ונסביר, יש קטע אחד שכולן.ם דיברו עליו והיה קשה לפספס. הקטע שבו עומרי לא יכול לבצע משימה בגלל הפרוטזה ואיתי ומאי מחליטים לעזור להם. איתי מבצע את המשימה הקשה פעם נוספת.

נשאל: האם אתן.ם מכירות.ים את הקטע הזה? מה אתן.ם זוכרות.ים ממנו? 

נקרין את הקטע המלא מתוך המירוץ למיליון פרק 19, הדרמה בגיאורגיה (החל מדקה 32 ועד 44, מומלץ לדלג על החלקים שזוגות אחרים מדברים בהם).

 לאחר הצפיה נשאל: 

• אילו ערכים עומדים מאחורי כל אופציה של בחירה בדילמה של איתי?
• הדילמה של איתי הייתה קשה  וההחלטה לא הייתה מובנת מאליה, בראיון מאוחר יותר אמר איתי שהוא התבייש בכך שלקח לו זמן להחליט – מה דעתכן.ם על האמירה הזאת? 
• האם יש מישהי או מישהו שהיו בוחרים אחרת מאיתי ומאי? למה?
• היו א.נשים ששפטו את האב והבת על כך שלא התעכבו כדי לאפשר לאיתי ומאי לצאת לפניהם, ושמחו על היתרון שנוצר להם. אחרות.ים טענו שבתחרות כזאת לגיטימי לחשוב קודם כל על עצמך כי "זה הפורמט". מה דעתכן.ם? האם העובדה שזו תחרות משנה או משפיעה על מה שנכון לעשות? 
• האם יש כאן בכלל בחירה שנוכל לכנות אותה: "הבחירה הנכונה"? איך נדע מהי? מה או מי משפיע על הבחירה שלנו להתנהג כך או אחרת במצבים שונים?

למורה: כדאי להתייחס לדברים שעלו בכיתה לפני כן, אם היו בחירות שונות של התלמידות.ים בסקר ובחלק של "המירוץ למיליון", נציין שלא כולן.ם הסכימו מהי "הבחירה הנכונה", ואם הרוב המוחלט בחרו את אותם הדברים נציין שפה בכיתה היתה הסכמה לגבי מה נכון לעשות. ראינו גם שהנסיבות, המחיר האישי והידיעה שאחרות.ים רואות.ים אותנו יכולים להשפיע על הבחירה שלנו.  אבל הבחירות שלנו לא מתחילות רק ברגע ההחלטה עצמו. לאורך החיים אנחנו לומדות.ים מה נחשב נכון, ראוי ומקובל. מהרגע שאנחנו נולדים.ות לעולם, מתחיל תהליך של "סוציאליזציה"(בעברית חיברות).  זהו תהליך שבו אנחנו לומדות.ים מהסביבה שלנו איך מצופה מאיתנו להתנהג בהתאם לערכים, לתרבות ולמנהגים של החברה שלנו. 

נמשיך ונשאל:

• האם אפשרי לדעתכן.ם שבתהליך הסוציאליזציה נלמד דברים סותרים? חשבו על דוגמאות.
• האם אפשרי לדעתכן.ם שבסיטואציה אחרת או שבחברה/תרבות אחרת הבחירה שתיחשב "הנכונה" תהיה שונה?
• מה אפשר ללמוד מהדוגמה של "המירוץ למיליון" על ההשפעה של הסוציאליזציה על הבחירות שלנו?

נסביר: המתחרים ב"מירוץ למיליון" יודעות.ים מה הבחירה המצופה מהן.ם. זו בחירה שתואמת את הערכים של החברה הכללית וגם של המשפחות שלהן.ם והסביבה שלהן.ם. הן.ם גם יודעות.ים שצופים בהן.ם ובהחלטות שלהן.ם. "המירוץ למיליון" מדגים את תהליך הסוציאליזציה: עדי למשל דיברה על הערכים שהיא רוצה שהבת שלה תלמד כשהיא תראה אותם בתוכנית. בנוסף, העריכה של התוכנית והתגובות הציבוריות גם הן מלמדות אותנו מהי ההתנהגות "הנכונה" המצופה מאיתנו. 

פעילות בקבוצות- "איזהו גיבור?"

נסביר, השאלות האלו על הקונפליקט הפנימי בין ה- "טוב" ל "רע" בין ה"מוסרי" ל"לא מוסרי" העסיקו חוקרים, פילוסופים, הוגים וחכמים דתיים כבר אלפי שנים.  נתחלק לקבוצות, כל קבוצה תקבל טקסט שמתבסס על מקורות מהתרבות היהודית, בסוף הטקסט יש הנחיות לשיח קבוצתי (נספח 2 – מופיע במערך להדפסה).

לאחר מכן נחזור למליאה, כל קבוצה תציג עיקרי הדברים שעלו בשיח בקבוצות.

נסכם: ראינו שהבחירות שלנו מושפעות מהערכים ומהנורמות שלמדנו מהסביבה וגם מהנסיבות שבהן אנחנו נמצאות.ים. המקורות שקראנו מוסיפים עוד רעיון: גם כשאנחנו חושבות.ים שאנחנו יודעות.ים מה ראוי לעשות, לא תמיד קל לבחור בכך. לפעמים הבחירה דורשת מאיתנו לרסן דחף, רצון או תגובה מיידית. המקורות מציעים לראות ביכולת הזאת סוג של כוח וגבורה. 

בחירה קולקטיבית

נאמר: עד עכשיו התייחסנו לבחירה של האדם היחיד, הפרטי, אבל יש גם בחירה קולקטיבית: הבחירות שאנחנו עושים כקבוצה, כחברה, כציבור, כעם, כאנושות. האם הבחירה שנכונה לגבי היחיד נכונה גם לגבי קבוצות/ציבור שלם?

נשאל: 

• אילו קבוצות אתן.ם מכירות.ים שמקבלות החלטות קולקטיביות? (בכיתה למשל: האם נחרים ילד או ילדה מסוימת? האם נעזור אחד לשני בלימודים? דוגמה נוספת היא יישובים שיש להם וועדות קבלה שמקבלות החלטה קולקטיבית לגבי מי יכול.ה לחיות ביישוב)
• יש גם החלטות קולקטיביות שהממשלה מקבלת, אמנם היא נבחרה על ידינו בבחירות דמוקרטיות, אך מרגע שהתמנתה, היא יכולה לקבל החלטות קולקטיביות מבלי לשאול לדעתנו שוב. אילו דוגמאות יש לכן.ם להחלטות קולקטיביות של הממשלה? ( למשל כיצד להתייחס לאנשים שחיים בעוני, למהגרי עבודה ופליטים, לעולים חדשים, למיעוטים, ללהט"ב.)

• האם החלטה שאקבל באופן אישי יכולה להשתנות כשאני חלק מקבוצה?(למשל,  באופן אישי אני לא אעליב את X ואפילו אחשוב שזה לא נכון, אבל בסיטואציה חברתית שבה כולם מעליבים אותה אני אשתתף או לא אמנע את זה?)
• לאיזו החלטה יש יותר כוח והשפעה – להחלטה האישית שלי בחיים שלי או להחלטה הקולקטיבית למשל של הממשלה? 

נסביר: אחד ההבדלים המשמעותיים בין בחירה אישית לבחירה קולקטיבית הוא היקף ההשפעה שלה וההשלכות שיכולות להיות לה. גם בחירה אישית יכולה לפגוע באדם אחד או יותר, בצורה נקודתית או מתמשכת, אבל כאשר קבוצה גדולה, מוסד או מדינה מקבלים החלטה, ההשפעה שלה יכולה להיות רחבה הרבה יותר ולהשפיע על אנשים רבים לאורך זמן. באותה המידה, אם אבחר לא לתרום לחסר דיור ברחוב, הבחירה שלי תשפיע בעיקר על המפגש בינינו; אבל אם המדינה באופן שיטתי לא דואגת לאנשים שחיים בעוני או ללא קורת גג, ההשלכות של הבחירה/ההחלטה הזאת משמעותיות עבור הרבה יותר אנשים. 

עם הכוח גם באה האחריות, כלומר: לקבוצה יש יותר כוח ולכן גם יש לה אחריות גדולה יותר איך להשתמש בכוח הזה.

נראה עכשיו סרטון קצר  ואחר כך נקיים שיח עליו.

בסיום הסרטון נשאל:

• מה בעיקר דיבר אליכן.ם בסרטון?
•  יש משהו שלא הסכמתן.ם איתו?
•  יש משהו שמאוד הסכמתן.ם איתו?
• איך יכול להיות שמה שאנחנו חושבות.ים שהוא נכון ברמה האישית לא תמיד מתבטא בבחירות שאנחנו עושים כחברה? 
• בהנחה שרוב בני האדם  רוצים לחיות חיים בטוחים ושלווים, למה הבחירה בשלום אינה תמיד הבחירה שחברות ומדינות עושות? 

נסכם את הדברים שעלו בשיח ונסיים את השיעור בשאלה לכיתה שאין חובה לענות עליה: איזה רעיון מהשיעור נשאר איתכן.ם כשאתן.ם חושבות.ים על בחירה בשלום?