השנה בחרנו לעסוק ביום האישה דרך שאלת הקשר שבין נשים ושלום, והאם בכלל קיים קשר כזה. בשיעור זה לא ננסה להראות שנשים הן לכאורה "טובות יותר", רכות יותר או אכפתיות יותר, במקום זאת ננסה לבחון את הקשר בין נשים ושלום באופן ביקורתי דרך השאלות: למה נשים כמעט לא נמצאות בדיונים שבהם מתקבלות החלטות על מלחמה ועל שלום?  האם עצם נוכחותן של נשים בתהליכי קבלת החלטות משנה את המציאות או שמדובר באתגר עמוק יותר, הקשור למבנה החברה ויחסי הכוח שבתוכה? בעולם שבו מלחמות, אלימות וקונפליקטים הם חלק מהמציאות היומיומיות וגם מהשיח שסביבנו, זו שאלה שנוגעת ישירות לחיים של כולנו וכמובן גם לחייהן.ם של תלמידות ותלמידים. מערך שיעור זה אינו מבקש לספק תשובות חד ־משמעיות, אלא לפתוח מרחב לחשיבה ביקורתית, לדיון מורכב למפגש עם סיפורים, רעיונות וקולות שמזמינים את התלמידות.ים לחשוב מחדש על שלום, לא כמשהו "נשי", אלא כאתגר חברתי – פוליטי שקושר בין שוויון, הדרה והאפשרות לדמיין עתיד אחר.

לשיעור מצורפת מצגת 

פתיחה

נציג לתלמידות.ים ציר דמיוני מצד אחד של החדר לצד השני. צד אחד יהיה – מסכימ.ה מאוד, הצד השני יהיה – לא מסכימ.ה בכלל (אפשר גם לסמן ציר על הרצפה בטוש מחיק).

נכתוב על הלוח: אם היו יותר נשים בשלטון – היו פחות מלחמות.

ננחה את התלמידות.ים לעמוד על הציר על פי עמדתם לגבי המשפט. נשאל תלמידות. ים שונות.ים:  למה בחרת לעמוד כאן? נדגיש כי בשלב זה לא נפתח לדיון, נבקש רק להקשיב לעמדות השונות.

למורה: אם המשפט המוצע להרגשתך לא מתאים לכיתה שלך ועלול לייצר התנגדות גדולה לנושא, אפשר לבחור במשפט אחר למשל:

• אם יהיו יותר נשים בשלטון – יש יותר סיכוי לשלום.
• נשים כמעט לא שותפות להחלטות שנוגעות למלחמות או לשלום.
• רוב ההחלטות בדיונים על מלחמה ועל שלום מתקבלות ללא נשים.

נסביר כי לכבוד יום האישה הבינלאומי בחרנו להתמקד בשאלת הקשר בין נשים ושלום, אם אכן יש קשר כזה, וכי השאלה הזאת ושאלות נוספות בנושא ילוו אותנו לאורך השיעור.

היסטוריה בקטנה

נציג את שקפים 2-3: הליגה הבינלאומית לנשים לשלום וחירות (WILPF) 

נשאל:   למה לדעתכן.ם צריך התארגנות של נשים למען שלום?
למה דווקא אחרי מלחמת העולם הראשונה? 

נסביר:  המשמעות של ארגון בעל מעמד מייעץ באו"ם: הכוונה לארגון שאינו יכול להצביע ולקבל החלטות, אבל יכול להשתתף בדיונים רשמיים, להציג עמדות, להיפגש עם מקבלי החלטות ולהשפיע על ניסוח מדיניות וחוק. במילים אחרות זהו ארגון אזרחי שיושב ליד שולחן קבלת ההחלטות, גם אם הוא לא זה שמחליט.
נשאל: מה לדעתכן.ם היתרון של מעמד מייעץ באו"ם בהקשר של נשים ושלום? ומהו החיסרון? (זה מראה שיש דרך לנשים ולארגונים אזרחיים לחדור אל מוקדי השפעה עולמיים ויש גם הכרה בחשיבותן, מצד שני זה מדגיש שגם כשהן ליד שולחן מקבלי ההחלטות, הכוח שלהן אינו שווה).

נציג גם את שקף 4 החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם.

נשאל: מה המשמעות של "הטמעת חשיבה מגדרית בשיח בנושאי שלום וביטחון?" (הכוונה היא לוודא שנשים שותפות בקבלת ההחלטות, ולשאול איך מלחמה ושלום משפיעים על קבוצות שונות – ולא רק על מי שמחזיק בכוח).

נציג את הנתונים בשקף 5 ונשאל: האם יש הסכמה שנשים צריכות להשתתף  בשיח על שלום וביטחון, למה לדעתכן.ם זה עדיין לא קורה?

למורה: בשלב זה רק נשאל את השאלות ונקשיב לתשובות ועוד לא ננסה לענות עליהן.

נציג את שקף 6 ניתן רקע קצר על תנועת הנשים בליבריה ומאבקה לשלום בהנהגת ליימה בואי. 

להרחבה: קראו על מלחמת האזרחים השנייה בליבריה

נאמר כי נצפה בסרטון ובמהלכו נחשוב על השאלה: מדוע הנשים בליבריה הצליחו ?

נקרין את הסרטון : ראיון עם ליימה בואי, ובהתאם למאפייני הכיתה נוכל גם לצפות בסרטון קצר על שביתת המין של הנשים (שימו לב להעביר לתרגום אוטומטי של הכותרות לעברית: בקישור תמצאו הנחיות לכך).

נערוך דיון סביב השאלות: 

• איך לדעתכן.ם זהותן כנשים השפיעה על הדרך שבה פעלו ועל הצלחתן במאבק?
• מה במאבקן של הנשים בליבריה שבר את הכללים הרגילים של מאבק פוליטי?

פעילות בקבוצות: שאלות לדיון
חלוקה לקבוצות: נחלק את הכיתה לקבוצות של 4 משתתפות.ים.
חלוקת שאלות: כל רביעייה תקבל שאלה אחת לדיון מתוך מאגר שאלות (מומלץ להיעזר בחלוקה המופיעה בתחתית העמוד לפי רמות: שאלות התנעה 🟢, שאלות  התקדמות 🔵, ושאלות אתגר 🔴 לפתוח באחת משאלות ההתנעה ולפי מידת העניין וההתקדמות להמשיך לשאלות הבאות).

דיון ותיעוד: ננחה את הקבוצה לדון בשאלה ולכתוב את עיקרי הדברים שעלו.
נכוון את התלמידות.ים לפתח כיווני חשיבה שונים ולהביא לידי ביטוי את המורכבות, מבלי לנסות להגיע לתשובה מוחלטת ומוסכמת על כולן.ם על כולן.ם, אלא להביא את המורכבות.

הצגה במליאה

כל קבוצה תציג ב-2 דק' את השאלה שדנה בה ואת עיקרי הדברים שעלו בדיון.

נזכיר כעת לתלמידות.ים את המשפט מתחילת השיעור: אם היו יותר נשים בשלטון – היו פחות מלחמות.

נשאל: מה דעתכן.ם עכשיו? האם משהו השתנה בעקבות הדיונים?

סימולציה 

נצרף כל שתי רביעיות יחד לקבוצה של שמונה. המשימה: העולם כבר מבין שנשים חשובות לשלום, אך בפועל הן כמעט לא משתתפות במשאים ומתנים ובהסכמים. אתן.ם ועדה בינלאומית במסגרת האו"ם שמטרתה להביא נשים אל שולחן הדיונים בנושאי שלום וביטחון.

על הוועדה להציע: 

1. דרכים מעשיות: לפחות 2 צעדים שיגרמו לכך שנשים יהיו חלק אמיתי מקבלת ההחלטות.

2. אחריות: מי אמור לקדם צעדים אלו?

3. ניתוח קשיים: הצביעו על קושי או התנגדות שיקשו על יישום ההצעה.

בתום העבודה, כל וועדה תציג את הצעדים שהציעה.

אחרי שכל הקבוצות הציגו נשאל:
1.  מי אמור לקדם את הצעדים שהצעתן.ם? נקשיב לתשובות שיעלו (פוליטיקאים, ארגונים, אזרחים…)

2.  מה יש בכוח שלכן.ם כתלמידות.ים  לעשות כדי לשנות את המציאות?

נכתוב את התשובות שיעלו על הלוח, למשל: 

• להעלות מודעות ברשתות החברתיות
• ליזום דיון בבית הספר
• לאתגר אמירות וסיסמאות לא שוויוניות
• להצטרף ליוזמות חברתיות

נסגור את החלק הזה במשפט:  שלום לא מתחיל בשולחנות הממשלה – הוא מתחיל במי שמוכנות ומוכנים לערער על השיטה הקיימת.

הצעה לפעילות סיום: כל קבוצת תלמידות. ים תכין פוסט או סרטון קצר להעלאת מודעות לנושא ברשתות החברתיות.

מאגר שאלות