מדברות ומדברים בכנות על שלום

 קרדיט: וויקימדיה

שיעור זה נכתב בימי המלחמה עם איראן ובתוך תקופה ארוכה של חיים בצל מלחמה או בציפייה אליה. רבים ורבות מאיתנו חווים עייפות ושחיקה מתמשכת. בתוך המציאות הזו, נדמה ש'שלום' הוא משאלת הלב של כולן.ם, אבל בפועל זה לא מובן מאליו. כאשר עולה המילה "שלום"צפים רגשות מגוונים, לא רק תקווה ואופטימיות, אלא גם ספק, פחד, ציניות או התנגדות. המילה 'שלום' יכולה להתפרש בעיני חלק מהא.נשים כהיעדר מלחמה, מצב שבו אין ירי, אין לחימה ואין סכנה מיידית. עבור אחרות.ים המשמעות של 'שלום' עשויה להיות תחושת ביטחון כוללת, יציבות, יחסים טובים בין א.נשים וקבוצות, אפשרות לחיות ללא פחד, אולי גם צדק והכרה הדדית. הפער בין המשמעויות השונות האלו יכול לעורר מחלוקות ורגשות מורכבים. בנוסף, בשיח הציבורי בישראל המושג 'שלום' מזוהה בדרך כלל עם עמדה פוליטית או עם "מחנה השלום", כאילו ש'שלום' הוא רעיון ששייך רק לחלק מהחברה ולא בהכרח רצון משותף. 

השיעור פותח סדרת מערכים שעוסקים ב'שלום' במטרה לאפשר לתלמידים ולתלמידות לדבר בכנות פתיחות על התחושות והעמדות שלהן.ם ביחס ל'שלום'.  השיעור מבוסס על האמונה שלכולן.ם יש רצון לחיות חיים טובים בביטחון, אך מכיר בכך שהמושג 'שלום' והדרך להגיע אליו נתפסים באופן שונה על ידי א.נשים שונים.

השיעור מלווה במצגת

הכנות: 

ניצור לוח פאדלט או מסמך משותף בגוגל דוקס (אפשר להעתיק את נספח 3).

פתיחה 

נכתוב על הלוח או נקרין שקופית עם המילה 'שלום' (שקופית 1), ונחכה כחצי דקה שבמהלכה התלמידות.ים יבחינו במילה ואולי יגיבו לה. 

 נאמר: בוודאי עלו לכן.ם הרבה מחשבות ורגשות כשראיתן.ם את המילה 'שלום' (אם שמעת דברים שנאמרו אפשר גם לציין "שמעתי ….").  היום אני רוצה לשמוע מה עולה לכן.ם בראש, מה באמת אתן.ם חושבות.ים ומרגישות.ים כלפי 'שלום' בלי צנזורה וגם בלי שיפוטיות. כי בשיעור הזה, כל מחשבה, תחושה ודעה הן לגיטימיות וראויות. 

נבקש מהתלמידות.ים לכתוב במסמך המשותף או בפדלט את מה שעולה להן.ם בראש כשהן.ם שומעות.ים את המילה 'שלום'. נדגיש  שהכתיבה אנונימית ושהן.ם לא יצטרכו לחלוק עם הכיתה את מה שכתבו. 

* למורה: אם אין גישה למסמך שיתופי, אפשר להשתמש בפיתקיות שנאספות מקופלות. נקרא ונכתוב בעצמנו את הדברים על הלוח, כדי לשמור על האנונימיות מפני תלמידות.ים אחרות.ים

 נקרא את הדברים שעלו ונשאל:

•  האם  יש דמיון בין הדברים? למה לדעתכן.ם?
• האם יש גם הבדלים בין הדברים? למה לדעתכן.ם?
• אילו תחושות אפשר לזהות ממה שכתוב או לשער שעומדות מאחורי הדברים? (פחד,כעס, תקווה, בלבול…)
• האם יש תחושה אחת שבולטת יותר מאחרות?
• האם לדעתכן.ם הלוח הזה מייצג את כלל החברה בישראל?

*למורה: חשוב להתייחס ברצינות גם לדברים בוטים או מטופשים שעלו. אפשר להסביר שבדרך כלל אלו דברים שנכתבים בציניות וגם לה יש תפקיד. הרבה פעמים אנשים משתמשים בציניות או בהומור כשהם לא רוצים להתמודד עם השאלה.

נסכם את  הדברים ונאמר שראינו שיש כל מיני רגשות שעולים כשמדברים על שלום. בחלק הבא של השיעור נעמיק בתחושות ובדעות השונות כלפי שלום.

*למורה: חלק זה נפתח בקריאה משותפת של מונולוגים שמבטאים דעות שונות על 'שלום'. המטרה היא לייצר מרחב מאפשר להביע דעות ומחשבות שונות. הפעם התלמידות.ים כבר לא אנונימייות.ים,  לכן יתכן שיהיו תלמידות.ים שעדיין ירגישו לא בנוח לחשוף את הדעות והמחשבות שלהן.ם. חשוב לשים לב שלא מופעל לחץ כיתתי על תלמיד.ה ולהדגיש את חוסר השיפוטיות. בנוסף, אם יהיו תגובות ציניות ומפריעות או נמנעות, כדאי לאפשר זאת משום שגם ישיבה בצד והקשבה "בחצי אוזן" כרוכה גם היא בתהליך של עיבוד וחשיבה פנימית. 

קריאה במליאה 

נבקש 5 מתנדבות.ים מהכיתה,  כל מתנדב.ת תקבל/יקבל מונולוג קצר (נספח 1).  ננחה אותן.ם לקרוא קודם לעצמן.ם את הטקסט כדי להכיר אותו ורק אחר כך לקרוא אותו לכיתה פעמיים. בפעם הראשונה,  נקיים קריאה רציפה של המונולוגים אחד אחרי השני.  

לפני הקריאה השנייה, נסביר לכיתה שהפעם כל מי שמזדהה עם מונולוג מסויים יעמוד/תעמוד מאחורי מי שהקריא.ה אותו, כך שיווצרו קבוצות. בתום ההקראה נבקש גם מהמתנדבות.ים שקראו לבחור עם איזה מונולוג הזדהו ולעמוד עם אותה קבוצה.
** אפשרות נוספת: במקום הקראת מונולוגים נוכל להדביק את הטקסטים על בריסטולים שונים ולתלות אותם בפינות שונות של הכיתה, התלמידות.ים יקבלו מדבקות, יסתובבו בכיתה, יקראו את הטקסטים, וידביקו מדבקה לצד הטקסט שהזדהו איתו.
נשאל: האם יש מישהי או מישהו שלא מזדהים עם אף אחד מהטקסטים? אם כן, האם הן.ם רוצות.ים לשתף מה הדעה שלהן.ם לגבי שלום?
אם כן,  והן.ם יציגו דעה אחרת, נשאל אם יש עוד תלמידות.ים שמזדהות.ים עם הדעה הזאת, ותיווצר קבוצה נוספת סביבה. אם לא יציגו דעה אחרת, נבקש מהן.ם להצטרף לאחת הקבוצות שמבטאת דעה הכי קרובה לדעה שלהן.ם.

שיח בקבוצות

נחלק את הכיתה לקבוצות של 5-6 לפי הבחירה שלהן במונולוגים. אם נוצרה קבוצה גדולה מידי ליד מונולוג אחד, נחלק אותה ל-2 קבוצות כדי לאפשר שיח מעמיק ובטוח. נאמר שאין חובה לדבר או לשתף. אפשר רק להקשיב.  אם תיווצר קבוצה קטנה מידי (פחות מ-3) נשקול לצרף 2 קבוצות ביחד, גם אם עמדותיהן שונות.

נעבור עם הכיתה על הכללים לדיון מכבד בקבוצה (שקופית 2)

כל קבוצה תקבל את הטקסט  ודף עם הנחיות ושאלות לדיון (נספח 2) 

 אחרי הדיון בקבוצות נחזור למליאה וכל קבוצה תציג תובנה עיקרית שעלתה מהדיון.

 נשאל:

• האם היה לכן.ם קל לבחור את הדעה שאתן.ם מזדהות איתה?
• האם יש מישהי.ו שהזדהו עם יותר ממונולג אחד?
• האם יש מישהו או מישהי שמרגיש.ה שהדעה שלה.ו לא באה לידי ביטוי?

 נסכם ונאמר: 'שלום' היא מילה שמשתמשים בה הרבה והיא חשובה ומשמעותית. גם בטקסטים הדתיים , כמו ששמענו באחד המונולוגים למשל, מתפללים ומקווים לשלום  וגם בשירים ובטקסטים חילוניים. לצד זה, לשלום יש מחירים שלא כולם מוכנות.ים לשלם באותו אופן. השיעור הזה לא נועד להטיף לשלום או לדעה מסוימת, אבל אני מקווה שהוא אפשר לכן.ם להשמיע את המחשבות, הרגשות והדעות שלכן.ם ולא פחות חשוב, לשמוע גם קולות אחרים. לכולנו יש רצון לחיות חיים טובים בביטחון, אבל ראינו שהמשמעות של 'שלום' והדרכים להגיע אליו נראות אחרת עבור כל אחת ואחד.

 סבב סיום

נחלק פתק לכל תלמיד.ה ונבקש לכתוב מה הדבר שהן.ם הכי רוצות.ים לעשות ביום שיהיה שלום עולמי אמיתי,  כלומר שלום שהוא לא רק הפסקה של מלחמה. חשוב שזה יהיה משהו שעכשיו אי אפשר לעשות (שקופית 3). בהתאם לזמן שלרשותנו, נאפשר רק למי שירצו לשתף.

נספח 1-  מונולוגים

"אני לא מבינה מי בכלל רוצה לדבר על שלום עכשיו? אני עדיין כועסת על כל מה שקרה ב-7.10 ועכשיו גם על הטילים של איראן שזה נראה לי הזיה בכלל לחשוב שאפשר לעשות שלום עם האויבים האכזריים האלו. עד שלא נחסל את כל מי שיכולים לפגוע בנו, אי אפשר לחלום אפילו על שלום. כמה שניסינו בדרכים טובות זה לא עבד, עכשיו לא נשארה לנו ברירה אלא לפעול בכוח עד שיהיה ביטחון אמיתי ולא משנה כמה זמן זה ימשך. ברור שאני רוצה שהמלחמה תיגמר מתישהו אבל זה לא אומר שיהיה שלום, פשוט לא תהיה מלחמה, כמו ילדים בגן שאומרים להם שהם לא חייבים להיות חברים אבל שיפסיקו לריב.  בכל מקרה,  אנחנו  חייבים  להמשיך להיות חזקים ולקבוע את הכללים. אין שום דרך אחרת"

"ברור שצריך להיות שלום, מי לא רוצה לחיות בשלום? אבל הדרך עוד ארוכה. עכשיו אנחנו עדיין פצועים וכואבים מאוד ואני לא יכול לדמיין את עצמי יושב לקפה באשדוד עם חבר מעזה שהכרתי באינטרנט כשאני לא יכול לשבת לשתות קפה גם עם עצמי בלי לפחד מאזעקה או פיגוע. אני רק רוצה שהמלחמה תיגמר ולחיות בשקט ושהמנהיגים יעשו את מה שהם צריכים לעשות כדי שאנחנו נוכל להמשיך בשגרת החיים שלנו בנחת. השלום יפה לשירים וסיפורי ילדים ולחלומות של כל מיני יפי נפש אבל זה לא ריאלי, זאת אשליה שלא יכולה להתממש בקרוב, אולי הנינים של הנינים שלי יחיו פה בשלום. עכשיו צריכים רק לשמור על החוסן שלנו ולהמשיך את היום יום. אין שום דרך אחרת"

"אנחנו חייבים להאמין בשלום ולפעול למענו. מלחמה היא לא גזירת גורל, זה משהו שתלוי בנו. היו הרבה מלחמות בהיסטוריה שהסתיימו, זה אפשרי אם נבחר את המנהיגות שרוצה לעשות שלום ותקדם אותו, אם נצעק בכל יום ובכל כיכר שאנחנו רוצים שלום. אנחנו לא יכולים רק לקוות שיהיה שלום אנחנו חייבים להביא אותו בעצמנו. המלחמות הורגות אותנו גם פיזית וגם נפשית וגם את המוסר שלנו. אנחנו חייבים את זה לעצמנו ולילדים שלנו שלא יצטרכו ללכת לצבא ולחיות בפחדים וחרדות כמונו. מגיע לנו ולהם חיים טובים, שלמים ובריאים יותר בלי להיפגע ולפגוע. אין שום דרך אחרת"

"אני מרגיש שאנחנו משתמשים במילה 'שלום' בלי להסכים בכלל מה היא אומרת. מבחינתי שלום זה לא רק שלא נלחמים, אלא שיש אמון ויחסים טובים. אם אין את זה, אז זה לא באמת שלום. אני מאמין בשלום אמיתי, הוא יבוא, הוא חייב לבוא. שלום זו התקווה שלי כל יום שאני חי בתוך המלחמה. אני לא הולך להפגנות ואני אלחם אם צריך להגן על המשפחה שלי, אבל אני כן מקווה שהמנהיגים שלנו יעשו שלום אמיתי ושלא נצטרך להמשיך לחיות במלחמות כל כך הרבה זמן. כמו המנהיגים של פעם, שעשו שלום עם מצרים ועם ירדן אחרי שנלחמנו איתם כל כך הרבה שנים מלחמות כואבות והיום ירדן עזרה לנו כשהחות'ים ירו עלינו והרבה ישראלים נוסעים דרכם כדי לברוח מהמלחמה. תארו לעצמכם מה היה קורה אם לא היה לנו שלום עם אף מדינה סביבנו?  בסופו של דבר השלום צריך להגיע ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר, אין שום דרך אחרת"


"'עושה שלום במרומיו. הוא יעשה שלום עלינו', זה אחד המשפטים שנאמרים הכי הרבה בתפילות ובברכות. זה חלק מתפילת העמידה וחלק מברכת המזון. אני מאמינה שאלוהים רוצה שנחיה בשלום ולא במלחמות ושזה חלק ממה שמייחד אותנו כיהודים. אפילו בתהילים כתוב  'בקש שלום ורדפהו', כלומר לא רק לרצות שלום אלא ממש לרדוף אותו ולעשות הכול כדי שהוא יגיע. אני מאמינה שאלוהים ברא את כולנו, הוא האבא של כל בני האדם ואף אבא לא רוצה לראות את הילדים שלו רבים והורגים אחד את השני. אנחנו העם שנבחר על ידיו ולכן אנחנו צריכים להיות 'אור לגויים',כלומר להיות הכי טובים במעשים ובנפש שלנו כדי שילמדו מאיתנו, אנחנו צריכים להפיץ אור גם כשמאוד חשוך כמו עכשיו. ואת זה לא עושים במלחמה אלא רק במעשים ובתפילה לשלום. אין שום דרך אחרת"

נספח 2- שיח קבוצתי

 קראו שוב ביחד את ההנחיות לדיון מכבד בקבוצה:

•  ערכו סבב שבו כל אחד.ת אומר.ת את דעתה ללא הפרעה, לפחות בהתחלה ובסוף. כדאי גם באמצע. הקצו זמן לכל אחד.ת (לא יותר מדקה), אבל זו לא חובה לשתף.
• אל תתפרצו בזמן שמישהי או מישהו מדבר.ת.
• דברו בשם עצמכן.ם,  הימנעו מאמירות מכלילות כמו “כולם יודעות/חושבות ש…”, “זה ברור ש…”, “אף אחד לא אומר ש…”
• אל תשפטו דעות של אחרות.ים. הימנעו מאמירות כמו: כמו “את לא יודעת על מה את מדברת”, “הדעה שלך ממש בעייתית”, “אתה מדבר שטויות”.
• המשיכו את הדיון. אל תעבירו נושא סתם ככה כי אתן.ם רוצות.ים להביע את הדעה שלכן.ם. כבדו את מה שנאמר לפניכן.ם, אם אתן.ם חושבות שצריך לעבור נושא, תבררו שזה בסדר, תאמרו משהו כמו: “אני חושבת שיש נושא חשוב נוסף לדבר עליו האם זה בסדר שנעבור נושא או שיש למישהו עוד משהו לומר על….?"
• אל תפחדו משתיקה, היא נועדה לתת זמן למחשבה. מישהו או מישהי ידברו כשיהיו מוכנים לזה.
• שימו לב  לכך שאולי אתן.ם נמנעות.ים מלהשמיע את הדעה שלכן.ם. תדעו שהיא חשובה. גם אם מישהו אמר משהו דומה, המילים שלכן שונות ומשמעותיות. זה לפעמים קשה, ועם זאת, נסו לקחת את המקום שמגיע לכן.ם.
• שימו לב אם אתן.ם לוקחות הרבה מקום בשיח, זה נכון שקשה לפעמים לעצור את עצמנו ולא לומר את המחשבה שיש לנו כרגע, אבל לפעמים חשוב לעשות זאת כדי לאפשר לכולן.ם לדבר.

שאלות לדיון: 

•  למה בחרת במונולוג הזה?
• האם את.ה מזדהה עם כל מה שנאמר שם או שיש חלקים שפחות הסכמתן.ם?
• מה הרגשות שעולים מהמונולוג? (למשל, כעס, פחד, שמחה, אופטימיות…)
• האם גם את.ה מרגיש.ה דברים דומים?
• לדעתך, מה בחיים שלך הוביל אותך לחשוב או להרגיש ככה כלפי 'שלום'?
• האם יש משהו שיכול לשנות את הדעה שלך?

** נסחו יחד תובנה מהדיון שמוסכמת על כולכן.ם, שתציגו בפני המליאה. 

** בחרו איך ומי יציגו בפני הכיתה.

 נספח 3

מה עולה לי בראש כשאני שומע.ת את המילה "שלום"