ביביסטים VS קפלניסטים | מערך שיעור אקטואלי

פתיחה

נאמר: אחת הסוגיות הבוערות שמפלגות את רוב הציבור הישראלי היא הסוגייה הפוליטית ובעיקר המחלוקת לגבי התמיכה בממשלה ובבנימין נתניהו כעומד בראשה לבין ההתנגדות לממשלה בכלל ולרפורמה המשפטית בפרט. הוויכוח הפוליטי פעמים רבות הפך להיות גס ואלים גם בתוך כנסת ישראל וגם ברחוב ואפילו בבתי הספר. כאשר מי שתומכים בראש הממשלה מכונים "ביביסטים" ומי שמתנגדים לממשלה ולרפורמה המשפטית נקראים "קפלניסטים" בגלל ההפגנות השבועיות בקפלן.      

 נציג את הטקסט על התקרית האלימה בבית הספר בבאר שבע (שקופית 1).

 נשאל:

•   האם שמעתן.ם על המקרה? מה אתן.ם חושבות.ים עליו?
• האם שמעתן.ם על מקרים דומים או האם הייתן.ם עדות.ים למקרה כזה?
• tהאם הייתן.ם במצב שהתייחסו אליכן.ם בצורה פוגענית בגלל הדעות שלכן.ם?
• האם אתן.ם מסכימות.ים עם מה שההורים אמרו בכתבה? האם אתן.ם מכירות.ים דוגמאות לאלימות של מבוגרים בזירה הציבורית וברשתות החברתיות? 

נמשיך ונציג דוגמאות נוספות מהמצגת שמציגות אלימות מימין ומשמאל, חשוב שנראה שישנם ביטויי אלימות משני הצדדים.

נכתוב על הלוח: "ביביסטים" בצד אחד ו"קפלניסטים" בצד השני, נשאל את התלמידות.ים מהם הדברים שנאמרים על שתי הקבוצות ונרשום אותם על הלוח, לאחר מכן נזמין את הכיתה להתייחס לדברים שעלו בעזרת השאלות הבאות:

• האם נאמרים דברים שליליים וגם חיוביים? האם יש צד אחד שקיבל יותר דברים שליליים או חיוביים?
• אילו מהדברים קשורים באידיאולוגיות ותפיסות עולם פוליטיות ואילו הם מאפיינים חברתיים, תרבותיים ואישיים (למשל, מוצא, מקום מגורים, אופי)?
•  האם דעה על אדם או על קבוצה נקבעת רק לפי התפיסה הפוליטית? האם הדעה נקבעת על סמך  מאפיינים אחרים?
• מה לדעתכן.ם היה במקרה בבאר שבע? האם הכינויים של הצדדים יוחסו לתפיסות פוליטיות או למאפיינים אחרים?

פעילות בקבוצות – מי הביביסט ומי הקפלניסט?

למורה: המטרה של התרגיל היא לאתגר את הנטייה של כולנו לייחס מאפיינים סטריאוטיפים לקבוצות מסוימות, ולהראות כי המציאות הרבה יותר מורכבת.

מהלך הפעילות: 

• הכיתה תתחלק ל – 6 קבוצות.
• כל קבוצה תקבל שם של דמות (שם בדוי שמייצג דמות אמיתית)  ותצטרך לשייך לה מאפיינים וציטוט שמביא את עמדתה הפוליטית (תמיכה או התנגדות לביבי ולרפורמה).

• נקרין את שקופית מס' 5 , הכוללת את המאפיינים של כל הדמויות (אפשר גם להדפיס את השקופית ולחלק לכל קבוצה), ונבקש מכל קבוצה לבחור 5 מאפיינים של הדמות שלה ואת הציטוט שמתאים לה.

*אפשר להוריד ולגזור את השמות, המאפיינים והציטוטים מהקישור הזה.

• כל קבוצה בתורה תציג את הדמות שלה בפני כל הכיתה, ותספר כיצד קיבלה את ההחלטה: 

• האם היה קל או קשה להחליט מי 'ביביסט' ומי 'קפלניסט'? 
• איך החלטתן.ם מה מתאים לדמות? 
• האם היו חילוקי דעות בקבוצה?

• לאחר שכל הקבוצות יציגו נשאל אם יש קבוצה שרוצה לשנות משהו, לפני שנציג את הדמויות האמיתיות.

בשלב הבא נציג את הדמויות האמיתיות עם המאפיינים והציטוטים המקוריים (שקופיות 6-8 במצגת). אחרי שנציג כל דמות, נאפשר לקבוצה שעבדה עליה להגיב ולהשוות את שני התיאורים.  

בסיום נשאל:

• האם משהו הפתיע אתכן.ם? 
• מה אתן.ם חושבות.ים על התרגיל ועל הדמויות?
• האם יש משהו שלמדתן.ם מהתרגיל על עצמכן.ם, על אופן החשיבה שלנו?

נסביר: הדמויות האלו אולי לא מאפיינות את כלל תומכי נתניהו ומתנגדי המשטר, יכול להיות שסביבכן.ם יש לא מעט א.נשים שדווקא דומים יותר לסטריאוטיפ, אבל: חשוב שנדע שלא כולם מקשה אחת עם אותם המאפיינים, גם אם הרוב הרועש נראה כזה, המציאות הרבה יותר מורכבת. גם לגבי כל דמות אפשר לראות שהמאפיינים שלה מורכבים יותר ולא בהכרח תואמים לסטריאוטיפים המוכרים: כרמן יכולה להיות גם אשקלונית שגרה היום בבת ים, גם חד הורית וגם לסבית טבעונית. ואבי יאלו יכול להיוולד באתיופיה, לגור בקרית עקרון ולהיות יזם חברתי וחובב ספרות.

 נשאל:

• האם קרה לכן.ם שפגשתן.ם א.נשים שחשבתן.ם עליהן.ם משהו אחד ואחרי שהכרתן.ם אותן.ם יותר הופתעתן.ם לגלות דברים אחרים?
• יש מי שהרגישו מתישהו שחושבים עליו או עליה דבר מסוים לפני שהכירו אותו או אותה? מה הרגשתן.ם?
• האם אתן.ם מכירות.ים א.נשים שהדעה הפוליטית שלהן.ם שונה לחלוטין משלכן.ם, אבל הם או הן עדיין קרובים אליכן.ם- למשל במשפחה, או חברים?

נקרין את הסרטון של ראש עיריית בית שמש לשעבר, רפי בן שטרית שהוא ימני וליכודניק שמתנגד לרפורמה ולמשטר הנוכחי, ונשאל מה דעתן.ם על כך, האם אפשר להתנגד לביבי ולתמוך ברפורמה או לתמוך בליכוד ובביבי ולהתנגד לרפורמה.

נסכם את החלק הזה: ראינו שהשיח הפוליטי גולש פעמים רבות לשיח אלים ומפלג שכולל מרכיבים שאינם קשורים לדעות פוליטיות. חשבנו גם ש'ביביסט' תומך בביבי כראש ממשלה ומי ש'קפלניסט' מתנגד למשטר ולרפורמה המשפטית, אבל נוכחנו שהמציאות הרבה יותר מורכבת.

נסביר שמחקרים שונים מצאו שמצבי קיצון כמו ב-7.10 ולאחריו, מייצרים תחושה של חרדה קיומית מפני הצד השני, ונטייה לחשוב שלא רק  שהוא חושב אחרת ממני, אלא שהדעות שלו והפעולות שלו עלולות לסכן את החיים שלי. החרדה הקיומית הזאת עלולה להוביל לאלימות מילולית ואפילו פיזית. במצבים כאלו, לרוב אנשים מפסיקים להקשיב לדעות אחרות משלהם, צורכים בעיקר את התקשורת והמדיה החברתית שמחזקות את הדעות שלהם, ואפילו מנתקים קשרים עם אנשים שהדעה שלהם נוגדת לשלהם כמו חברים, קולגות לעבודה ואפילו בני ובנות משפחה. בתרגיל הבא נעסוק בחוויה המשפחתית בתוך סיר הלחץ הפוליטי.

פעילות בקבוצות – על שולחן השבת

נחלק את הכיתה לקבוצות של 5-6. כל קבוצה תקבל את קטע הקריאה "על שולחן השבת" (נספח 1) עם השאלות לדיון והמשימה הקבוצתית (נספח 2).  חשוב לעבור יחד עם כל הכיתה על ההנחיות לפני הדיון ולוודא שהן מובנות.

 בסיום הפעילות בקבוצות נתכנס חזרה למליאה ונשאל:

• האם החוויה המתוארת בטקסט "על שולחן השבת" מוכרת לכן.ם?
• האם יכולתן.ם להזדהות עם הרגשות של שרית? האם הרגשתן.ם אחרת ממנה?

 אחרי שיתוף קצר, הקבוצות יציגו את התוצרים של המשימות.

לאחר הצגת התוצרים נשאל את הכיתה: 

• מה הרגשתן.ם במהלך  העבודה על המשימה הקבוצתית? מה אתגר אתכן.ם? האם היו חילוקי דעות בקבוצה?
• התייחסו לתוצרים של הקבוצות האחרות: מה נגע בכן.ם במיוחד? מה הפתיע? מה עורר התנגדות?
• האם קשה או קל יותר להבין עמדות מנוגדות לשלנו אם מדובר במי שקרובים אלינו לעומת אנשים זרים?
• מה המחיר שאנחנו משלמות.ים על שיח אלים סביב עמדות פוליטיות? כפרטים וכחברה?

• האם ואיך אפשר לשנות את זה, כלומר להימנע משיח אלים ומקוטב?

 למורה: המטרה היא שהתלמידים יבינו שהיכרות עמוקה יותר עם אנשים מאפשרת לנו לראות את המורכבות שמעבר לתגיות 'ביבסט' או 'קפלניסט'. בעוד שעם המשפחה או אנשים קרובים, יותר טבעי וקל להכיר, עם אנשים רחוקים יותר, ניטה פחות להתאמץ ולהכיר אותם. ובעוד שעם משפחה וחברות.ים אפשר לפעמים לריב ובכל זאת להרגיש קירבה, עם זרים לרוב רק תתפתח שנאה ויגדל הריחוק. ובעיקר נדגיש כי חשוב שיש לנו דעות שונות וחשוב שנשמיע אותן וגם נקשיב לדעות אחרות, אך מבלי לגלוש לאלימות ולאמירות פוגעניות שאינן רלוונטיות לדעות הפוליטיות. אפשר לסיים את השיעור עם השיר ויקיפדיה של חנן בן ארי.