חגים ולוח שנה | hadar | 24.05.2026
הקדמה
עד כמה הבגדים מעסיקים את התלמידות והתלמידים שלנו?
האם אנחנו רואות.ים את זה בכיתה בבחירות לבוש, בשיח ביניהן.ם, בתחושת שייכות או רצון להתבלט?
בגדים הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של ילדים וילדות. לרוב, ילדות.ים נהנות.ים לבחור או לקבל במתנה בגדים חדשים. לעיתים קרובות, ילדים וילדות מבטאות.ים בעזרת הבגדים את האופן שבו הן.ם רוצות.ים להציג את עצמן.ם לעולם, דרך שייכות לקבוצה מסוימת או הדגשת הייחודיות שלהן.ם.
הדברים הללו הם בעלי משמעות גדולה בהתפתחות הרגשית של הילדות.ים ובבניית הזהות והדימוי העצמי שלהן.ם.
יחד עם זאת, מאחורי הבגדים שאנחנו לובשות.ים מסתתר סיפור נוסף, שלרוב אינו גלוי: תהליך ייצור ארוך ומורכב, הכרוך בשימוש נרחב במשאבי טבע, מים ואנרגיה, וכן בפליטת חומרים מזהמים. תעשיית הביגוד נחשבת לאחת התעשיות המזהמות בעולם, והשפעתה על הסביבה הולכת וגדלה עם העלייה בצריכה.
אחד הביטויים המרכזיים לכך הוא תופעת "האופנה המהירה":
מותגי אופנה רבים פועלים כיום לפי מודל שמבקש לייצר כמה שיותר בגדים, כמה שיותר מהר, ובמחיר נמוך ככל האפשר, ללא חשיבה ארוכת טווח, ומתוך הנחה שבתוך זמן קצר הבגדים יושלכו לאשפה ויוחלפו בבגדים חדשים. בהתאם לכך, אם בעבר רשת אופנה הייתה מוציאה קולקציה אחת בשנה, היום הן מציאות 20 קולקציות בשנה ויותר. הבגדים אמנם זולים יותר אך האיכות שלהם גרועה בהרבה. לכן אנחנו צריכים לקנות בגדים חדשים לעיתים יותר קרובות יותר מאשר בעבר. בנוסף לכך, מותגי האופנה משקיעים בפרסום ובשיווק שנועד לגרום לנו לקנות הרבה מעבר למה שאנחנו באמת צריכות.ים.
המערך מבקש להזמין את התלמידות והתלמידים להתבונן בבגדים המוכרים להם מזווית נוספת, לא רק כביטוי אישי, אלא גם כחלק ממערכת רחבה יותר, סביבתית וחברתית.
פתיחה
נציג את השקופית הראשונה:
נסביר:
היום נדבר על הקשר שבין הבגדים לבין הסביבה. אבל לפני כן, בואו נחשוב על הבגדים שיש לכל אחת ואחד מאיתנו בארון.
נבקש מכל תלמיד ותלמידה לחשוב על בגד אחד מהארון שלהם שהם אוהבים ולספר עליו את הדברים הבאים:
- למה אני אוהב.ת את הבגד הזה?
- איך אני מרגיש.ה כשאני לובש.ת אותו?
- האם קיבלתי אותו במתנה? האם בחרתי אותו? האם יש איזשהו סיפור אישי מאחורי הבגד הזה?
נשאל:
בואו נחשוב רגע על הארון שלנו, כמה בגדים אתן.ם חושבות.ים שיש לכן.ם בארון?
נציג להם 3 אפשרויות וכל אחד.ת יצביע בהתאם:
- פחות מ-20
- בין 20-50
- יותר מ-50
נשאל:
- כמה מהבגדים שלכם אתן.ם באמת לובשות.ים הרבה?
- מי לובש.ת כמעט את כל הבגדים שלו.ה?
- למי יש בגדים שהוא/היא כמעט לא לובש.ת?
נציג את נושא השיעור:
אנחנו אוהבות.ים לקנות או לקבל במתנה בגדים חדשים. יש לנו בארון לא מעט בגדים חלק אנחנו אוהבות.ים, חלק אולי כמעט לא לובשות.ים, אבל האם מתישהו עצרנו ושאלנו את עצמנו: מאיפה הבגדים האלה מגיעים, ומה קורה להם אחרי שאנחנו מפסיקות.ים ללבוש אותם?
חלק א: הכנת תוצר חזותי בקבוצות
נצפה תחילה בסרטון המציג את השלבים השונים הכרוכים בייצור בגדים.
לאחר הצפיה נחלק את הכיתה לקבוצות
(4-5 תלמידות.ים בקבוצה, אפשר קבוצות כפולות של אותו שלב)
כל קבוצה תצטרך ללמוד, על בסיס החומרים שבנספח, על שלב מסוים בשרשרת ייצור הבגדים ועל ההשפעות הסביבתיות של אותו השלב. (מצורף בנספח להדפסה)
- קבוצה א': הפקת חומרי הגלם
- קבוצה ב': הלבנה וצביעה
- קבוצה ג': הכנת הבגד
- קבוצה ד': אריזה והפצה
נבקש מהתלמידות.ים:
- לקרוא את דף המידע שקיבלו ולהתבונן בתמונות שבדף.
- להכין שרטוט או ציור שממחיש:
מה קורה בשלב הזה בתהליך ייצור הבגדים
מה הבעיה הסביבתית שנוצרת
מי או מה מושפע ממנה
(אפשר להשתמש גם בחצים, מילים קצרות וסמלים , לא חייבים ציור “יפה”) - לחשוב ביחד על פתרונות אפשריים לבעיות הסביבתיות שבהן הן.ם עסקו:
מה אנחנו יכולות.ים לעשות כצרכנות.ים? (מה יכול להשתנות בהתנהגות שלנו?)
מה חברות / מדינות יכולות לעשות? (מה יכול להשתנות באופן שבו מייצרים בגדים?)
חלק ב: הצגה במליאה ודיון
נציג את הקבוצות לפי סדר תהליך ייצור הבגדים, מהשלב הראשון ועד שהבגד מגיע לחנות.
כל קבוצה תציג בקצרה:
- מה קורה בשלב שלה
- מה הבעיה המרכזית שזיהו
- מי נפגע ממנה
רצוי לכתוב על הלוח את הרעיונות העיקריים או להדביק את התוצרים על הלוח במידה ומתאפשר.
אפשר לערוך תרשים זרימה כותנה → צביעה → תפירה → הובלה ומתחת לכל שלב לכתוב את הבעיות שעלו.
אחרי שכל הקבוצות הציגו נשאל:
האם יש שלב או נתון שנחשפתן.ם אליו והפתיע אתכן.ם?
כשאנחנו מסתכלות.ים על כל התהליך, מה משותף לכל השלבים?
אחרי שהבנו את התהליך ואת הבעיות שבו, נחשוב עכשיו מה אפשר לעשות אחרת.
נבקש מכל קבוצה להציע פתרון או שניים שמצאו כדי להקל על הבעיות הסביבתיות בשלב בו עסקה.
נשאל:
- האם לדעתכן.ם אפשר להנות מרכישה של בגדים חדשים ועדין לשמור על הסביבה? איך?
- אם הייתם צריכות.ים לשנות רק דבר אחד באופן שבו אתם קונות.ים ולובשות.ים בגדים, מה זה היה?
(כאן אפשר לדבר על פתרונות כגון: קנייה של בגדים יד שנייה, רכישה של בגדים אך בכמות מוגבלת, תרומה של בגדים שכבר קטנים עלינו ושימוש חוזר בבדים לצרכים שונים). - מי לדעתכן.ם צריך להיות אחראי יותר לשינוי אנחנו כצרכנות.ים או החברות והמדינות? למה?
סיכום
נסכם את השיעור בסבב שבו כל אחד ישלים את המשפט הבא:
“כשאני מסתכל.ת על הבגדים שלי עכשיו, אני…”
משימה כתיבה מסכמת אופציונלית: (לבית או בכיתה)
נבקש מהתלמידות.ים:
בחרו בגד אחד מהארון שלכן.ם. וכתבו מונולוג של הבגד שבו הבגד צריך לספר על עצמו: מאילו חומרים הוא מורכב? איך הוא נוצר? איפה? מה המסעות שעבר עד שהגיע לארון של הילד.ה וכל דבר אחר שירצו לספר.
מקורות:
כתיבת תגובה