מערכי שיעור והפעלות | hadar | 09.06.2026
הקדמה
לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת ה 26, לאחר ארבע שנים סוערות הכוללת שיח על מהות הדמוקרטיה בישראל, ה- 7.10 – מלחמת חרבות ברזל, המלחמה עם איראן ועם לבנון, תלמידות ותלמידים נחשפות.ים לשיח ציבורי סוער, מקוטב ואף פוגעני ברשתות החברתיות, בבית ובמרחב הציבורי. חשוב שהתלמידות.ים יצאו לחופשת הקיץ עם הכנה לקראת השיח שיתחולל סביב מערכת הבחירות גם ביחס לתכנים של הסוגיות הבוערות שעל הפרק וגם ביחס להתנהלות השיח סביבם. מטרת שיעור זה אינה לשכנע בעמדה פוליטית מסוימת, אלא להקנות לתלמידות.ים כלים לזהות ולמפות סוגיות מרכזיות, עמדות שונות ונקודות הסכמה אפשריות, ולבחור בחלופה לשיח הקיצוני דרך השתתפות בשיח דמוקרטי מבלי להיסחף להכללות, להשפלות ופייק ניוז.
פתיחה
נשאל: מה בוחרים בבחירות?
נבהיר ששיטת הבחירות בישראל מבוססת על בחירה במפלגות השונות (ולא באדם) על בסיס מצעי בחירות בהן המפלגות מגדירות את תפיסות העולם שלהן, וכי נדרש רוב של תמיכה בכנסת של קואליציה של מפלגות.
נאמר: ננסה לברר אילו נושאים צפויים להיות בלב השיח במערכת הבחירות הקרובה ואיך השיח צפוי להתנהל ולהיראות.
נשאל:
- איך נגדיר נושאים "בוערים"?
- אילו נושאים "בוערים" צפויים לדעתכן.ם להיות בלב השיח הציבורי לקראת הבחירות?
נכתוב על הלוח את הנושאים שעלו על ידי התלמידות.ים.
כעת נבחר את אחת הסוגיות שהועלו וניצור בשיתוף התלמידות.ים את לוח הטענות האפשריות בסוגייה מכל הצדדים. למורה: חשוב שמיפוי הטענות לא יהיה בנוי כ"בעד" ו"נגד", אלא ידגים לתלמידות.ים את המורכבות של השיח. מטרת התרגיל אינה להכריע מי צודק, אלא להתאמן בזיהוי מגוון עמדות, ערכים שעומדים מאחוריהן, והאפשרות לחפש נקודות הסכמה גם כאשר יש מחלוקת עמוקה. (מצורף כנספח – דוגמה: גיוס חרדים)
לאחר מיפוי הטענות נשאל: האם אפשר למצוא גם נקודות של הסכמה בתוך המחלוקת? אילו פשרות או הסכמות יכולות להתקיים בין הצדדים?
פעילות בקבוצות
נחלק את הכיתה לשלשות / רביעיות.
נפזר על הרצפה את הסוגיות המוצגות בכרטיסיות להדפסה
כל קבוצה תבחר את אחת הסוגיות ותמפה את הטענות השונות שיכולות להיטען סביב הסוגיה (אם חסר לתלמידות.ים מידע קודם, יוכלו להיעזר במקורות מידע מהרשת).
בשלב הבא תחשוב כל קבוצה אילו נקודות הסכמה ניתן למצוא בין הטענות השונות.
שיתוף במליאה
אם יש זמן הקבוצות יציגו את הסוגיות שבחרו ואת הטענות שמיפו, אם לא, נעבור לשאלות הבאות:
- האם הצלחתן.ם לחשוב על יותר משתי עמדות בנושא? האם הצלחתן.ם לפרק אותן לטענות שונות?
- האם היה קשה או קל למצוא נקודות הסכמה בין הטענות?
- מה למדתן.ם על הסוגיה בעבודה עליה שלא ידעתן.ם קודם?
- האם חייבים לדעתכן.ם להסכים?
נאמר:
הסוגיות הבוערות בישראל מייצרות שיח של קצוות וקושי להגיע לפשרות. לקראת הבחירות השיח הציבורי עלול להיות קיצוני יותר, סטריאוטיפי יותר, פוגעני יותר,חשוב שנכין את עצמנו לכך וננסה להבין מה האחריות שלנו למול השיח הזה ומה ניתן לעשות כדי לא להיסחף אליו.
נקרין 2 סרטונים קצרים:
הסרטון שראש הממשלה שיתף כברכה לחג שבועות (מאי 2026).
וסרטון של נאור נרקיס שהתפרסם כתגובה אליו (26.5.26).
נשאל:
- באילו כלים הסרטונים משתמשים כדי להשפיע על הצופות.ים? (הכללה, בוז, לעג, דרמטיזציה ועוד).
- אילו תחושות הסרטונים מנסים לעורר?
- מי עלול.ים להרגיש מותקפות.ים מהסרטונים?
- מהן ההשלכות של הסרטונים על השיח הציבורי?
- מדוע לדעתכן.ם מייצרים שיח שכזה? למה הוא מועיל?
- האם ואיך אפשר למתוח ביקורת בלי להשפיל קבוצה אחרת?
- מה האחריות שלנו כאזרחיות.ים למול שיח שכזה?
תרגיל סיום: הבחירה שלנו
נאמר: בשיעור עסקנו בשאלה אילו נושאים יעמדו במרכז הבחירות ואיך יראה השיח הציבורי סביבם. בבחירות לכנסת בוחרים במפלגות, אבל יש לנו גם בחירות שאנחנו עושות.ים בכל יום כשאנחנו פוגשות.ים מידע, סרטונים, פוסטים ודעות ברשת ובחיים. לפני שנצא לחופשת הקיץ, יש עוד בחירה אחת שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות.
נחלק לתלמידות.ים פתקים קטנים ונכתוב על הלוח:
לקראת תקופת הבחירות והשיח הצפוי סביבן, מה אני בוחר.ת לעשות?
כל תלמיד ותלמידה יכתבו על פתק וישלימו את המשפט: אני בוחר.ת___________.
ניתן דוגמאות לפי הצורך:
- אני בוחר.ת לבדוק מידע לפני שאני משתפ.ת.
- אני בוחר.ת להקשיב גם למי שחושב.ת אחרת ממני.
- אני בוחר.ת לשאול שאלות ולא לקבל כעובדה כל דבר.
- אני בוחר.ת לא להגיב מיד מתוך כעס.
- אני בוחר.ת לחשוב בעצמי ולא רק ללכת אחרי כולם.
- אני בוחר.ת להשתתף בשיחה בלי להשפיל אחרות.ים.
- אני בוחר.ת להתעניין במה שקורה במדינה גם בזמן החופש.
ניתן לסיים בסבב שבו כל אחת ואחד יקראו בקול את הבחירה שלהן.ם.
סיכום
בתקופת בחירות אנחנו לא בוחרים רק מי ינהל את המדינה. אנחנו גם בוחרות ובוחרים איזה שיח אנחנו רוצים שיתנהל בזמן הבחירות. לא כל מחלוקת צריכה להפוך לקיטוב. הבעיה היא לא שיש דעות שונות, אלא כשהשיח מוחק, משפיל, מבזה קבוצות בחברה. אבל אנחנו יכולות.ים להשפיע על הדרך שבה אנחנו מקשיבות.ים, מדברות.ים, מגיבות.ים ומשתתפות.ים בשיח הציבורי.
קרדיט: MAGNIFIC
כתיבת תגובה