לא רק מרחב מוגן: על ביטחון של ילדים וילדות (כיתות ד'-ו')

פתיחה: מה הופך מקום לבטוח?

פעילות זו נועדה לאפשר לתלמידות.ים להתחיל לחשוב על המושג “ביטחון” דרך דימוי מוחשי, אך בלי לדרוש מהן.ם לחשוף חוויות ותחושות אישיות כבר בתחילת השיעור.
נחלק לתלמידות.ים דפים לבנים ונבקש מהן.ם לצייר או לכתוב מקום שבו ילדים וילדות יכולים להרגיש ביטחון. נדגיש שזה יכול להיות מקום אמיתי, דמיוני או מקום שהיו רוצות.ים ליצור. לא חייבות.ים לבחור מקום אישי מהחיים שלהן.ם.
נבקש מהן.ם לחשוב: מה יש במקום הזה? מי נמצא בו? איך מתנהגים בו? מה לא קורה בו? ומה עושים בו כאשר ילד או ילדה מרגישים פחד, פגיעה או חוסר ביטחון?

לאחר מכן נבקש ממי שירצו לשתף לא בהכרח את כל הציור, אלא דבר אחד שמופיע במקום הבטוח שיצר.ה.

שאלות מנחות לשלב השיתוף:

• מה צריך להיות במקום כדי שילדים וילדות ירגישו בו ביטחון?
• מה לא יכול לקרות במקום כזה?
• מי הא.נשים שיכולות.ים להפוך מקום לבטוח?
• אילו התנהגויות של ילדות.ים או מבוגרות.ים מגבירות את תחושת הביטחון?
• האם מקום בטוח הוא רק מקום שאין בו סכנה, או גם מקום שאפשר להיות בו בלי פחד מלעג, פגיעה או בדידות?

תוך כדי השיתוף נכתוב על הלוח מילים ומושגים שעולים מדברי התלמידות.ים, למשל: מבוגר שאפשר לפנות אליו, חברות.ים, כללים, הקשבה, מרחב מוגן, שקט, עזרה, נגישות, פרטיות, לא לועגות.ים, לא מרביצות.ים, לא משאירות.ים מישהו לבד וכדומה. 

חלק א: שיח על משמעות המושג "ביטחון"

מתוך הדברים שעלו ראינו שביטחון מורכב מהרבה דברים: לפעמים הוא קשור למקום פיזי מוגן, לפעמים לא.נשים שנמצאות.ים איתנו, לפעמים לכללים ברורים, ולפעמים ליחס שאנחנו מקבלות.ים מאחרים. עכשיו נבדוק איך תחושת הביטחון משתנה במצבים שונים, ונראה שלא כולנו מרגישות.ים אותו דבר באותן סיטואציות. 

נחלק את המרחב של הכיתה לשלושה אזורים שונים:

• אזור "הרבה ביטחון"
• אזור "מעט ביטחון"
• אזור  "חוסר ביטחון"

נסביר שבכל פעם נקריא סיטואציה, וננחה את התלמידות.ים:  חשבו לרגע כמה ביטחון הייתן.ם מרגישות.ים במצב כזה? אם לא נוח לכן.ם לענות על עצמכן.ם, אפשר לחשוב על ילד או ילדה בגילכן.ם במצב דומה. נדגיש כבר בהתחלה שהתשובות הן אינדיבידואליות ושכל תשובה היא לגיטימית. 

אפשרות נוספת:

אם המרחב מאפשר, ניתן לסמן קו לאורך הכיתה, כשקצה אחד מייצג "אין ביטחון כלל" והקצה השני מייצג "הרבה מאוד ביטחון". בכל פעם שנקריא סיטואציה כל התלמידות.ים ימקמו את עצמן.ם על הסקאלה לפי תחושת הביטחון. 

הסיטואציות:

• ללכת לחוג בפעם הראשונה מבלי להכיר אף אחד.
• ללכת לחוג בפעם הראשונה עם חבר.ה.
• להיות בכיתה בזמן פעילות שבה ברור מה צריך לעשות. 
• לראות סרט מפחיד לבד.
• לראות סרט מפחיד עם עוד מישהו.
• להיות בחוץ בזמן אזעקה. 
• להיות בזמן אזעקה בבית עם אחד ההורים.
• לשיר/לרקוד מול כל הכיתה.
• לצאת להפסקה כשיש עם מי להיות. 
• להציג בכיתה מצגת על נושא שמעניין.
• לשלוח הודעת וואטסאפ בטעות לאדם הלא נכון.
• לראות בטעות סרטון מפחיד.
• לראות בקבוצת וואטסאפ הודעה מעליבה על ילד או ילדה. 

שיח רפלקטיבי על הפעילות:

נסביר שבמהלך הפעילות עלו דברים חשובים לגבי תחושת הביטחון של ילדים וילדות. ראינו שתחושת הביטחון משתנה בין מצבים שונים וגם יכולה להיות שונה בין ילדים וילדות שונים. 

במהלך השיח,  נתייחס לסיטואציות השונות שעלו וננהל שיח עליהן עם הכיתה.

שאלות לדיון:

• מה עוזר לנו להרגיש קצת יותר בטוחות.ים גם כשיש דברים מפחידים?
• בחלק מהסיטואציות ראינו שנוכחות של חבר.ה, הורה או אדם מוכר יכולה להגביר את תחושת הביטחון.

מה יש בנוכחות של מישהו מוכר שיכול לעזור לנו להרגיש יותר בטוחות.ים? 

• מה ההבדל בין מקום שהוא בטוח מבחינה פיזית לבין מקום שמרגישות.ים בו ביטחון מבחינה חברתית או רגשית? 
• איך תגובות של ילדות.ים אחרות.ים יכולות להשפיע על תחושת הביטחון של מי שעומד.ת מול כולם? 
• האם תחושת ביטחון תלויה רק באומץ אישי, או גם בתנאים נוספים כמו: הכנה, תרגול, מבוגר אחראי ומרחב מתאים? 
• מי אחראי לכך שילדים וילדות יוכלו להרגיש מוגנים, רק הן.ם עצמן.ם, או גם הסביבה שלהן.ם? 

חלק ב': הזכות לביטחון והאחריות החברתית

מתוך הסיטואציות ראינו שביטחון הוא לא רק תחושה פנימית ולא רק שאלה של אומץ אישי. ביטחון קשור גם לאנשים שנמצאים סביבנו, לתגובות של אחרים, לכללים, להכנה, למבוגרים אחראים ולמרחב שמותאם לצרכים שלנו. לכן, כשמדברים על ביטחון של ילדים וילדות, אנחנו לא מדברים רק על תחושה, אלא גם על זכות ועל אחריות של הסביבה.

עבודה בקבוצות:

נחלק את הכיתה לקבוצות.
כל קבוצה תקבל סיטואציה מסוימת ותתבקש לענות על שאלות לגביה ולדון על כך בקבוצה.
לאחר העבודה בקבוצה, תבחר נציג.ה שיציג/תציג במליאה את הסיטואציה.
הסיטואציות  הן מגוונות ועוסקות בהיבטים שונים של מושג הביטחון האישי, אך המשותף לכולם הוא שהם עוסקים בביטחון של ילדים וילדות. (ראו את הסיטואציות ואת השאלות בנספח במערך להדפסה).

התכנסות במליאה:

נציג.ה מכל קבוצה יקריא/תקריא את הסיטואציה.
נבקש מהתלמידות.ים להצביע בסקר או לעמוד לפי השאלה:

במצב הזה, מי לדעתכן.ם חייב לקחת אחריות כדי לשמור על הביטחון של הילד.ה? 

אפשרויות:

1. הילד.ה שנפגע.ה
2. הילד.ה שפוגע.ת 
3. ילדים וילדות שראו מהצד
4. הורים
5. צוות בית הספר
6. רשות מקומית / מדינה
7. אחר

אחרי כל הצבעה נשאל:

• למה בחרתן.ם דווקא בגורם הזה?
• מה יקרה אם אף אחד לא יפעל?

סיכום

נאמר: לאורך השיעור ראינו שביטחון הוא לא רק עניין של אזעקות, סכנות או חוקים. ביטחון הוא גם התחושה שאני יכול.ה להיות בכיתה, בהפסקה, בדרך לבית הספר או בקבוצת הוואטסאפ בלי לפחד שיפגעו בי, ילעגו לי או ישאירו אותי לבד.

ראינו גם שביטחון לא תלוי רק בילד או בילדה עצמן.ם אלא גם באנשים ובמערכות שסביבן.ם.
נבקש מכל אחד.ת בתורו.ה לומר דבר אחד שיכול לשפר לדעתו.ה את תחושת הביטחון של ילדות וילדים מהכיתה שלנו.
למי שרוצה אפשר להציע:

• אני יכול.ה לשים לב כשמישהו בכיתה לא מרגיש בטוח.
• אני יכול.ה לא להצטרף לצחוק שפוגע במישהו.
• אני יכול.ה לפנות למבוגר כשמשהו מסוכן או פוגע.
• אני יכול.ה לעזור לחבר.ה להרגיש פחות לבד.
• אני יכול.ה לחשוב לפני שאני שולח.ת או מגיב.ה להודעה בקבוצת הווטסאפ.