למי שייך ים המלח? מערך שיעור על צדק חלוקתי, צדק סביבתי ופעולה אזרחית

מטרות השיעור: 

1. היכרות עם ים המלח כאוצר טבע וחשיבותו הסביבתית והכלכלית. 
2. בחינת האינטרסים השונים הבאים לידי ביטוי בניצול משאבי טבע. 
3. דיון בעוצמתם של מאבקים חברתיים והנעה לפעולה. 

משך השיעור– 90 דק' (שני שיעורים של 45 דק').

ציוד: מצגת, סרטון (מוטבע גם במצגת), כרטיסיות טיעונים לדיבייט (נספח להדפסה). 

פתיחה: מה ידוע לנו על ים המלח? (שקופית 2 במצגת) – 5 דק'

נשאל: מה ידוע לנו על ים המלח? האם למי מכן.ם יש חיבור אישי לים המלח? (לאחר שנאסוף תשובות נחשוף את המצגת):

• המקום הנמוך בעולם.
• משאב טבע ייחודי (ויחיד בעולם) עשיר במינרלים: אשלג, ברום, מגנזיום, מלח, המשמשים לצרכים מגוונים כמו: הפקת דשנים לחקלאות, פלסטיק לתעשיות שונות, וגם למזון ותרופות.
• משאב מתכלה – כמות המינרלים מוגבלת ואינה מתחדשת עם השימוש. הפקת המינרלים מים המלח נקראת "כרייה".  

ים המלח הוא אוצר טבע ישראלי – אוצר טבע הוא אתר או תופעה שנוצרו באופן טבעי (ללא התערבות ידי אדם), יחיד במינו, שמהווה משאב המשרת את הציבור כולו. במקרה הזה הציבור הישראלי.

נאמר: בשיעור הזה נעסוק בים המלח כדוגמא לאוצר טבע, אשר קיימת מחלוקת בנוגע לרווחים המופקים מן השימוש בו. רק לאחרונה (3.12.25) פסק בית המשפט שחברת כימיקלים לישראל, או בקיצור כי"ל, תפצה את המדינה על השימוש שהיא עושה במשאבי ים המלח. זאת בעקבות מאבקים חברתיים של מספר שנים. במהלך השיעור נבחן את הסוגיה ממספר היבטים: של צדק חלוקתי (בחלוקת הרווחים מהשימוש במשאב טבע), צדק סביבתי וכוחם של מאבקים חברתיים. 

 חלק א' (שקופית 3)- ההיסטוריה של שימוש במשאבי ים המלח – 15 דק'.

למורה:  המטרה כאן היא לעבור בקווים כלליים על נקודות ציון חשובות בהיסטוריה של ים המלח כמשאב טבע. ניתן להרחיב את הידע על-ידי קריאת המקורות הנוספים:
מפעלי ים המלח, חברת אשלג ארץ ישראלית, מפעלי ים המלח, ההיסטוריה של ICL (אנגלית)

ים המלח היה מאז ומתמיד משאב טבע חיוני שייחודיותו משכה אליו בעלי אינטרס רבים:

• החל מן העת העתיקה: משאב טבע- שימוש במלח ובחומרים נוספים לצרכי בנייה: כרייה ידנית, בהיקפים קטנים ויכולת שימוש מוגבלת.
• לאחר המהפכה התעשייתית: ים המלח כמשאב כלכלי בעידן התיעוש (בהתאם לתפיסה המערבית של ניצול הסביבה לצרכי האדם, ייצור המוני לאור ההתפתחות הטכנולוגית והפקת רווח כלכלי).
• תקופת המנדט הבריטי בישראל: הסדרת השימוש – תחת המנדט הבריטי עולה השאלה מי יפיקו תועלת ממשאבי ים המלח, והוקמה חברה שקיבלה זיכיון בלעדי לשימוש במשאבים (זיכיון הוא הזכות הרשמית, ובמקרה הזה גם הבלעדית, שהעניק השלטון, המנדט, לחברה שהוקמה). זאת מתוך הצורך לדאוג לאינטרס הציבורי וגם לסביבה, לאור הכרייה המוגברת בעידן התיעוש.
• בעשורים הראשונים לקום המדינה: ים המלח כנכס לאומי, הקמת "מפעלי ים המלח" – המדינה הצעירה רואה ערך בהפקת מינרלים מים המלח כמנוע לצמיחה כלכלית של ישראל, והחברה שפעלה תחת הזיכיון של המנדט הבריטי הופכת לחברה ממשלתית שפועלת מטעם המדינה, על-ידי המדינה ולטובת המדינה. המשמעות היא שכל רווחי "מפעלי ים המלח" נכנסו לקופת המדינה, ולמעשה הושקעו  בציבור האזרחים, באמצעות השירותים שניתנים על-ידי המדינה לאזרחיה: חינוך, בריאות, ביטחון ועוד.
• שנות ה-70 עד שנות ה-90: הקמת כי"ל: שימוש מוגבר במשאבי ים המלח – בעשורים אלה ישנה האצה בעבודות הכרייה, אשר דרשה גם הקמת בריכות אידוי רבות (שטחים מלאכותיים אליהם מועברים מים נשאבים מתוך ים המלח, ושם מתייבשים, מתאדים, במטרה לכרות את המינרלים המרוכזים במים). בעשורים אלה המדינה מתחילה גם לייצא מינרלים (למכור למדינות אחרות) ורווחי הייצוא מועברים לקופת המדינה. מוקמת חברה חדשה: כי"ל (כימיקלים לישראל), אשר מתאחדת עם מפעלי ים המלח, גם כן כחברה ממשלתית.
• שנות ה-90 וה- 2000 המוקדמות: ההפרטה. בעשורים אלה מדינת ישראל מבצעת תהליכי הפרטה רבים, כלומר מוכרת את הבעלות על החברות הממשלתיות, בהן חברת כי"ל, לאנשי עסקים פרטיים. בתקופה זו תהליכי הפרטה מתרחשים בכל העולם. המטרה היא שהמדינה לא תחזיק עוד בחברות בעצמה, אלא רק תפקח עליהן, למען התייעלות כלכלית. בתקופה זו ים המלח מתחיל להתייבש, בין השאר בגלל פעולות השאיבה והכרייה, ונדרשת השקעה כלכלית על מנת להמשיך ולכרות מינרלים. המדינה אינה יכולה לעמוד בהשקעות הכלכליות הנדרשות להמשך הפעולה של כי"ל, ומעדיפה למכור את החברה והזיכיון (רישיון העבודה) לחברה פרטית. כספי המכירה נכנסו לקופה הציבורית ואזרחי ישראל נהנו מהם בשירותים הציבוריים. היום חברת כי"ל נמצאת בבעלות משפחת עופר- אחת המשפחות העשירות בישראל. בני משפחת עופר מחזיקים בעסקים רבים ומגוונים, ומלבד חברת ICL, בבעלות המשפחה גם חברות ספנות (בהן חברת צים המוכרת), בנק (מרבית השליטה בבנק מזרחי טפחות), קניונים ("קניוני עופר") ואחזקות נדל"ן נוספות. 
• שני העשורים האחרונים – ביקורת ציבורית ומאבקים חברתיים: המודעות לצדק סביבתי וצדק כלכלי מעלות שאלות וביקורות אודות הפרטת כי"ל (שהפכה לחברה בינלאומית בשם ICL ונסחרת בבורסה בארץ ובחו"ל). הביקורת הציבורית מתמקדת גם בכלכלה וגם בסביבה, ומעלה שאלות על הצורך בחלוקה הוגנת של רווחי החברה לציבור הישראלי, וגם בעתיד ים המלח כמשאב טבע וכאוצר טבע, לאור נזקים הנגרמים לו כתוצאה מכריית המינרלים. במקרה שנתייחס אליו בשיעור הסוגיות היו גם כלכליות- חלוקת רווחים לציבור, וגם סביבתיות- מי שעושה שימוש במשאב סביבתי מתכלה צריך לשלם על כך. 

 חלק ב'- צדק חלוקתי, שאלות לדיון: – 15 דק'.

• למי שייכים משאבי הטבע – בים המלח בפרט  ובישראל בכלל?
• למה חשוב לשמור על ים המלח? 
• מה צריכה להיות האחריות של המדינה כלפי ים המלח שנמצא בשטחה? איך היא צריכה לממש את זה? 

 חלק ג' (שקופית 4)- מה קרה כעת? – 10 דק'. [סרטון]

נסכם את הדיון כיתתי ונגיד: השאלות שדנו בהן כעת עמדו ממש לאחרונה בפני בית המשפט כשהיה צריך להכריע סביב הדרישה מכי"ל לשלם למדינה מאות מיליוני שקלים. נצפה יחד בסרטון המסכם את פסק הדין התקדימי. 

מומלץ להראות את הסרטון בשני חלקים: 

לחלק הראשון נבקש מהתלמידות.ים לשים לב ואף לכתוב מי השחקנים המרכזיים המתוארים באירוע שלפנינו (בית המשפט, כי"ל, לובי 99, אדם טבע ודין). 

חלק ראשון- עד 3:21 דקות. בשלב זה נעצור ונשאל: 

• מי מכן.ם שמע.ה על העניין הזה? היכן? 
• מה למעשה האירוע שמתואר כאן? 
• מי הם השחקנים העיקריים המתוארים במאבק המשפטי הזה?
• מדוע החלוקה לדעתכן.ם בסרטון היא ל"דוד" מול "גוליית"?  

נגיד:
כפי שראינו, המשפט שלפנינו, התנהל כמה שנים סביב סוגיית תשלום התמלוגים- כספי פיצויים, של חברת כי"ל למדינת ישראל עבור השימוש במי ים המלח, בהמשך להחלטה משנת 2017, שחייבה את כל המפעלים שעושים שימוש במשאבי טבע לשלם לציבור. במשך שנים חברת כי"ל, בתמיכת המדינה, נמנעה מלשלם את כספי השימוש במים, בטענה שכבר שילמה בעבר כסף למדינה, בעת שקנתה מהמדינה (בתקופת ההפרטה) את מפעלי ים המלח.
מי שעמדו נגד חברת כי"ל ומכונים בסרטון: "דוד מול גוליית", היו שני ארגונים חברתיים, עמותות, שהתמודדו מול כי"ל שהיא חברה גדולה ועשירה. לצד כי"ל עמדה גם מדינת ישראל, אשר מצאה לנכון לפטור את כי"ל מתשלום התמלוגים. במקרה הזה מדינת ישראל, שהיא הגוף האחראי לדאוג לאינטרס הציבורי, לא מצאה לנכון לתגמל את הציבור על השימוש במשאבי ים המלח.
כאן נכנסו לתמונה הארגונים החברתיים שראו את טובת הציבור והסביבה לנגד עיניהם: אדם טבע ודין, ארגון סביבתי, ולובי 99 ארגון חברתי-ציבורי. 

כמה מילים על ארגון לובי 99:
ארגון "לובי 99" הוא ייחודי מאוד גם בסביבת הארגונים החברתיים. מדובר בארגון שהוקם לפני עשור, בשביל לדאוג לאינטרס של הציבור, בעיקר אל מול בעלי ההון. "לובי 99" התארגן משום שבעשורים האחרונים הכוח הכלכלי של בעלי ההון, החל לקנות להם גם השפעה פוליטית בצורה של "לוביסטים"- אלה נציגים של החברות הגדולות אשר פועלים אל מול הפוליטיקאים על מנת להיטיב עם החברות, לעיתים רבות על חשבון הציבור. חשוב לציין שפעולת הלובי (בעברית שדולה), היא פרקטיקה פוליטית מוכרת ולגיטימית, אבל שייכת בעיקרה למי שיכולים להרשות לעצמם- בעלי ההון. לכן הוקם ארגון "לובי 99", שכשמו, מייצג 99% מהציבור בישראל, מול בעלי ההון (שהם ה-1% בישראל). מאז הקמתו פועל הארגון להעלות למודעות הציבורית אירועים של חוסר צדק שנעשה עם הציבור, ואף מייצג את הציבור בבית המשפט כפי שניתן לראות במקרה הזה. לובי 99 ממומן מכספי הציבור בלבד- תרומות של אנשים פרטיים, ולכן ניתן לסמוך עליו שעובד רק עבור האינטרס הציבורי. 

• האם יש משהו שהפתיע אתכן.ם בסרטון עד כה? 

נקרין את המשך הסרטון מדקה 3:21, ונשאל: 

• מי מרוויח ומי מפסיד מפסק הדין שניתן?
• מה החשיבות בפסק הדין הזה?

(הפסקה) 

חלק ד'- עבודה בקבוצות – 35 דק'

נחלק את הכיתה ל-4 קבוצות עבודה, כל קבוצה תתבקש לנסח את הטיעונים של כל אחד מהשחקנים בדיון בבג"צ: כי"ל, המדינה, הציבור הישראלי (מיוצג ע"י ארגון "לובי 99") וארגוני הסביבה.  

נדגיש שאפילו שידוע לנו כבר כיצד פסק בג"צ (בית הדין הגבוה לצדק), נרצה לחזור לאחור ולבחון את האינטרסים של כל אחד מהצדדים, כפי שבוודאי עשה בית המשפט.

כל אחת מהקבוצות תקבל כרטיסייה [נספח א] המציגה את האינטרס העיקרי של השחקן שהיא מייצגת, כולל כמה רמזים לטיעונים מרכזיים. על הקבוצה לגבש טיעונים מרכזיים להשמעה בכיתה בשם השחקן שהיא מייצגת בסוגיית הפיצוי של כי"ל את המדינה על רווחים משימוש במשאבי הטבע בים המלח.

לרשות כל קבוצה יעמדו 15 דק' לגיבוש טיעונים- מתוך קריאת הרמזים, ודף המקורות [נספח ב] וחזרה למצגת והסרטון מהחלק הקודם. חשוב להדגיש שהטיעונים צריכים להיות קצרים ומשכנעים.

לאחר 15 דק' נכנס למליאה וכל קבוצה תציג את הטיעונים שהיא ניסחה עבור השחקן שהיא מייצגת (כ-10 דק')

שאלות לעיבוד (10 דק'):

• עד כמה היה לכן.ם קל להיכנס לראש של השחקן ולנסח את הטיעונים בעדו?
• האם ניתן להגדיר את המאבק שהסתיים בפסק הדין הזה כהצלחה? מדוע?
• בין אילו ערכים היה על בית המשפט להכריע? מה היו הערכים שהנחו את בית המשפט? 
• איך לדעתכן.ם פסק דין כזה יכול להשפיע על ההשקעות העתידיות של חברות עסקיות מהארץ והעולם בישראל? 
• האם לדעתכן.ם במתח בין שבין צדק סביבתי לרווח כלכלי, תמיד ראוי להכריע למען הסביבה? 
• האם בית המשפט (או בג"צ) הוא הכלי היחיד למאבקים חברתיים? איזה כלים נוספים מוכרים לנו? 

 חלק ה': על עוצמתם של מאבקים חברתיים- 5 דק'. (שקופית 5 במצגת או ללא)

נגיד: המאבק לחלוקת רווחי השימוש במשאבי ים המלח לאזרחיות ואזרחי המדינה אינו הדוגמא היחידה לפעולה חברתית משנה מציאות. לאורך ההיסטוריה המודרנית ישנן דוגמאות למאבקים ופעולות מוצלחים ששינו מציאות בפועל בשם ערכים חברתיים (ניתן להתייחס לכלל הדוגמאות או לחלקן). 

1. המאבק של הקשת הדמוקרטית המזרחית לצדק חלוקתי- בסוף שנות ה-90 עתר הארגון "הקשת הדמוקרטית המזרחית" יחד עם ארגונים חברתיים נוספים נגד החלטת המדינה להיטיב כלכלית עם קיבוצים ומושבים שישמישו קרקע חקלאית למגורים. בשנת 2002 הכריע בג"צ כי הקרקעות במדינת ישראל שייכות לכל האזרחים באופן שוויוני, ואין למגזרים מסוימים זכות על רווחים מן הקרקע על פני כלל הציבור.
   [לקריאה מרחיבה על "בג"צ הקרקעות"]
2. המאבק נגד הבנייה בחוף פלמחים- בתחילת שנות ה-2000 התנהלה בישראל מחאה אזרחית נגד תכנית לבניית שכונת מגורים בחוף פלמחים- חוף רחצה טבעי ויפה. בהתארגנות של אזרחים ואזרחיות וארגוני סביבה, שפעלו במספר זירות- הפגנות, עתירות לבית המשפט (כמו במקרה של פס"ד כי"ל שדנו בו) והפעלת לחץ על מקבלי החלטות דרך התקשורת. בעקבות המחאה נעצרה הבנייה, והאזור אף הוכרז כשמורת טבע שאסורה לבנייה.
3. המאבק לשינוי חוק הפונדקאות בישראל- בין השנים 2010 ל-2020 נאבקה הקהילה הגאה וארגונים אזרחיים נוספים למען שינוי החוק שיאפשר גם לזוגות חד מיניים או ליחידים ויחידות להביא ילד באמצעות פונדקאות. לאחר כעשור של הפגנות, פעולות בתקשורת ועתירות לבית המשפט, שונה החוק ב-2021 וכולל גם זוגות חד-מיניים או רווקים ורווקות.
   [לקריאה מרחיבה על "חוק הפונדקאות"]

שאלות לדיון: 

• מה ניתן ללמוד על הצלחה של מאבקים חברתיים?
• אילו כלים למאבק חברתי הכרנו מתוך הדוגמאות?
• מה דעתכן.ם על מאבקים חברתיים והסיכוי שלהם להצליח?
• למי יש את הכוח להוביל מאבק חברתי?

 סיכום- 5 דק'

• השיעור הציג לנו כיצד ניתן לשנות את המציאות בעקבות מאבקים חברתיים – המאבק נגד חברת כי"ל הוא דוגמא לאופן שבו ארגונים חברתיים וסביבתיים פועלים למען האזרחיות והאזרחים, וזה תפקידם.
• ראינו שישנה חשיבות למעורבות של האזרחים והאזרחיות בהשפעה על המציאות, לטובת כולנו. לכן, חשוב להיות מעורבות ומעורבים במתרחש ולזהות חוסר צדק.
• ישנם מספר כלים לפעולה אזרחית כמו שראינו: הפגנה, חשיפה בתקשורת, פנייה למקבלי החלטות, פנייה לבית המשפט. אלה כלים העומדים לרשות כולנו כאזרחים ואזרחיות, וכל אחד ואחת מאיתנו יוכלו להוביל מאבק חברתי.
• התארגנות אזרחית היא חלק חשוב מהמשחק הדמוקרטי והיא זכות אזרחית שלנו. במסגרת כללי המשחק חשוב לשמור על מחאה לא אלימה. 

שאלה למחשבה: על מה אתן.ם תהיו מוכנות.ים לצאת למאבק חברתי?

מקורות

• בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח/ גלובס
• ניצחון על כי"ל (ICL): "עסוקה בעיקר בלנצל את משאבי הטבע בים המלח"/ מעריב
• הפסד ל-ICL בבג"ץ: תחויב לשלם על המים שהיא מפיקה באזור ים המלח/ דה-מרקר
• "פסק דין של פעם בחיים": כך גבו שני ארגוניים חברתיים מאות מיליונים מענקית האשלג הישראלית ICL/ דה-מרקר
• בג"ץ: ICL תשלם למדינה על המים שהיא מפיקה מים המלח/ YNET
• עידן עופר שואב מהמדינה 1.5 מיליארד שקל בפטור משימוש במי ים המלח/ כלכליסט