למה צריך חוקים

חוקים – למה צריך אותם? ומה להם ולדמוקרטיה?

קרדיט: Getty images 

הקדמה:

למה בכלל צריך חוקים? למה שלא כל אחד ואחת יעשה כרצונו.ה?  
כשא.נשים חיים יחד, החוקים הם הכלים שבעזרתם אנחנו מגדירות.ים מה מותר, מה אסור, מה מוגן ומה נחשב פגיעה.
בלי חוקים וכללים מוסכמים, קשה לשמור על סדר, על ביטחון, ועל הזכויות של כל אחת ואחד.
כלומר, אם אנחנו עוסקות.ים בחוקים בהקשר של מוסדות או מדינה דמוקרטיים, החוקים הם שיטה שמטרתה להגן על בני ובנות אדם, על הזכויות שלהן.ם, ועל האפשרות של כולנו לחיות יחד גם כשאנחנו לא מסכימות.ים.
אבל חוקים יכולים להיות הוגנים ויכולים להיות שרירותיים.  יכולים להגן על חופש  ויכולים גם לפגוע בו.

בשיעור ננסה להבין לא רק  למה צריך חוקים, אלא גם אילו חוקים ראויים לחברה דמוקרטית, מי קובע אותם, ואיך דמוקרטיה מנסה למנוע מצב שבו ייחקקו חוקים לא סבירים, לא מוסריים או לא מותאמים למציאות.

פתיחה:
למה שלא כל אחד וכל אחת יעשו מה שהן.ם רוצות.ים? 

נצפה בקטע מתוך החיים הסודיים של בני ארבע, מדקה 18:40 עד 23:00.
נשאל: 

  • מה קרה שם? מה הייתה הבעיה? 
  • האם מישהי.ו  התכוונ.ה לפגוע? לעשות משהו רע? 
  • למה בכל זאת נוצרה פגיעה?  
  • איך הגנן הציע לפתור את הבעיה להבא?

חלק א- למה צריך חוקים?  

למילה 'חוקים' יש קונוטציה מגבילה, קצת מעצבנת אפילו. מי רוצה שיהיה חוק שיגביל אותה.ו על כל דבר? עזבו אותי בשקט, תנו לחיות… אבל האמת היא שכאשר אין חוקים מסודרים וכל אחד ואחת יכול.ה לעשות מה שהוא.היא רוצה, כמעט תמיד יש פגיעה. זה אפילו לא מכוונה רעה, אלא פשוט כי אנחנו בני אדם שונים שמפרשים את המציאות בצורה שונה, ולכן פועלים בצורה מסוימת שעלולה לפגוע באדם אחר, כמו הילדה החמודה מהסרטון שלקחה את הארגזים של הקבוצה השניה.
מסתבר שאפילו כדי לשחק בכיף בגן צריך חוקים מסודרים, וכדי לנהל מדינה – צריך הרבה הרבה כאלה.

נכתוב על הלוח את המילים: "חופש" ו- "סדר"
נסביר: חופש ללא סדר, ללא חוקים וכללים, כמו שראינו בדוגמא של הילדות.ים בגן, הוא כאוס. בתוך כאוס יכולה להיות פגיעה, יכול להיות פחד, יכולים להיות מצבים של פגיעה בחופש. כלומר החופש צריך סדר כדי להתקיים כי הוא מגן עליו. 

נשאל: 

  • איך לדעתכן.ם היה מתנהל ביה"ס לו לא היו חוקים בכלל? 
  • איך היתה מתנהלת המדינה? 

נסביר: 

ההבנה כי עולם מתוקן דורש חוקים מסודרים הייתה קיימת כבר במאה ה-18 לפני הספירה.
חמורבי מלך בבל חיבר קובץ חוקים מפורסם שנודע בשם 'חוקי חמורבי'. הקובץ מכיל קרוב ל-300 חוקים שעוסקים בדברים יומיומיים כמו הליכי משפט, עבירות רכוש, דיני עבדות, נכסי מלכות, אריסות, נזקי תבואה, השקיה ונזקי מים, הסגת גבול ופשעי רועים, כריתת עצים, שכירת בתים, מסחר ורוכלות, מזיגת יין ופונדקאות, הלוואות, פיקדונות, שמירת נכסים ושומרים, הוצאת דיבה, אירוסין, נישואים, עגינות, גירושים ועוד ועוד. הוא יורד לרזולוציות כל כך קטנות שזה ממש מפתיע. למה שמלך בבל יתעסק בחוקים של השקייה ונזקי מים? אבל כנראה שחמורבי הבין שהדרך לשלטון יציב וחזק, והדרך אל אזרחים מרוצים ושמחים בחלקם – עוברת דרך ירידה לפרטים וחוקים שישמרו על הסדר.

גם במסורת היהודית אנחנו פוגשים את החוקים, במערכת מסודרת ומוקפדת של חוקים שנועדו לעשות סדר בכל תחומי החיים. בתורה ישנן פרשות שלמות שמוקדשות לנושאים האלה, כמו פרשת משפטים שיורדת עד לפרטי פרטים איך לעשות משפט צדק, איך להכניס אורחים, מה עושים אם שאלתי ממישהו חפץ והחפץ ניזוק ועוד ועוד.

נראה כי הרעיון מוכר וידוע, אם לא משחר האנושות אז לפחות משלב די מוקדם שלה.

 

  • אז למה צריך לדון בכך שוב ושוב? אם הכל ברור, למה גם במאה הנוכחית המדינה צריכה להשקיע כל כך הרבה משאבים לאכיפת החוק?
  • האם לדעתכן.ם רוב הא.נשים מעדיפות.ים שיהיו חוקים או שיניחו להן.ם לנפשן.ם?
  • האם רוב הא.נשים במדינה מצייתות.ים לדעתכן.ם לחוקים? ומה לגבי עצמכן.ם? (אפשר לחשוב על חוקים כמו שימוש בנייד בזמן חציית כביש, חציית כביש באור אדום או רכיבה על קורקינט חשמלי מתחת לגיל 16, לעומת חוקים בנושאים כמו גניבה, הטרדה מינית וכו'.)

חלק ב – מי קובע.ת את החוקים?  ואילו חוקים הוא.היא קובע.ת? 

עד עכשיו דיברנו למה צריך חוקים. עכשיו בואו נראה מה קורה כשיש חוקים  אבל הם לא מחוברים לצרכים של הציבור.
נקרא יחד את אגדת העם המופיעה בנספח א'.


לאחר מכן נשאל:

  • באיזו דרך המלך שלט בארצו בתחילה? ומה השתנה?
  • מה חסר בחוקים של המלך? 
  • מדוע התושבות.ים צייתו לחוקים המוזרים? מתי ציות כזה הופך לפגיעה? 
  • האם לדעתכן.ם המלך ציית בעצמו לחוקים שהוא חוקק?
  • האם חוק שלא מוסבר לאזרחות.ים הוא עדין לגיטימי ויש לו תוקף?
  • מה גרם לתושבות.ים למרוד בסופו של דבר? האם הן.ם צדקו לדעתכן.ם?
  • מה הופך חוק לחוק שראוי לציית לו?

נחזור למילים "סדר" ו- "חופש" על הלוח.  אם הסדר הוא מאוד קשוח ונוקשה ואסור לערער על החוקים, אז הם בד"כ משרתות.ים את מי שחוקק אותם, ולא את כלל הציבור וכך יכול להיווצר שלטון כוחני. במדינה דמוקרטית יש שיווי משקל עדין בין "חופש" ל-"סדר" . החוקים יוצרים סדר שמגן על החופש. בלי שניהם – אין דמוקרטיה.

האגדה אולי נשמעת קיצונית, אבל לאורך ההיסטוריה היו מנהיגים אמיתיים שהתנהגו כך והחוקים שכתבו פגעו באזרחים ובאזרחיות. קחו לדוגמה את קליגולה, קיסר רומאי מהמאה הראשונה לספירה ששלט באימפריה הרומית. קליגולה היה קיסר אכזר שהוציא אנשים להורג ללא משפט, הטיל מיסים גבוהים במיוחד על האוכלוסיה, בזבז כסף רב, יצא למלחמות ללא סיבה,  הכריז על עצמו כאל ועוד ועוד. הוא כל כך הגזים, עד כדי כך שלאחר כמעט 4 שנות מלוכה, כמה משומריו האישיים רצחו אותו. האם האגדה שבה שלחו את המלך בארגז לים עדיין נשמעת מופרכת? לא ממש…

 

באגדה, העם רק חיכה לראות מה המלך יחליט. הוא היה פסיבי. רק כשהכאב הגיע לשיא, האזרחים מרדו. 

בחברה דמוקרטית אנחנו לא רוצות.ים לחכות  לרגע שבו יהיה כבר מאוחר מדי. אחד העקרונות החשובים בדמוקרטיה הוא שהאזרחות.ים אחראות.ים לפקח על השלטון: לשאול שאלות, לבקר, לדרוש הסברים, ולהשמיע קול כשמשהו לא צודק.

כלומר חוקים לא נוצרים בחלל ריק. הם מושפעים מהציבור.
בנוסף, בכל מדינה דמוקרטית יש גוף מחוקק. מי שקובעות.ים את החוקים הן.ם נציגי.ות העם שנבחרים על ידי העם ואמורות.ים לייצג את האינטרסים והצרכים של כלל הקבוצות בחברה. אצלנו במדינת ישראל הנציגים נבחרים בבחירות הוגנות והגוף המחוקק הוא הכנסת.  וכדי ממש להגן עלינו מפני מקרים של חוקים מופרכים או כאלו שיכולים לפגוע בנו, בחברה דמוקרטית יש שומרי סף נוספים: התקשורת, החברה האזרחית, בתי משפט, האפשרות שלנו לצאת ולמחות. כולם יחד יוצרים מערכת שמוודאת שהחוקים באמת משרתים את הציבור.

אז מה צריך לקרות כדי שחוק יהיה הגיוני ויתקבל על ידי אזרחי ואזרחיות המדינה? איפה עובר הגבול בין חוק מופרך לבין חוק שכולן.ם מבינות.ים שצריך לציית לו? הפעילות הבאה תראה לנו שחוקים יכולים להיות מפתיעים או מוזרים גם במדינות דמוקרטיות  ולכן חשוב להבין איך הם נקבעים, ולמי יש כוח להשפיע עליהם.

 

פעילות עם קריצה:

נעיין ברשימת  החוקים המופיעה בנספח ב'
נקרא את החוקים בתפזורת ועל התלמידות.ים להכריז לגבי  כל חוק אם החוק אמיתי או מומצא. (נסמן על הלוח V או X לפי החלטת הרוב).  לאחר שנעבור על החוקים נחשוף מה אמיתי ומה מומצא.
נשאל: 

  • חלק מהחוקים שמנינו נראים ביזאריים לחלוטין, ולמרות זאת נחקקו במדינות דמוקרטיות, מדוע? 
  • נסו לחשוב על סיבה לגיטימית לחוקק אחד מהחוקים האלה. האם כל חוק מוזר התחיל מבעיה אמיתית?
  • איך חוק מופרך גורם לנו להרגיש? 
  • האם יש חוקים שייתכן שלא נכון לציית להם מבחינה מוסרית? 
  • האם חוקים יכולים להשתנות כשחברה משתנה?
  • למתקדמות.ים: אילו קבוצות בחברה מושפעות הכי הרבה מחוק שאינו הגיוני או לא מותאם? (בד"כ אלו הקבוצות המוחלשות יותר שאין להן כוח, משאבים, השפעה או קול ציבורי חזק: עניות.ים, מיעוטים, נשים, ילדות.ים, א.נשים עם מוגבלות, תושבי.ות הפריפריה וכדומה ) למה? (כי בד"כ הן.ם פחות יכולות.ים "לעקוף" את החוק בדרכים יצירתיות, פחות יכולות.ים לשנות אותו, ופחות יכולות.ים להרשות לעצמן.ם את המחיר שגובה חוק גרוע). 

נבקש מהתלמידות.ים לכתוב על הלוח חוקים שהן.ם מכירות.ים וטובים בעיניהן.ם. (אפשר לחשוב על חוקים שהן.ם נעזרות.ים בהם באופן אישי או חוקים כלליים) כמו לדוגמא: לרכב עם קסדה על אופניים חשמליים, שכר מינימום, זכויות עובדים, חוק  שוויון זכויות לא.נשים עם מוגבלות, חוק חינוך חובה ועוד.
אם ניקח לדוגמא את שכר המינימום – היום כל נער ונערה שיוצאים לעבודה יכולים לדעת מה מגיע להם על פי חוק. אי אפשר למרוח אותם או לתת להם שכר נמוך. יש חוק!

נשאל: 

  • מה הופך חוק לחוק ראוי וטוב לאזרחות.ים? האם יש עקרונות שלדעתכן.ם אפשר לקבוע ולבחון באמצעותן.ם? 

דוגמאות שאפשר להעלות (מוזמנות.ים לשמוע גם מה עולה בכיתה ולהוסיף):
הגנה על זכויות – החוק לא רק מגביל; הוא מגן (על ילדות.ים, עובדות.ים, מיעוטים, חופש ביטוי וכו'). נחזור לאיזון בין "סדר" ל- "חופש".
שוויון – החוק לא מפלה ולא פוגע בקבוצה מסוימת.
שקיפות ורלוונטיות – הציבור יודע מה החוק ולמה הוא נחקק.
השתתפות ציבורית, אפשרות לביקורת ולמחאה דמוקרטיה מאפשרת לתקן, לערער, לשנות.
מידתיות – האם החוק סביר ביחס למטרה שלו. החוק צריך להתאים לגודל הבעיה ולא להיות מוגזם מידי.
ישימות – חוק שאי אפשר ליישם אותו במציאות הוא חסר טעם.
בהירות – חוק צריך להיות מובן . צריך להיות ברור מה מותר ומה אסור, מה הזכויות ומה האחריות.

* ** למורות שירצו הרחבה בחלק זה: אפשר לתת משימה שבה התלמידות.ים יבחנו חוקים קיימים הלכה למעשה במדינת ישראל. כל זוג יקבל 2-3 חוקים ויצטרך לבחון אותם על פי העקרונות שצויינו בכיתה.  האם לדעתן.ם החוקים ראויים וטובים? 

עכשיו לאחר שבחנו מה הופך חוק לטוב וצודק, נוכל להבין איך לוודא שחוקים כאלה בכלל עוברים. וזה מוביל אותנו לתהליך החקיקה. 

חלק ג- איך נקבעים חוקים? 

נאמר: תהליך החקיקה בכנסת הוא מורכב וארוך בכוונה. הוא בנוי ממספר שלבים כדי למנוע מצב שבו חוק לא הגיוני, לא הוגן או מסוכן יעבור בקלות. המורכבות היא בעצם שכבת הגנה נוספת על האזרחות.ים.
נצפה בסרטון קצר שמסביר איך בנוי תהליך החקיקה בישראל.
מה אפשר לראות שקיים בתהליך החקיקה שמגן עלינו?
בקרה – הרבה אנשים בודקים את החוק.
שקיפות -הדיונים פתוחים, מתוקשרים, מוצגים באתר הכנסת.
זמן לחשוב – כדי למנוע חקיקה מתוך כעס, לחץ או אינטרסים פוליטיים רגעיים.
בלמים ואיזונים – ועדות, יועצים משפטיים, קריאה ראשונה, שנייה, שלישית. כל שלב הוא “מסננת” שמטרתה לתפוס תקלות.
השתתפות ציבורית – ארגונים חברתיים, מומחיות.ים, אזרחות.ים ומיעוטים יכולים להשפיע ולהזהיר מפני פגיעה.


נשאל:
ובכל זאת, האם עדיין יכול להיות מקרה שבו הכנסת תחוקק חוק שאינו בהכרח טוב לאזרחים?
מה האזרחות.ים יכולות.ים לעשות במצב כזה? 

לסיכום:

חוקים הם לא רק רשימת “מותר ואסור”, אלא מנגנון שמאפשר לחברה מורכבת לחיות ביחד בביטחון, בלי פחד ובלי כאוס. ראינו היום שחוקים יכולים להגן על א.נשים, אבל גם עלולים לפגוע בהן.ם; שהם יכולים לשקף ערכים של חופש ושוויון, אבל גם להיות שרירותיים או לא מותאמים למציאות.

לכן, בדמוקרטיה לא מספיק שיהיו חוקים, חשוב גם איך הם נקבעים, מי משפיע עליהם, ואילו קבוצות בחברה מקבלות השפעה אמיתית על ניסוחם. תהליך החקיקה הארוך והמורכב אינו תקלה, אלא שכבת הגנה: הוא נועד להבטיח שחוק חדש ייבחן מזוויות שונות, ייבדק מבחינת זכויות אדם, שוויון, הוגנות ויישומיות, ולא יעבור רק כי למישהו הייתה סמכות או אינטרס רגעי.

חוק טוב הוא חוק שמשרת את הציבור, לא את השלטון. הוא שומר על חופש, אבל גם מייצר סדר, והוא מגן במיוחד על מי שיש להן.ם פחות כוח ועלולות.ים להיפגע בקלות.

וחשוב לזכור: הדמוקרטיה לא מסתמכת רק על חוקים. היא מסתמכת על א.נשים שחושבות.ים, שואלות.ים ובוחנות.ים את מהותם. תפקידנו הוא לא רק לציית לחוקים, אלא גם לוודא שהם צודקים. 

 

נספח א':  אגדת עם

היה היה מלך ששלט באי קטן אי שם באוקיינוס הגדול. המלך היה אהוב ונערץ על כל תושבי האי: הוא היה מתחשב ועשה ככל יכולתו למען עמו; דלתו הייתה פתוחה בפני כול – מהעני עד העשיר, חכם וטיפש כאחד; והכול ידעו שאפשר לפנות אל המלך, לבצע את עצתו ולשאול את דעתו. המלך תמיד הקשיב לנתיניו, שמע את בעיותיהם וניסה לפתור אותן, ובעיקר עשה הכל, כדי שלכל תושבי האי יהיה טוב ונעים, וכדי שימשיכו לאהוב אותו ולהעריץ אותו.

יום אחד חשב המלך: "איך אדע אם תושבי האי באמת אוהבים אותי? עליי לבדוק האם אהבתם אמיתית היא, ועד כמה הם נאמנים לי!" ישב המלך וחשב, עד שהבריק במוחו רעיון: "אחוקק חוק חדש, חוק כזה, שרק מי שבאמת אוהב אותי, יציית לו!"

למחרת פרסם הכרוז את החוק החדש:

ממחר, על כל תושבי האי להפסיק להשתמש באות א'!

תושבי האי היו מאוד מופתעים מהחוק החדש, אולם אמרו לעצמם שלמלך יש כנראה סיבה לחוקק מין חוק כזה, שהרי הוא לא היה מחוקק סתם חוק…

ואכן, למחרת היום הפסיקה האות א להישמע באי.

המלך היה מאוד מרוצה מאזרחיו, אולם חשב לעצמו: "האזרחים בודאי חושבים שיש לי סיבה לחוקק את החוק… עליי לחוקק חוק נוסף, כדי לבחון מה יקרה אם אמשיך ואחוקק חוקים מוזרים!", ולמחרת יצא הכרוז אל העם והודיע:

ממחר – על כל תושבי האי לשים אטב על האף!

תושבי האי היו מאוד מופתעים, והחליטו לשלוח אל המלך משלחת מכובדים, אשר תנסה לברר האם החוק הכרחי.

המשלחת יצאה אל המלך, ופנתה אליו בשאלה: "אדוני המלך, אנו בטוחים כי סיבותיך לחקיקת החוק רבות ומוצדקות, אולם רבים באי אינם מבינים את פשר ההוראה לשים אטב על האף… אולי תוכל להסביר?".

המלך רתח מזעם: "האם אינכם בוטחים בי? האם אינכם אוהבים אותי גם כאשר אני נאלץ לחוקק חוקים מוזרים?"

אנשי המשלחת נבהלו מאוד מתגובת המלך. הם אמרו למלך שהעם אוהב אותו מאוד, והודיעו לו שכל האזרחים יענדו אטב על האף גם בלי להבין זאת, מפני שהם בטוחים שיש למלך סיבה טובה לחוקק חוק כזה.

וכך המשלחת עזבה את הארמון… והמלך ישב וחשב: "מתברר לי שאהבת העם אליי אינה כה גדולה! עליי להמשיך ולבדוק את נאמנותם!"

למחרת פרסם הכרוז הודעה חדשה:

ממחר – בנוסף לחוקים אשר חוקקו עד עתה, על כל אזרח לדלג על רגל אחת!

אזרח אשר ייתפס הולך על שתי רגליו – ייענש מיד!

האזרחים היו המומים מההודעה, אולם בעצת החכמים אשר נפגשו עם המלך ביום הקודם, החליטו לציית לחוק.

הימים עברו, רגליהם של התושבים כאבו ואפיהם האדימו והתנפחו.

"עד מתי?" – שאלו – "מתי ירשה המלך להוריד את האטב? מתי נוכל ללכת על שתי רגלינו?"

אולם היה להם קשה להבין זה את זה, כי גם המילה אטב התקצרה להברה חסרת פשר, כיוון שהיה אסור להגיד את האות א', כזכור. ושוב החליטו לשלוח אל המלך משלחת חכמים.

המלך סירב לפגוש את המשלחת, "אני המלך שלכם, ועליכם לציית לחוקיי!" צעק על המשלחת.

המשלחת חזרה אל העם ללא תוצאות. ההתמרמרות בעם הייתה גדולה!

"המלך מחוקק חוקים מוזרים, ואיננו מוכן להסביר לנו את פשרם! הרי זה לא ייתכן! עלינו לדרוש ממנו הסבר!" ושוב נשלחה המשלחת אל המלך, וגם הפעם חזרה ללא תוצאות.

עד שיום אחד יצאו התושבים בתהלוכה גדולה, נשים וגברים צעדו אל עבר הארמון, הקיפו את החומות ודרשו מהמלך שיסביר את החוקים המוזרים.

ושוב המלך סירב. שוב ושוב הם ניסו לשכנעו לבטל את החוקים, אך זה לא עזר…

אם כך – מלך כזה אינו ראוי להיות מלכנו!" קרא לפתע אחד התושבים, ושאר התושבים הצטרפו אף הם לקריאה. חיש מהר הביאו תושבי האי תיבה גדולה, הכניסו לתוכה את המלך, סגרו אותה וכתבו עליה כתובת למשלוח: "עבור! ארץ שומקום".

הם השליכו את התיבה אל הים, והמליכו עליהם מלך חדש, קשוב ורחום כפי שהיה פעם המלך הקודם.

נספח ב': רשימת חוקים לבחינה

נכון!

  1. באלבמה אתה עלול להיעצר אם יש לך גביע גלידה בכיס האחורי.
  2. אסור לחצות את גבולות מדינת מינסוטה עם ברווז על הראש.
  3. בדקוטה הצפונית ישנו חוק האוסר על הגשת בירה ובייגלה יחדיו באותו הזמן.
  4. בקנדה, אסור להכניס למדינה חוברות קומיקס המזכירות פעילות פלילית.
  5. אסור לחצות כביש בעמידת ידיים בקונטיקט.
  6. במדינת וויומינג, אסור לצלם ארנב במהלך חודש יוני.
  7. באריזונה ישנו איסור על חמורים לישון בתוך אמבטיות.
  8. בניו יורק, אדם הקופץ מבניין יכול להישפט למוות.
  9. בצרפת אסור לקרוא לחזיר בשם נפוליאון.
  10. במדינת אילינוי אסור לדוג דגים בזמן שיושבים על צוואר של ג'ירפה.

לא נכון!

  1. בברזיל אסור ללעוס מסטיק ברכבת.
  2. העונש על השלכת אשפה ברחוב ביפן הוא מאסר ליום אחד.
  3. באיטליה אסור להסתפר בימי ראשון.
  4. העונש על איחור בהחזרת ספר לספריה באנגליה הוא קנס של 500 פאונד.
  5. בלוב אסור לצייר קריקטורות של השליט המנוח קדאפי.
  6. אם גבר נתפס לבוש שמלה ברחובות קוריאה הצפונית הוא עלול להכנס למעצר.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.