הרוב קובע?? – על רוב ומיעוט במשטר דמוקרטי

קרדיט: עומרי בללי, אוגוסט 2021

 הקדמה

"הרוב קובע!" צעק האחיין הגדול שלי על אחיו הקטן, אחרי שהוא ועוד בן דודה החליטו שישחקו בבועות הסבון בלעדיו. אמא שלהם ניגשה להתערב והציעה שבכל זאת ישתפו את האח הקטן. "ככה הסבון ייגמר מהר יותר!" הוא מחא והוסיף בקול מלא מצוקה: "אבל אנחנו החלטנו ואנחנו שניים והוא אחד!".
לכו תסבירו לילד בן 5 שזה שהם כרוב החליטו – זה אמנם חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב. מה שעוד חשוב הוא האחריות שיש לו כילד החזק יותר בסיטואציה – האח הגדול – והיכולת שלו לדאוג לאחיו הקטן, גם כשהרצונות שלהם סותרים לפעמים. הזכרתי לגדול את הפעם ההיא שהוא עשה בועות סבון גדולות וזה מאוד הצחיק את אחיו הקטן והוא ענה שזה באמת היה מצחיק, התרצה וחזר לשתף את אחיו הקטן במשחק.
רבים מאיתנו נדע לשנן מתוך שינה שדמוקרטיה היא שלטון העם (אם נדייק – שלטון האזרחים), אך אם נשים לב היטב, נבחין שהרעיון של שלטון העם הפך עם השנים ל"שלטון הרוב". עקרון "הרוב קובע" שילדים לומדים בגיל צעיר הפך לעקרון הדמוקרטי המרכזי עבור רובנו, תוך כדי שאנו מזניחים את העיקרון הקריטי של שמירה על מיעוטים. בואו נחשוב לרגע, נניח שהרוב בכיתה היה קובע שאפשר להביא לכיתה אגוזים, אבל יש ילד.ה בכיתה שסובל.ת מאלרגיה לאגוזים? מה תגיד.י על זה כמורה?
מתי כן נתעקש על עקרון הרוב ומתי נעמיד אותו לבחינה?
בחיים הצעירים וגם הבוגרים, ההבנה של אחריותנו כרוב או לחילופין הצרכים שלנו כמיעוט – קריטית. כמו שזה משפיע על דברים רבים בחיינו כשמדובר בהתנהלות במעגלים הקרובים, כך פי כמה וכמה כשמדובר בהתנהלות בקבוצות גדולות יותר כמו תושבי.ות עיר או אזרחיות.ים מדינה.
בשיעור הקרוב נתרגל את ההבנה הזו.

מהלך השיעור

פתיחה (20 דקות)

*עוד לפני שנסביר לכיתה במה יעסוק השיעור שלנו* נפתח במשחק חווייתי בן שלושה שלבים, שמטרתו להיכנס לנושא באמצעות חוויה :
הכנה:

1. נחלק את הכיתה לשלוש קבוצות לא שוות – למשל 7 תלמידות.ים, 12 תלמידות.ים וכל היתר (כ-17). בכיתות קטנות יותר נחלק באופן יחסי, כך שיהיו שלוש קבוצות לא שוות.
   * חשוב שהחלוקה לקבוצות תהיה אקראית ולא תתבסס על מקומות ישיבה, חברויות, הישגים לימודיים או דינמיקות חברתיות מוכרות בכיתה (בכדי לא לשחזר מעמדות שאולי קיימים בכיתה). 
2. כל קבוצה תקבל שם: למשל הקבוצה הירוקה, השחורה והאדומה. 

השלב הראשון במשחק – חימום:

1. נעלה החלטה כלשהי להצבעה דמוקרטית בכיתה, למשל – נציע שני שירים כאפשרות לצלצול בית הספר, או – סידור הישיבה בכיתה בצורת ח', מעגל או שורות. 
2. ניתן לקבוצות דקה לבחור את התשובה שלהן בדיון פנים קבוצתי (כל קבוצה תבחר החלטה אחת שכל חברי וחברות הקבוצה יצטרכו להצביע עבורה). 
3. נערוך הצבעה כיתתית בהרמת יד לכל אחת מהאפשרויות שהועלו – סה"כ שלוש. האפשרות שתקבל הכי הרבה הצבעות – היא זו שתיבחר. הצפי הוא כמובן שהאפשרות שבחרה הקבוצה הגדולה ביותר – קבוצת הרוב – תנצח.

* למורה: נאפשר ויכוחים ערים בכיתה ולא נתערב בשלב זה בהחלטות שאינן צודקות בעינינו או בעיני הכיתה.

השלב השני במשחק – נעלה מדרגה:

1. נעלה להצבעה דמוקרטית החלטה נוספת, הפעם כזו שההשפעה שלה על הכיתה גדולה יותר מצלצול או סידור ישיבה. למשל: בעד או נגד החלטה שלפיה החל מעכשיו במשחק, קבוצת המיעוט לא יכולה להצביע יותר / החלטה שהחל מהסבב הבא – קבוצת המיעוט לא יכולה לשבת עד סוף המשחק / החלטה שלפיה בשבוע הקרוב קבוצת המיעוט תסכם את כל השיעורים עבור קבוצת הרוב.
2. ניתן לקבוצות 2-3 דקות לדיון פנימי, הפעם כדי לאפשר בעיקר שני דברים בהצבעה:

א. קבוצת הרוב יכולה להחליט גם להצביע נגד הצעת חוק פוגענית שכזו ולהפוך את ההצעה ללא רלוונטית.

ב. קבוצות המיעוט יכולות להתאחד ולהפיל את ההצעה ולהפוך הלכה למעשה לרוב זמני, אם רק ישתפו פעולה.

1. נבקש מכל קבוצה להכריז על הצבעתה ולהסביר למה בחרה כך. 
2. ההצבעה שקיבלה הכי הרבה קולות – תהפוך להחלטה כמובן.

שלב אחרון במשחק – שינוי חוקי המשחק: 

1. נוסיף למשחק חפיסת שוקולד/שקית ממתקים, בכמות שמספיקה לכיתה כולה. 
2. נציג לכיתה את הפרס ורק אז נשנה את חוקי המשחק – כל קבוצה תשלח נציג.ה אחד.ת להתחרות על קבלת הממתקים. לאחר שבחרו, נספר לקבוצות שההכרעה תתבצע על ידי תחרות הורדת ידיים (לבחירתך כמורה האם לספר את זה לפני שיבחרו את הנציג.ה או אחרי. האפקט של כל בחירה יהיה שונה).
3. נאפשר הורדות ידיים בין הנציגות.ים ומי שמנצח – מקבל את הפרס לידיו.

* למורה: במהלך הזה למעשה לקחנו את הסמכות לידינו כמורה והפכנו את עצמנו לרוב בעל הכוח שמכריע על ידי כך ששינה את חוקי המשחק – שהרי גם לקחנו מהקבוצות את היכולת להכריע בהצבעה וגם קבענו שכוח פיזי הוא כלי להכרעה. יתרה מכך, במהלך הזה חשפנו שלפעמים השאלה היא לא מי רוב ומיעוט, אלא מי קובע את הכללים בכלל.

נעצור את המשחק לפני שהוא הופך לפוגעני עבור חלק מהכיתה. חוסר נחת הוא מלמד ולגיטימי, אך לא נרצה להגיע למצב של פגיעה, רגשית או מילולית.

עיבוד חווית מיעוט ורוב (25 דקות)
בתום המשחק, נשאל את הכיתה מספר שאלות לעיבוד:

1. איך היתה החוויה? נשאל את קבוצת הרוב וקבוצות המיעוט בנפרד ונשים דגש על הקשבה לקבוצות המיעוט
   כדאי לשים לב לנקודות כמו: האם היה הבדל בין שלושת השלבים בחוויה שלכן.ם? מתי נהיה יותר קשה ולמי? האם התעוררו התנהגויות מסוימות מצד קבוצה מסוימת? האם היה משא ומתן בין הקבוצות? האם היה ניסיון לנקוט באיזו פעולה כדי לשנות משהו בחוקי המשחק? 
2. האם מישהו.י רצו לעבור קבוצה במהלך המשחק? 
3. האם ההצבעות שעשינו הרגישו לכן.ם דמוקרטיות? אם כן – מדוע? אם לא – מדוע?
4. האם לדעתכן.ם יש לנו נטיה להרגיש במצבים כאלו שזה "או אנחנו או הם"? למה קשה להתחלק במה שיש לנו?
   *נפנה את תשומת לבה של הכיתה לכך שבשום רגע לא קבענו שמדובר בתחרות ובשלב האחרון לא אמרנו לקבוצה המנצחת מה לעשות עם הממתקים. כלומר – הקבוצה המנצחת כמובן יכולה לקחת את כל הממתקים אליה, אבל גם יש לה אפשרות להתחלק בשלל עם יתר הקבוצות, אם תבחר בכך. גם אם לא בחרו בכך – חשוב לומר בקול רם שזו אפשרות קיימת, אפשרות שככל הנראה תעלה מקבוצות המיעוט, במשחק ובחיים האמיתיים יחד!
5. מה קורה כשקבוצות חזקות לא חולקות כוח ומשאבים? מה אפשר להרוויח מהאפשרות לחלוק אחרת את מה שיש לנו? – זו לא שאלה פשוטה, לא עבור נוער ולא עבורנו כבוגרות.ים, ולכן זו אינה שאלה רטורית. 
   ניתן להעלות כאן את הדוגמה בהקדמה לשיעור זה, או כל סיפור דומה אחר מחיי היום יום
   (לדוגמא: רוב הכיתה מחליטה שלא להזמין תלמיד מסוים למסיבת הכיתה כי "הוא לא זורם"? (אין פה לכאורה שאלה של משאבים, אבל כן שאלה של נראות ושייכות והנאה ממשהו משותף)

    

   "הרוב קובע!" צעק האחיין הגדול שלי על אחיו הקטן, אחרי שהוא ועוד בן דודה החליטו שישחקו בבועות הסבון בלעדיו. אמא שלהם ניגשה להתערב והציעה שבכל זאת ישתפו את האח הקטן. "ככה הסבון ייגמר מהר יותר!" הוא מחא והוסיף בקול מלא מצוקה "אבל אנחנו החלטנו ואנחנו שניים והוא אחד!". לכו תסבירו לילד בן 5 שזה שהם כרוב החליטו – זה אמנם חשוב, אבל לא הדבר היחיד שחשוב. מה שעוד חשוב הוא האחריות שיש לו כילד החזק יותר בסיטואציה – האח הגדול – והיכולת שלו לדאוג לאחיו הקטן, גם כשהרצונות שלהם סותרים לפעמים. הזכרתי לגדול את הפעם ההיא שהוא עשה בועות סבון גדולות וזה מאוד הצחיק את אחיו הקטן והוא ענה שזה באמת היה מצחיק, התרצה וחזר לשתף את אחיו הקטן במשחק.

    

במילים אחרות, הנה כמה תשובות אפשריות:

• אנחנו הופכות.ים לאנשים טובים יותר כשאנחנו דואגות.ים לאחרים וזה יוצר בתורו רשת ביטחון כלל אנושית שתגן גם עלינו. 
• כיתה/משפחה/קבוצה/חברה חזקה יותר, כאשר אף אחד מהחברות.ים בקבוצה הזו לא מתמודד.ת עם מצוקת החוסר וההישרדות.
• התשובה ההומניסטית הבסיסית יותר היא – כשמדובר בזכויות בסיסיות, אין אדם שמגיע לו יותר מאשר לאחר, ולכן חלוקה צודקת, חירות ושוויון לכולן.ם הם הבסיס לחיים האנושיים ולא עניין שאפשר לדון בו ולהחליט האם אנחנו בעד או נגד.

1. מה קרה בשלב השלישי? מה דעתכן.ם על שינוי החוקים על ידי המורה? 
2. מה עדיף בעינכן.ם – לנצח במשחק, או לקבוע את כללי המשחק? 
3. בכיתה התחלקנו לקבוצות ועל ידי כך הגדרנו כרוב ומיעוט באופן מלאכותי עבור המשחק – אילו קבוצות מיעוטים אתן.ם מכירות.ים מהחיים? (בכיתה, בשכונה, בחברה הישראלית)

כדי למסגר את העיבוד ולהוסיף לכיתה שפה משותפת בשיח, נוסיף מספר כותרות לשיח שעשינו עתה – עקרון הכרעת הרוב, זכויות מיעוטים ועקרון השמירה על מיעוטים כשמירה על כלל החברה. ראו בסוף המערך נספח להקרנה על הלוח. ניתן להזמין את הכיתה לקרוא בקול רם את הרעיונות ולהסביר במילותיהן.ם.

לתקן את המערכת (30 דקות)

מתוך ההבנה שדמוקרטיה וחוקיה, כמו כל שאר שיטות השלטון, נוצרה על ידינו בני האדם – נגיד לכיתה כי בידינו גם לשפר אותה (או להחריב אותה כמובן, אך לא בכך השיעור הזה עוסק).  

נחלק את הכיתה לקבוצות חשיבה – הפעם שוות במספרן – ונוודא שבכל קבוצה יהיה לפחות נציג.ה אחת.ד של קבוצות המיעוט מהמשחק: 

1. ראינו במשחק שהרוב יכול לקבל החלטות שמשפיעות מאוד על המיעוט. לפעמים באופן הוגן, ולפעמים באופן שפוגע בו.
   אילו חוקים היו יכולים לשנות את מה שקרה במשחק שלנו? האם היה שלב שבו שבו קבוצה מסוימת הייתה ללא הגנה וחוק מסוים היה יכול לעזור לה?  
2. אילו מצבים של פגיעה יכולים להיות בקבוצות מיעוט בחברה הישראלית בעקבות החלטה של הרוב? 
3. המציאו חוק אחד שיספק הגנה נוספת לקבוצות מיעוטים בישראל (למשל, הכרה בזרמים דתיים שהם מיעוטים בארץ, כמו הבהאים, היהודים הרפורמים, הנוצרים הפלסטינים ועוד).
4. איזה מצב החוק שלכן.ם מנסה למנוע? תנו דוגמה מהחיים האמיתיים לאופן שבו החוק הזה יבוא לידי ביטוי. למשל, מתן זכות לקבוצת נשות הכותל להתפלל תפילה שוויונית בכותל (במסגרת חופש דת ופולחן), או הכנסת לימודי ההיסטוריה והתרבות של הבהאים לחומר הלימוד.  
5. מי עלול.ה להתנגד להחלטה שהצעתן.ם? (למשל, כל מי שחושש מפלורליזם דתי).  
6. האם ישנן זכויות למיעוטים שצריכות להיות מוגנות תמיד, גם אם הרוב רוצה אחרת? זכויות שאותן תגדירו כזכויות שלא ניתנות לביטול?  (למשל, הוצאה של חומר לימוד מספרי ההיסטוריה. ניתן לבחור מתוך הזכויות הבסיסיות כגון חופש דת, חופש מצפון, חופש תרבות וחופש לשון, וניתן לקבוע זכויות אחרות בשפה חופשית).
7. האם מספיק שהרוב לא יפגע במיעוט או שצריך גם לשתף אותו בהחלטות שמשפיעות עליו?
   האם יש החלטות שיש לקחת אך ורק בשיתוף עם המיעוטים באותה דמוקרטיה? (למשל, מה בדיוק יהיה בחומר הלימוד הזה? או לצורך העניין, כל החלטה חדשה או שינוי החלטה קיימת, שתשפיע עליהם ישירות, כמו במשחק ששיחקנו בפתיחת השיעור).

לאחר כ-15-20 דקות עבודה בקבוצות, נחזור לכיתה המלאה ונבקש שכל קבוצה תציג את הדיון שלה וההחלטות שנלקחו בקבוצה.

נכתוב בכותרות את התשובות של הכיתה על הלוח, בדגש על דברים שחזרו על עצמם.

סיכום (15 דקות)

לסיכום, נשאל את הכיתה – האם הרוב תמיד קובע?

נעבור עם הכיתה על הרעיונות המרכזיים שעלו בשיעור ונדגיש: 

1. כוחו של הרוב – קודם כל יש להכיר בזה שיש לקבוצות רוב כוח אדיר. הכוח הזה יכול להיות כוח הרסני, אבל! הוא יכול להיות גם כוח בונה. ההבנה הזו תעזור לנו להתנהג יותר באחריות, אם נבחר בכך.
   דמוקרטיה היא גם מערכת של חוקים שמגנים על מי שאינם חלק מהרוב. והיא נבחנת לא רק באופן קבלת ההחלטות, אלא גם ביכולת שלה להגן על המיעוט. 
2. שינוי חשיבה – בבסיס השיחה שלנו נדרש תרגול של חשיבה חדשה – זה לא חייב להיות "או אני או את.ה", אלא יש דרך שבה לרובנו, אם לא לכולנו, טוב יותר.
3. הדרך למציאות כזו היא לא קלה, גם משום שיש הרבה דברים שעלינו למחוק וללמד את עצמנו מחדש וגם משום שלא קל לרובנו לוותר על המעמד והכוח שמגיעים עם ההשתייכות לקבוצת הרוב. נזכיר גם שכולנו תמיד בסיכון להיות קבוצת מיעוט וכדאי לחשוב איך נרצה שיתייחסו אלינו אם אנחנו מיעוט, ועוד נזכיר שיש לנו מה להרוויח מזה שכולן.ם יזכו לשוויון וצדק ורווחה.
4. כפי שראינו בחלק האחרון של השיעור – יש לכן.ם רעיונות יפים ותשובות חכמות לאיך אפשר ליצור את המציאות הזו.

נספח: מושגי יסוד בשיח על רוב ומיעוט במשטר דמוקרטי