עדים מהעבר: הדים בהווה – מערך שיעור ליום השואה לעל יסודי

דיון במליאה

נוכל לבחור מבין השאלות הבאות:
כשהקשבתי לראיונות: האם הרגשתי קירבה לדוברות.ים ולסיפורים שלהן.ם?
האם לדעתכן.ם זו היתה חוויה שונה אם הן.ם היו בני ובנות נוער?
למה לדעתכן.ם הן.ם מספרות.ים על החוויות שלהן.ם בשואה? (חלקם אפילו שוב ושוב לקהלים שונים).
למה לדעתכן.ם ישנם ניצולים וניצולות שלא מספרות.ים? או כאלו שלא סיפרו בעבר ועכשיו מספרות.ים?
למה חשוב לספר? עבור מי זה חשוב?
למה חשוב להקשיב לסיפורים על השואה?
*נציין שעבור חלק מהניצולות והניצולים 'לא לספר' זאת דרך התמודדות עם הטראומה ועבור אחרות.ים דוקא 'לספר' זאת דרך התמודדות אם כחלק מפעולת הזיכרון וההנצחה ואם כחלק מתהליך ההחלמה והריפוי.

המסר לדורות הבאים

נציג את שקף 5 שבו מידע קצר על ניצול השואה מנפרד גולדברג: מתוך הפרויקט: Witness for the future של קרן השואה USC
"ב- בדצמבר 1941, מנפרד, אמו ואחיו גורשו ברכבת לגטו ריגה בלטביה. אביו הצליח להימלט לאנגליה. באוגוסט 1943, המשפחה הועברה למחנה עבודה. מנפרד ואמו נבחרו לעבוד בכנופיית כעובדי רכבת, ותיקנו קטעי רכבת שניזוקו. יום אחד במחנה, אחיו נעלם – מנפרד לא ראה אותו שוב. מנפרד ואמו שרדו את מחנה הריכוז שטוטהוף, מחנה העבודה סטולפ, בורגגרבן ואת צעדת המוות. הם שוחררו בנוישטאדט ב-3 במאי 1945 על ידי הכוחות הבריטיים. מנפרד הצליח להגר לבריטניה ולהתאחד עם אביו בספטמבר 1946. מאז, הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת לונדון עם תואר באלקטרוניקה, פגש ונישא לאשתו שרי, וגידל ארבעה בנים וכמה נכדים. יהי זכרו ברוך".
נקרין את הסרטון הקצר (הסרטון קיים עם כתוביות באנגלית בלבד).
נשאל:

• מהו המסר של מנפרד גולדברג עבורנו (כיחידים? כחברה?) למה זה כל כך חשוב לו?
• מה לדעתכן.ם יקרה בעתיד נניח בעוד כמה עשורים? האם ימשיכו לזכור את השואה? באותו אופן? באופן אחר? האם זה יהיה שונה בארץ ובעולם?

נציג ציטוט מפורסם של ניצול השואה אלי ויזל, סופר וחתן פרס נובל לשלום:
"אני מאמין בתוקף ובעומק שכל מי שמקשיב לעד הופך לעד, ולכן אלה ששומעים אותנו, אלה שקוראים אותנו חייבים להמשיך ולהעיד עבורנו. עד עכשיו, הם עושים את זה איתנו. בנקודת זמן מסוימת, הם יעשו את זה עבור כולנו." (אלי ויזל).
במקור באנגלית: "Whoever listens to a witness becomes a witness"
נאמר:
בהגדרה המילונית: 'עד' הוא אדם שחווה או ראה אירוע במו עיניו (או שמע במו אוזניו) ויכול לספר עליו. בהקשר משפטי, הוא מזומן לדווח על מידע זה. ויזל מרחיב את ההגדרה של 'עד' וטוען שיכול להיות גם עד מסוג אחר, עד שלא היה נוכח, עד שהקשיב לעדות.

נשאל:

• למה התכוון ויזל: כשאנחנו מקשיבים לעד אנחנו הופכים לעדים? האם אתן.ם מסכימות.ים איתו?
• האם אנחנו יכולות ויכולים להיות עדים למשהו שלא חווינו בעצמנו?
• האם ויזל מבקש משהו נוסף ממי שמקשיבים לעדות, מעבר להקשבה עצמה?
• אם תחזרו עכשיו ותצפו שוב באחד מהראיונות הקצרים שבמאגר של יד ושם, האם תקשיבו אחרת לעדות?
• כשלא יישארו עוד עדים חיים לספר ולהעיד על מה שעברו, האם השואה תהפוך רק לפרק רחוק ומנותק מהחיים שיילמד לבגרות בהיסטוריה?