canva

בשנת 1948, במהלכה של מלחמת העצמאות  ישב בן גוריון עם מנהיגי הציבור החרדי והסכים איתם על כמות מצומצמת של בני ישיבות שלא יתגייסו לצבא. ב- 1949 הופך בן גוריון את ההסכם להסדר רשמי ומורה על מכסה מצומצמת של 400 בני ישיבות שלא יתגייסו לצה"ל. תוך זמן לא רב 400 בני הישיבה הפכו למספר גדול בהרבה )תקציר האירועיים המרכזיים לאורך ההסטוריה, סקירה הסטורית N12). במהלך השנים הוגשו עתירות לבג"צ נגד ההסדר, וב־1998 בג"צ קבע שהפטור חייב לעבור דרך חקיקה ראשית בכנסת. בהתאם ב- 2002 עבר חוק טל, שהסדיר בהוראת שעה את הפטור לחרדים, וכעשור מאוחר יותר בג"ץ פסל אותו וקבע שאינו חוקתי. במקומו הועבר מתווה חדש, וגם המתווה הזה נפסל על ידי בג"ץ.   בקיץ 2023 פקע התאריך האחרון להארכות שבג"צ העניק לממשלה בעשורים האחרונים, וממשלת ישראל ניצבה בפני הצורך הקריטי לקבל החלטה ולהציג בפני בג"צ הצעת חוק להסדרת הנושא. אפריל 2024 סומן כחודש האחרון שבו על ממשלת ישראל להציג בפני בג"צ הצעת חוק  בנושא.

אולם ב- 7.10.24 ישראל התעוררה לבוקר של טבח וזוועות , בוקר ששם את חשיבותו של צה"ל על המוקד. מאותו בוקר ארור גוייסו לשירות מילואים 287,000 חיילות וחיילי מילואים, חלקם הגדול שירתו במילואים במשך כמעט חצי שנה. שיח ה"שוויון בנטל" עומד בלב הסערה שעוררה הצעת החוק. במערך הקרוב נדון בדילמות שעולות בעקבות אי גיוס חרדים לצבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.