מערך שיעור לקראת בחירות 2026 | אתגרים חברתיים וטכנולוגיים

חלק 2 – האיומים החברתיים שמציבה מערכת הבחירות הקרובה

פתיחה- האווירה בתקופת הבחירות בישראל (שקופית 16 במצגת)

למורה: החלק הזה בשיעור מלווה בסרטון מתוך "ארץ נהדרת" שעוסק במערכת הבחירות דרך אזהרה ממלחמת אזרחים. מדובר במערכון ששודר לפני חמש שנים במסגרת מערכות הבחירות הרצופות שבין 2019 ל-2021 ואשר בהן כזכור השיח הציבורי סביב הבחירות היה של חוסר אונים, חוסר מוטיבציה להצביע ובלבול. התלמידים והתלמידות שלנו ככל הנראה לא זוכרות את התקופה הזו, אבל חשוב לתאר את הקונטקסט שבו שודר המערכון. [המשבר הפוליטי בישראל, ויקיפדיה]

יש להזכיר לתלמידות.ים שמדובר במערכון קומי, הדוברים הם דמויות ולא .נשים אמיתיים. הנאמר בסרטון נועד להצחיק אבל גם להעביר ביקורת חברתית, כפי שנראה בהמשך.

נקרין את המערכון מארץ נהדרת "שאולי ומלחמת האזרחים" (עד לדקה 3:25- אז נעצור כי לאחר מכן מופיעים תיאורים גרפיים של מלחמה ולחימה שבתקופה זו לא תורמים לשיח).

נגיד: הסרטון הזה מציג סאטירה. סאטירה היא כלי אומנותי להשמעת ביקורת חברתית, והיא עושה זאת באמצעות הגזמה והגכחה של המציאות, על מנת להצביע על עוולות חברתיות או להזהיר מפני סכנה חברתית. [להרחבה: סאטירה, ויקיפדיה] 

שאלות על הסרטון:

• איזו מציאות המערכון הזה מתאר? 
• איך המערכון הזה קשור למערכת בחירות?
• למה שאולי אומר שהבחירות לא עוזרות? מה לא עובד? 
• מה אמורה לפתור מלחמת האזרחים בעיני שאולי? 
• מה חשבתן.ם על המעבר מבחירות למלחמת אזרחים במערכון? האם זה מוגזם ביחס למציאות? 
• המערכון הזה צולם לפני כ- 5 שנים. האם היום  לדעתכן.ם המציאות שונה? האם המערכון מתאים גם להיום? 

נגיד:  המערכון של שאולי ואירנה עוסק במשמעות של הבחירות במדינה שלנו. הוא מציג מצב שבו אנשים מאבדים אמון בכך שהבחירות יכולות לפתור את המחלוקות ביניהם ואת הבעיות במדינה. שאולי טוען שאין עוד "עם" משותף אלא קבוצות יריבות. שאולי אומר במפורש: “כלום אין לעם הזה במשותף…”; “העם הזה לא נדבק, אין כימיה”; “יש פה יותר מדי סוגים… זה כמו סלט”.
כלומר, המערכון מציג מציאות שבה הבחירות משקפות תחושת פירוק של החברה.

נשאל:

• מה דעתכן.ם על התחושה הזו לקראת בחירות 2026? 
• האם בחירות הן דרך לפתור מחלוקות בחברה? 
• מה קורה כשהאמון במערכת הבחירות נשחק? 

נגיד: תקופת בחירות היא לא רק ההצבעה והשתתפות האזרחית, היא גם תקופה שבה השיח הציבורי משתנה. א.נשים מדברות.ים יותר על פוליטיקה, לפעמים גם מתווכחות.ים, לפעמים מרגישות.ים כעס, פחד או חוסר אמון.

הבחירות עצמן מחזקות את הדמוקרטיה, אבל התקופה שמלווה אותן גם חושפת מתחים שקיימים בחברה בישראל. המערכון הזה מזמין אותנו לחשוב לא רק על ההצבעה בבחירות עצמה, אלא על ההשפעה שיש להן על היחסים בין א.נשים וקבוצות בחברה. הדמוקרטיה שלנו מתבטאת גם בהצבעה בבחירות, אבל גם באופן שבו אנחנו יכולות.ים לשמר את היחסים ביננו, את הסולידריות החברתית, גם נוכח אי-הסכמות, חילוקי דעות ו-ויכוחים פוליטיים. 

לדיון: מה כולנו יכולות ויכולים לעשות בתקופה זו כדי להנמיך את גובה הלהבות?

חלק 3 – החשש מפני התערבות טכנולוגית במערכת הבחירות הקרובה 

חלק א'- הסכנות הטכנולוגיות לבחירות

נשאל: האם לדעתכן.ם בחברה מפולגת יהיה יותר קל או יותר קשה להשפיע על דעת הקהל של הפרטים בה? 

נגיד: המערכון שראינו בחלק הקודם מציג את הפגיעות של החברה, חברה שבה אין אמון בין הקבוצות והתחושה היא שכל קבוצה חיה בתוך מציאות אחרת. במצב כזה, קל יותר להפיץ מידע שקרי, להסית, ולהשפיע על דעת הקהל. הטכנולוגיה מציגה את האיום שמנצל את הפגיעות הזו. כשחברה מפולגת  קל יותר להשפיע עליה. ההתפתחות הטכנולוגית של השנים האחרונות לא יצרה את הקיטוב והפילוג אבל היא מסייעת להעמיק אותו, להפיץ מידע במהירות, להפחיד, להסית ולהשפיע על הבחירות ועל האמון בתוצאותיהן, ובפועל לפגוע בהיותן של הבחירות הכלי הבסיסי שעומד לרשות אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית. 

נשאל: האם שמעתן.ם על מקרים שבהם נעשה שימוש לרעה בטכנולוגיה (למשל באינטרנט, בבינה מלאכותית, רשתות חברתיות ועוד) כדי לפגוע באדם או קבוצה?

נאסוף תשובות ונגיד: האינטרנט והרשתות החברתיות מאפשרים לנו תקשורת זמינה ומיידית ונגישות וזמינות למידע בכל עת. אבל ישנן סכנות שכולנו יודעות ויודעים שיש להיזהר מהן: התחזות, הפצת מידע שקרי, הפצת מידע פרטי, חדירה לפרטיות, שיימינג ובריונות, פגיעות מיניות ועוד.

שקופית 17 במצגת- סרטון (3:20 דק') 

נצפה כעת בחלק מכתבה מחדשות i24 ששודרה בחודש דצמבר 2025, ועוסקת בקשר שבין ההתפתחות הטכנולוגית לבין פגיעה בבחירות (סרטון מוטמע במצגת).

שאלות וידוא הבנה על הסרטון:

• מה התחושות שהצפייה בסרטון העלתה בכן.ם? מה חשבתן.ם בעקבות הצפייה? 
• מה יכולות להיות הסכנות של הבינה המלאכותית לבחירות?
• מי או מה נמצא.ת בסכנה?

למורה: האזהרה היא מהתערבות זרה בבחירות באמצעות טכנולוגיות הבינה המלאכותית, בצורה של בוטים, הפצת פייק, התחזות לפוליטיקאים ועוד. לצפייה בכתבה המלאה- https://www.youtube.com/watch?v=yxr0bhkcv6g
חשוב שנציין שכל הסרטונים שמובאים בכתבה הם סרטונים מזויפים שנוצרו באמצעות תוכנות בינה מלאכותית. הכתבה אמנם מציינת את זה, אבל יש להזכיר זאת לכיתה. 

לדיון:

• מה חשבתן.ם על הדוגמאות שהכתבה מציגה לזיופים שנעשים באמצעות הבינה המלאכותית?
• למה זה מסוכן דווקא בתקופת הבחירות?
• מה האחריות של האזרחים והאזרחיות בתקופה זו במיוחד?

חלק ב'- שקופית 18: הסכנות הממשיות 

איגוד האינטרנט הישראלי מזהיר משימוש בכלי בינה מלאכותית כדי להשפיע על הבחירות הבאות באופן הבא:

1. התחזות לפוליטיקאים ופוליטיקאיות באמצעות טכנולוגיית דיפ-פייק (deepfake) להפצת מידע שקרי כפי שראינו בכתבה.
2. השפעה על דעת הקהל באמצעות התחזות או דרך יצירת מידע כוזב שמתחזה למידע אמין. יש לציין שקשה מאוד כיום להבחין בין מידע אותנטי למידע שיוצר על-ידי בינה מלאכותית.
3. רשתות של בוטים שמשתמשות בבינה מלאכותית כדי להדהד מסרים לא נכונים ברשת בכמויות גדולות מאוד. תגובות אלה משדרות מסר אחיד, אך שונות זו מזו במקצת על מנת לייצר להן תדמית אמינה. באופן הזה מופץ מידע כוזב.

לדיון: איך נוכל לזהות מתי נתקלנו במידה לא אמין?

חלק ג'- רשתות חברתיות כאמצעי להפצת מידע כוזב 

נגיד: רשתות חברתיות הפכו להיות "כיכר העיר" החדשה. לכל אחד ואחת יש כוח להביע את דעה ולהפיץ אותה. מחד, זה מגביר את האופי הדמוקרטי של החברה כי מאפשר שוויון וחופש בנגישות לאמצעים להפצת דעות. מאידך, אם נעשה שימוש לרעה ברשתות חברתיות, למשל ברכישת בוטים המפיצים מידע או בהפצת מידע לא מאומת, הדמוקרטיה נפגעת.

לקריאה מרחיבה למורה:

• וויינט: במערכת הבחירות הקרובה, האמת עלולה להפוך לנחלת העבר/ שי פרידמן
• הארץ: סייבר ודיפ־פייק מאיימים על טוהר הבחירות; המדינה תילחם בהם בכלים משנות ה־50/ עומר בן יעקב

נגיד: פתחו את הרשת החברתית הכי פופולריות שלכן.ם, גללו ברשת ועצרו בתוכן האקטואלי הראשון שראיתן.ם.

ענו על השאלות בדף העבודה: (מצורף כנספח להדפסה)

1. במה עוסק התוכן הזה?
2. מי או מה המקור של התוכן? האם המקור אמין? 
3. האם זה עמוד שנמצא אצלכן.ם במעקב או קידום ממומן?
4. האם מצוין מה מקורות המימון לתוכן?
5. האם התוכן הזה אמיתי או שנעשה ב-AI? איך ידעתן.ם?

 נאסוף תשובות ודוגמאות במליאה.

שאלות לדיון:

• האם חשדתן.ם באמינות של התוכן שנחשפתן.ם אליו?
• האם לרוב אתן.ם חושדות.ים באמינות של התוכן שמגיע אליכן.ם?
• מה עשוי לגרום לכן.ם לסמוך על התוכן ברשתות החברתיות? 
• איך להיזהר מפייק ניוז? 
• מה אפשר לעשות מול תוכן שהוא פייק? האם להתעלם?
• מי מרוויח מהפצת פייק ניוז? 

נגיד: ברשתות החברתיות אין פיקוח מלא על תכנים, וניתן בקלות להיחשף למידע לא אמין או למסרים שמנסים להשפיע על דעתנו. לקראת הבחירות יש חשש כי הרשתות החברתיות יהוו כר פורה ליצירת חדשות כזב ("פייק-ניוז") ולהשפיע על דעתנו הפוליטית, בין אם יש לנו כבר זכות הצבעה ובין אם רק בעתיד. 

חשוב לדעת כי בכל רשת יש אפשרות לדווח על תוכן שקרי או אלים (הסתה, גזענות וכיו"ב). כמו כן חוק "איסור לשון הרע" בישראל, מאפשר לתבוע על פרסום מידע שקרי ברשתות חברתיות- גם את מי שיצרו את התוכן וגם את מי ששיתפו. על כן, מומלץ ביותר שלא לשתף תכנים שאינם אמינים בוודאות, מחשש לתביעת דיבה שיכולה לחייב בפיצויים של מאות אלפי שקלים.

בנוסף, ידוע כי שיח של שנאה ויריבות בין קבוצות מועיל לרשתות החברתיות, והאלגוריתמים שלהן מעודדים שיח כזה. סכנה נוספת היא ששיח פוליטי אלים ומתלהם יזלוג מן הרשתות החברתיות אל המציאות החברתית וישפיע על האופן שבו נתייחס לזולת, לשונה מאיתנו, ממש כמו בביקורת שראינו במערכון של "ארץ נהדרת" מן השיעור הקודם. 

חלק 4 –  איך להיזהר?

איגוד האינטרנט הישראלי ביחד עם המכון הישראלי לדמוקרטיה ממליצים לנו לבחון את המידע שמגיע אלינו באופן הבא: 

1. בדקו את מקור הידיעה האם יש לוגו או חתימה של רשות, ארגון או בעל תפקיד? האם הידיעה מובאת מפי מומחה? הודעות מגורמים רשמיים תמיד יופיעו בשמם ולא כמקור אנונימי.
2. הצליבו את המידע מהידיעה עם מקורות רשמיים אחרים האם הוא מופיע גם באתרים רשמיים של המדינה, הרשויות או באמצעי תקשורת אחרים? תנו עדיפות למידע ממקורות רשמיים ומוסמכים- עמודים ממשלתיים מסומנים ביומתס gov.il, עיתונים וגופי תקשורת בישראל מחויבים לאתיקה עיתונאית- בדיקת המקורות ופרסום מידע אמין בלבד.
3. בדקו את אופי וסגנון הידיעה האם הפרסום מנוסח בצורה תקינה או עילגת? האם זה נוסח רשמי או תיאור שמנסה לעורר בהלה ולחץ לשתף הלאה? הודעות מגופים רשמיים מנוסחות בצורה שקולה, ללא שגיאות, ולא ייצרו אצלנו לחץ לעשות פעולות דחופות.
4. בדקו אם התמונה או הסרטון מתאימים להקשר הידיעה נסו להבין אם התמונה או הסרטון שאתם רואים אכן צולמו במקום ובזמן שבו נטען, והתיאור שמלווה אותם מתאים להם. אפשר להיעזר במנועי חיפוש או בתוכנות לאיתור תמונות דומות. ידיעות אמינות לא ישתמשו בדימוי ישן או ממוחזר – זו מניפולציה שקרית!
5. הפעילו חשיבה ביקורתית! שאלו את עצמכם – האם הידיעה הגיונית?  האם המידע המוצג נועד לשרת מישהו או להבהיל? האם הידיעה מסומנת כ"הועברה פעמים רבות"? התייחסו לכל ידיעה מלחיצה או משמעותית בחשדנות יתרה ובדקו אותה באמצעים השונים. הטילו ספק בכל ידיעה שלא מגיעה ממקור רשמי!

סיכום

• מערכי השיעור עסקו בבחירות לכנסת שצפויות להתקיים בשנה הקרובה, והסכנות החברתיות והטכנולגיות שהן מביאות עימן. 
• האווירה החברתית בתקופת הבחירות היא אווירה טעונה ונפיצה, ועל כולנו חלה האחריות לקיים שיח מכבד, גם כשמדובר בדעות פוליטיות.
• הבחירות לכנסת הן מימוש זכות דמוקרטית בסיסית ביותר, והמבנה הדמוקרטי שלהן קבוע ומבוסס בחוק.
• הפרת חוקי בחירות פוגעות למעשה באופייה הדמוקרטי של המדינה.
• לקראת בחירות 2026 צפויות שתי סכנות עיקריות: השיח החברתי האלים, והשימוש בבינה המלאכותית לפגיעה בבחירות.
• עלינו לנהוג במשנה זהירות אל מול התוכן שאליו אנו נחשפות ונחשפים, בשגרה ובמיוחד בתקופת הבחירות, לבדוק את האמינות של תכנים במיוחד אם בחרנו להפיץ אותם.