מערכי שיעור והפעלות | hadar | 29.01.2026
על תלמידות.ים במערכת החינוך "נופלות" החלטות באופן תדיר, אך לרוב מדובר בהחלטות בית ספריות. כשמגיעה החלטה מערכתית מגבוה (שר החינוך), החלטה שמשפיעה על המרחב הפרטי ועל הרגלי הצריכה והתקשורת של התלמידות.ים מבלי שהיו שותפים לה, התגובה המיידית היא לרוב רגשית (כעס, התנגדות או אדישות).
במהלך השיעור ננסה להעביר את התלמידות.ים מעמדה של "מושא ההחלטה" לעמדה של מבקרות.ים מעורבות.ים. השיעור מספק הזדמנות לתרגל חשיבה רב-ממדית על נושא שבו התלמידות.ים הן.ם המומחות.ים הגדולות.ים ביותר – החיים הדיגיטליים שלהן.ם.
פתיחה
נתחיל את השיעור בפעילות שתאפשר לאוורר רגשות ולהביע תחושות שעלו לתלמידות.ים בעקבות ההחלטה החדשה של משרד החינוך לאסור שימוש בסמארטפונים בבתי הספר. נעסוק בהחלטה הזו כמקרה מבחן למצבים בהם מונחתת על התלמידות.ים החלטה המגיעה מלמעלה אם עדיין לא נעשתה שיחה על הנושא בכיתה נתחיל מלשאול אם שמעו על הודעת שר החינוך, ולמי שלא שמע.ה נסביר רק כי משרד החינוך החליט לאסור שימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר החל מהמחצית השניה של תשפ"ו, בתחילת חודש פברואר 2026. נבקש מהכיתה לקום מהכיסאות ונסביר את הפעילות.
פעילות: בדיקת "מד חום" (15 דקות)
נתלה על הקירות ארבעה שלטים בצבעים שונים עם כיתוב תואם ונבקש מהתלמידות.ים לעמוד ליד השלט שמייצג את התחושה המרכזית שלהן.ם כששמעו על ההחלטה.
- שלט אדום – כעס ותסכול: נכתוב על השלט מספר משפטים לדוגמא לתחושות ומחשבות כמו: "זה לא הוגן", "מתייחסים אלינו כמו לילדים קטנים".
- שלט ירוק – הקלה: עם דוגמאות כמו: "סוף סוף יהיה שקט", "לא אצטרך לדאוג מי מעלה תמונה שלי בלי רשות".
- שלט צהוב – סקרנות וספקות: עם דוגמאות כמו: "מעניין איך זה יעבוד?", "מי יאכוף את זה בכלל?".
- שלט הכחול – אדישות: עם דוגמאות כמו: "גם ככה בבית הספר שלנו זה ככה", "זה לא ישנה כלום".
כשכל התלמידות.ים יעמדו בקבוצות מתחת לשלטים נערוך סבב קצר ונשאל: מה המחשבה הראשונה שעברה לכן.ם בראש? נאמר שאפשר להיעזר במשפטים שכתובים על השלט. את המחשבות שהתלמידות.ים יעלו נכתוב על הלוח, נעבור עליהן בקצרה ואם יש מגמה כלשהי או שוני גדול נצביע עליו (מה אפשר לראות פה בעצם?).
לאחר מכן נסביר שהמוח שלנו פועל כמו ב"טייס אוטומטי" מול הנחתות מלמעלה, כי הוא מגיב מהר לשינויים שנכפים עליו, גם אם התגובה שונה אצל כל אחת ואחד. רצוי לאפשר לרגש הראשוני לעלות ולתת לו מקום, אבל לאחר מכן חשוב לעבור לשלב הניתוח המחשבתי כדי להבין מה מרכיב את ההחלטה שהונחתה עלינו ואת הסיבות מאחוריה.
פעילות בקבוצות: ניתוח ההחלטה (25-30 דקות)
נסביר שלפני שדנות.ים בנושא ומפתחות.ים דעה לגביו, חייבות.ים לדעת על מה מדברות.ים, ולכן צריך להגיע למקור ולא להסתמך על שמועות או הודעות בוואטסאפ וגם לא כתבות בתקשורת שאינן מבוססות על מקור מהימן.
נקרין על הלוח את האיסור מחוזר מנכ"ל ונקרא יחד. נשאל האם גילינו משהו בטקסט הרשמי שלא ידענו?
נעבור לעבודה בקבוצות: נחלק את הכיתה ל-4 קבוצות, כל קבוצה תקבל כרטיסייה עם זווית דרכה היא תבחן את ההחלטה. הקבוצה צריכה למצוא מהזווית שלה טיעון אחד בעד ההחלטה וטיעון אחד נגד.
לאחר העבודה בקבוצות נתכנס במליאה וכל קבוצה תספר בקצרה מה עלה בדיון, ותציג את טיעון הבעד וטיעון הנגד להחלטת האיסור, מהזווית שלה.
אפשר לצפות ביחד לסיכום החלק הזה בכתבה המצולמת של כאן 11 (4 דקות) ולשאול אם יש משהו שהכתבה חידשה או האירה בנוסף לטיעונים שהוצגו כאן או לחילופין אם יש טיעונים שעלו בכיתה ולא עלו בכתבה.
קבוצת הזווית הלימודית: תדון בשאלה האם הטלפון הנייד הוא כלי עזר ללמידה או גורם מפריע ללמידה?
קבוצת הזווית החברתית: תדון בשאלה האם האיסור על טלפונים ניידים יצמצם חרם חברתי או יבודד תלמידות.ים שקשה להן.ם לתקשר פנים אל פנים?
קבוצת הזווית של הקשר עם החוץ: תדון בשאלה האם הטלפון הנייד הכרחי כמכשיר קשר מרכזי, למשל מול הורים שרוצים להיות בקשר עם הילד.ה במצבי חירום, או במקרה של תיכוניסטיות.ים שצריכים להיות זמינים למקום העבודה או מיונים לצה"ל.
קבוצת זווית היישום והפער בין ההצהרה למציאות: תדון בשאלות כיצד ייאכף האיסור, האם החלטה שלא ניתנת לאכיפה מלאה היא החלטה טובה? ומה לגבי העובדה שבחלק או רוב מבתי הספר כבר קיים האיסור ויש לכל בית ספר דרכים משלו לאכוף – האם המציאות תשתנה בעקבות החלטת המשרד הגורפת? האם הסנקציות ישתנו?
דיון: מי החליטו ואיך החליטו? (15 דקות)
לאחר שבחנו את ההחלטה מכמה זוויות נפתח דיון בשאלות על מי קיבלו את ההחלטה לאסור ניידים, והאם הגיעו להחלטה מתוך חשיבה מעמיקה מספיק.
שאלות לדיון
- מה משרד החינוך אולי לא לקח בחשבון?
(למשל: תלמידות.ים שמשתמשות.ים באפליקציות לניטור סוכר, היעדר שעוני קיר בכיתות והצורך לדעת את השעה וכדומה). - את מי בעיקר משרתת ההחלטה?
- מי לדעתכן.ם היו בחדר כשההחלטה התקבלה? ננסה לחשוב מה היה הרכב שולחן מקבלי ההחלטות, האם היו יש שם תלמידות.ים? הורים? מורות.ים? מומחי טכנולוגיה? יועצות.ים חינוכיים?
נכתוב עם הכיתה הרכב אידאלי לדעת התלמידות.ים: אילו 5 דמויות חייבות לדעתכן.ם להיות נוכחות כדי שהחלטה כזו תהיה הוגנת?מה לגבי הבדלי גילאים מיסודי ועד תיכון, האם הסמכות של משרד החינוך צריכה להשתנות ככל שגיל התלמיד.ה עולה? אפשר ליצור "מדרג גילאים": מדרג איסורים לפי סרגל גילאים.
מחשבות לעתיד ודיון מסכם (10 דקות)
נעלה את השאלה: האם במקרים כאלה עדיף לעסוק באיסורים או בחינוך?
נחשוב על דוגמאות למקרים בהם איסורים עוזרים לשינוי ועל דוגמאות למקרים שרק חינוך בנושא מסייע. האם מקרה הסמארטפונים מלמד אותנו משהו על ההבדל בין איסור לחינוך, ומה התלמידות.ים חושבות.ים שרצוי שיבחרו דמויות הסמכות מהמורה ועד לשר החינוך, בנוגע למקרים כמו זה.
סיכום
בשיעור זה לקחנו נושא אקטואלי שנוגע ישירות לחיי היומיום של התלמידים והתלמידות, וניסנו להפוך את הדיון בו מרגשי לביקורתי ומושכל. ראינו שגם מול החלטה מונחתת מלמעלה יש לנו יכולת לנתח את המציאות מזוויות שונות, מה שמעניק לנו תחושת הבנה עמוקה יותר של המערכת בה אנו פועלות.ים. המטרה לא הייתה לשנות את דעתן.ם של התלמידות.ים על האיסור, וגם לא רק לתווך את האיסור, אלא לתרגל חשיבה רפלקטיבית: לזהות את ה'טייס האוטומטי' המגיב בשיפוטיות, לעבור ממנו לניתוח עובדתי, ולשאול שאלות ביקורתיות על תהליכי קבלת החלטות ועל האיזון שבין אכיפה ואיסורים לבין חינוך לאחריות אישית. סיכמנו את השיעור במבט קדימה ובניסיון להביא את התלמידות.ים להבין שהקול שלהן.ם והיכולת שלהן.ם לנתח סיטואציות מורכבות הם הכלים החשובים ביותר שלהן.ם כבוגרות.ים לעתיד.
קרדיט לתמונה: Syda productions
כתיבת תגובה