אני ניצחתי? | מערך שיעור לעיבוד תוצאות הבחירות 2026

פתיחה: בדיקת דופק

נפתח את השיעור ב“בדיקת דופק”, שתאפשר להבין מה הכיתה יודעת על תוצאות הבחירות ומה היא מרגישה ביחס אליהן. נסמן ציר דמיוני בכיתה מ־1 עד 10: צד אחד הוא “ממש לא”, הצד האחר הוא “בהחלט כן”, ואפשר להתמקם בכל נקודה ביניהם.

נציג את ההיגדים הבאים:

1. תוצאות הבחירות מעניינות אותי.

2. אכפת לי מי ירכיב את הממשלה הבאה.

3. תוצאות הבחירות משמחות אותי.

4. אני חושש.ת או מודאג.ת ממה שעתיד לבוא.

5. אני יודע.ת מהם הנושאים המרכזיים שעלו בוויכוח הציבורי לפני הבחירות.

6. אני חושב.ת שלא לוקחים מספיק בחשבון את הקול של בני ובנות הנוער.

7. כשאקבל זכות הצבעה, אלך להצביע בוודאות.

8. כשאקבל זכות הצבעה, אדע למי להצביע.

9. אני מרגיש.ה שתוצאות הבחירות מייצגות אותי ואת העמדות שחשובות לי.

10. אני סומכ.ת על מי שמייצג אותי.

לאחר כל התמקמות, נזמין כמה תלמידות ותלמידים להסביר את בחירתם. חשוב להזמין בעדינות גם קולות שפחות נשמעים בדרך כלל, בלי לחייב חשיפה אישית או עמדה פוליטית.

תוצאות הבחירות: 

נציג את תמונת התוצאות המעודכנת (במצגת)

תזכורת: מהו מנדט? מנדט הוא מושב אחד בכנסת. בכנסת יש 120 מושבים, ולצורך הקמת ממשלה נדרש בדרך 

כלל רוב של לפחות 61 חברי כנסת שיתמכו בה. 

כמה קולות זה מנדט אחד?

החישוב הבסיסי פשוט: לוקחים את מספר הקולות הכשרים שניתנו לרשימות שעברו את אחוז החסימה ומחלקים ב-120. התוצאה היא מה שמכונה "המודד הכללי" – מספר הקולות הבסיסי למושב.
בבחירות 2026, לפי נתוני הספירה החלקית מ־29 באוקטובר, נדרשים כ־43 אלף קולות למנדט אחד בכנסת.
חשוב לדעת: זהו חישוב בסיסי. בפועל, חלוקת המנדטים מושפעת גם מהסכמי עודפים בין מפלגות.

נדגיש: גם לאחר פרסום תוצאות הביניים, התמונה עשויה להשתנות עד לסיום הספירה ופרסום התוצאות הסופיות, שצפוי רק ב-04.11.
גם אם מפלגה מסוימת זכתה במספר המנדטים הגדול ביותר, זה לא אומר שהיא בהכרח תרכיב את הממשלה. כדי להקים ממשלה צריך לגייס תמיכה של חברי כנסת ממפלגות שונות. אז מה קורה עכשיו, ואיך מחליטים מי ירכיב את הממשלה? 

האם יש “צד מנצח”?

נשאל:

• מה פירוש “לנצח” בבחירות?
• האם מפלגה שקיבלה הכי הרבה מנדטים בהכרח תנהיג את הממשלה?
• האם מי שלא מיוצגים בקואליציה הם “מפסידים”?
• אם המפלגה שבה תמכתי "ניצחה" בבחירות, האם זה אומר שהיא תעמוד בהבטחות שלה? האם אני בטוח.ה לשנים הבאות?
• אם המפלגה שבה תמכתי "הפסידה" בבחירות – האם ואיך אני יכול.ה להשפיע? מהן הדרכים שבהן אפשר להשמיע קול ולהשפיע גם כשנמצאים בעמדת מיעוט?

נדגיש: בדמוקרטיה יש משמעות להכרעת הרוב, אך גם לזכויות, לקולות ולצרכים של מי שאינם חלק מן הרוב. ממשלה שנבחרה אמורה לפעול לטובת כלל הציבור, גם של מי שלא תמכו בה.

לא רק בהצבעה!

נסביר: הצבעה היא זכות ואמצעי חשוב להשפעה, אבל היא אינה הדרך היחידה לאזרחות פעילה. גם לאחר הבחירות אפשר לעקוב אחר פעולות נבחרות ונבחרי הציבור, להביע עמדה, להצטרף ליוזמות קהילתיות, להשתתף בדיונים ציבוריים ולפעול בנושאים שחשובים לנו. כך גם אם המפלגה שתמכנו בה נמצאת בקואליציה וגם אם היא באופוזיציה, עדיין אפשר וחשוב להיות מעורבות ומעורבים בחברה שבה אנו חיים.

נשאל: איך אוכל להשמיע קול ולהיות מעורב.ת גם לפני שאהיה בעל.ת זכות בחירה?

סיכום

נשאל לסיום: מה אתן.ם מאחלות.ים לכולנו שיקרה בשנים הבאות, במילה או שתיים?

אם הבחירות הבאות תתקיימנה בעוד ארבע שנים כפי שהחוק במדינה מורה כרגע -סביר להניח שכמעט כולכם.ן תצביעו בפעם הבאה ותשפיעו על מה שיקרה בשנים שאחרי! בשיעור הזה התחלנו עבודה חשובה מאוד של יצירת מודעות אזרחית, דרך הבנת תוצאות הבחירות ושאילת השאלה החשובה מכולן – מה הלאה? גם אם ייקח זמן להגיע לתשובות עמוקות, השאלה עצמה חשובה מאוד. 

למדנו שהשתתפות דמוקרטית אינה מתחילה ונגמרת ביום הבחירות ולכן, עד שתורכב ממשלה בידי מי שקיבל.ה מנשיא המדינה את התפקיד להרכיבה , הקולות שלנו ממשיכים לפעול ויש באפשרותנו להביע דעה ולהפעיל לחץ ציבורי כדי להבהיר לנבחרים מה נרצה שיקרה או למה יש לנו התנגדות (גם זה חלק מאזרחות פעילה!).
לאחר שתורכב ממשלה – יתחיל המבחן האמיתי – גם לממשלה, גם לכנסת וגם לנו כאזרחיות.ים שרוצות.ים לחיות בדמוקרטיה.

.