מה הופך מילה לפוגענית?

האם רק קללות ואלימות גלויה פוגעות או גם משפטים יומיומיים, שנאמרים כביכול "בתמימות", יכולים להכאיב ולהשאיר חותם?
בשיעור זה נעסוק בכוחה של השפה ובאזורים ה״אפורים" של אלימות מילולית: אמירות שלא תמיד נאמרות בכוונה לפגוע, אך בעלות פוטנציאל להעליב או "להקטין".  נבחן כיצד מילים כאלו משפיעות על הגוף ועל הרגש, מדוע לפעמים קשה לנו להגיב "בזמן אמת", ואיך אפשר,  כיחידות.ים וכקבוצה, לקחת אחריות על השפה שאנו משתמשות.ים בה מבלי להרגיש שצריך "להיזהר בכל מילה".

פתיחה: נקריא בכיתה את השיר:  כשמישהו מעליב/יהודה אטלס
נשאל:

• מי  מזדהה? האם חוויתן.ם פעם את ההרגשה הזאת? 
• מה קורה לנו בגוף?

נסביר: כשאנחנו נפגעות.ים, הגוף נכנס למצב של איום, המוח מפריש הורמון שנקרא קורטיזול – הורמון שמופרש בעת סכנה ומאותת למוח שיש להתגונן. (להרחבה ראו כאן). יש א.נשים שתחושת הסכנה תגרום להם להתקיף בחזרה ולהחזיר במילים קשות, ויש כאלה – כמו בשיר – שיחוו תחושת קיפאון. 

חלק ראשון: האזור האפור של אלימות מילולית

נשאל: מהי אלימות מילולית?
האם אלו רק קללות או עלבונות קשים?
  לפעמים גם אמירות שנשמעות תמימות עלולות לפגוע, האם תוכלו לחשוב על דוגמאות?

למשל:

• טוב… לא חשבתי שתצליחי
• אחי אל תתבכיין
• די נו זה היה בצחוק
• יאללה מה אתה כבד
• אז כן הצלחת. מפתיע.
• עוד פעם את והשטויות שלך?

נשאל:

1. למה זה פוגע?
2. איך זה מרגיש?
3. מה לדעתכן.ם כוונת המשפט?

נסביר: אמנם אלה לא קללות אך אלו מסרים שמשדרים ביזוי, כח והשפלה (להרחבה ראו כאן) מדובר באלימות מילולית לכל דבר. יותר מזה, מחקרים גילו ששפה משפיעה על מערכת העצבים בדיוק כמו מגע! כלומר אם מישהו.י פעם אמר.ה לכן.ם משהו שהכאיב כמו לקבל סטירה – לא דמיינתן.ם. זה באמת כך. הפגיעה כאן יכולה להיות גם אישית או בין-אישית, וגם פגיעה כלפי קבוצה / זהות חברתית כמו  נשים, מזרחים, להט"ב וכו'.
לדוגמא אמירות כמו: "לא אכפת לי שאתה הומו, רק אתה לא חייב להבליט את זה כל הזמן", "ואוו, כל הכבוד לך שאת יוצאת עם אתיופי", "לא הרבה אצלכם לומדים באוניברסיטה, נכון?"

דיון בקבוצות: 

נחלק את הכיתה לקבוצות של 4-5 תלמידות. ים כדי לאפשר שיח אינטימי ומעמיק יותר. כל קבוצה תקבל מספר משפטים. בכל פעם תלמיד או תלמידה יקראו משפט אחר, ושאר הקבוצה תדון בו ותברר:
– מה המשפט הזה אומר בגלוי ומה ההנחה הסמויה שמתחת לפני השטח?
–  האם הוא פוגע או ניטראלי?
– אילו רגשות המשפט הזה עלול לעורר בקרב מי ששומע.ת אותו? 

הצעה למשפטים:

• קודם כל תירגע
• את רגישה מדי
• את לא נראית כמו מישהי שטובה במתמטיקה 
• בוא, זה תפקיד ייצוגי, לא כל אחד יכול להתקבל. בלי להעליב כן?
• חשבתי בהתחלה שאתה סתם איזה ערס 
• לפחות יש לך פנים יפות 
• זו לא הרמה הרגילה שלך נכון? 
• ככה זה אצלכן.ם בעדה?

דיון במליאה:

נערוך דיון בעזרת השאלות/האמירות הבאות:

• האם הייתן.ם מגדירות.ים אמירות כמו אלו שפגשנו בתרגיל כאלימות מילולית? 
• מי מחליט.ה אם אמירה מסוימת היא פוגעת?
• האם לא מדובר ברגישות יתר? אולי אם מישהי.ו נפגע.ת ממני זאת בחירה שלו.ה?
• אם הרוב חושבות.ים שזו לא אמירה פוגעת, אז למה שמי שבמיעוט יקבע שהיא כן?
• אם לא התכוונתי לפגוע, זה מה שחשוב לא? העיקר הכוונה.
• אם אני צריכ.ה לחשוב על כל מה שיוצא לי מהפה שאולי מישהו.י ייפגע? אני לא אוכל לדבר בכלל
• איך נוכל להזכיר לעצמנו להיות רגישות.ים ואחראיות.ים למילים שלנו? מה יעזור לנו?

חלק שני: כוחן של מילים טובות

נקרין את הסרטון הבא עד דקה 7:20.

• מה לדעתכן.ם יקרה אחר כך?
• איזה שינוי עוברים החברים של אליה בסרטון?
• איזה שינוי עוברת אליה?
• האם מה שהחברות.ים עשו בשבילה מובן מאליו או יוצא דופן? האם גם אתן.ם הייתן.ם נוהגות.ים כך?

משחק:

נחלק את הכיתה לזוגות, שיעמדו פנים מול פנים. בכל פעם נכריז על משפט אחד וכל אחד.ת מבני.ות הזוג יצטרך להשלים אותו.  בכל משפט נחליף בין הזוגות. מטרת המשחק לתרגל אמירת מילים טובות בין חברי וחברות הכיתה. נדגיש שישתדלו לחשוב על מילים ספציפיות שמתאימות למי שעומד.ת מולן.ם.

משפטים לדוגמה:

• "את.ה ממש טוב.ה ב…"
• "הכי כיף שאת.ה…"
• "עשית לי טוב על הלב כש…"

• "אם יעשו עליך סרט יקראו לו…"
• "רואים שהשקעת ב…"
• "האמנתי בך כש…."
• "הצטערתי בשבילך כש…"

• "נהניתי אתך ב…"
• "אני שמח.ה לראות שאת.ה…."
• "אני תמיד יכול.ה לפנות אליך בנושא של…"
• "אני לומד.ת ממך…."
• "תכונה שלך שאני אוהב.ת…"

לסיום:

נבקש מהתלמידות.ים לכתוב לעצמן.ם (ללא חובת שיתוף) מילה טובה או משפט טוב שנאמרו להן.ם, ואיך המילים האלו השפיעו עליהן.ם. 

נסכם:  מילים יכולות להישאר איתנו הרבה אחרי שנאמרו. לפעמים משפט אחד, טוב או פוגעני , ממשיך להדהד ולהשפיע על האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו.  בגלל ההשפעה של המילים, חשוב שניקח אחריות על הבחירה שלנו באילו מילים להשתמש. אם מילים יכולות לפגוע כמו מגע, הן יכולות גם להיות יד תומכת. הבחירה במילים טובות היא לא ויתור על כנות – אלא בחירה באחריות ואכפתיות כלפי מי שנמצא.ת מולנו.