מי למעלה? מי למטה? מערכי שיעור בנושא שוויון ואי שוויון

האם צריך ללמד בבתי הספר על אי השוויון הכלכלי בחברה?

האם ילדות וילדים צריכות/ים להיחשף לממדי העוני שרק הולכים וגדלים, או לפערים הגדולים בהכנסות שבין העשירונים: בין עובדים ומעסיקים, בין מרכז לפריפריה? בין גברים ונשים? והרי אי השוויון לא יעלם אם לא נדבר עליו. ואם לא נלמד, מה יחשבו?

אולי יניחו כפי שמקובל לפי הגישה הניאו קלאסית הרווחת, שאי שוויון בהכנסות נובע מפערים ביכולת, בכישרון, במיומנות? כלומר העשירים מוכשרים יותר, והעניים פשוט אינם מוכשרים, ולכן הם עצמם "אשמים" במצבם, ואי השוויון הוא "טבעי" והוגן.

הכלכלן הצרפתי פיקטי  שחקר את הזינוק האדיר של הכנסות המאיון העליון בכלכלה האמריקנית כתב: "הסבר אפשרי לכך הוא, שהן כישוריהם והן תפוקתם של אותם מנהלים בכירים עלו לפתע ביחס לאלה של עובדים אחרים. הסבר אחר, אשר נראה לי סביר יותר, וגם עולה בקנה אחד עם הראיות, הוא שלמנהלים הבכירים יש על פי רוב את הכוח לקבוע את שכרם בעצמם…"[1]

פיקטי טען כי לא מספיק להסביר את אי-השוויון הגדל בעולם דרך פערים במיומנויות או בתפוקות, יש לבחון גם את ההסדרים החברתיים ואת יחסי הכוחות בשוק ובמדינה הקובעים את חלוקת ההכנסות.

אז למה פיתחנו את מחברות קדמה 'מי למעלה מי למטה'?

המחברות נולדו מתוך רצון להביא בפני התלמידות/ים ניתוח ביקורתי של המציאות החברתית-כלכלית שבה אנו חיות/ים, ניתוח שבוחן את המנגנונים החברתיים ואת יחסי הכוחות, שיוצרים את אי השוויון. רצינו שהתלמידות/ים יכירו את המציאות החברתית-כלכלית, שילמדו על נושאים שנוגעים ישירות בעולמן/ם, נושאים שיש להם השלכות על חייהן/ם בהווה ובעתיד: עוני, פערי שכר, אי שוויון בחינוך, פערים בין מרכז ופריפריה ועוד. ההיכרות עם נתונים וניתוחים סטטיסטיים בנושאים אלו תוכל לפתח את הראייה הביקורתית של התלמידות/ים ואת ההבנה המורכבת של סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית. מתוך ראייה זו אנו מקוות שיצמח גם הרצון של התלמידות/ים להשפיע ולהיות מעורבות/ים בשינוי של המציאות. בנוסף לכך, ההבנה של היווצרות פערים ואי שוויון בחברה מתוך תפיסה המנתחת את המנגנונים המערכתיים והמדיניים שאחראים להם, עשויה לשחרר את התלמיד/ה היחיד/ה להבנה שהמקום שבו הוא או היא נמצאות/ים אינו "באשמתם" האישית.

בפיתוח המחברות עשינו שימוש בחומרים של מרכז אדוה החוקר שנים רבות את אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל. כוונתנו היתה להנגיש לתלמידות/ים נתונים וניתוחים סטטיסטיים העוסקים בשוויון ובצדק חברתי-כלכלי. כוונה זו מתיישבת עם עקרונות עמותת קדמה שפועלת למען שוויון וצדק חברתי בדרך של חינוך.

מה כוללות המחברות?

המחברות כוללות כ-30 מערכי שיעור מגוונים המחולקים לשבע יחידות, כל יחידה בעלת צבע אחר. חלק ממערכי השיעור בנויים כרצף של מספר שיעורים המסתמכים זה על זה, ואחרים עומדים בפני עצמם. כללנו ביחידות גם טקסטים ספרותיים הקשורים לנושא כדי להעשיר את המבט ואת החוויה הלימודית. בסוף כל מערך הוספנו אקטיביזום – זום על עשייה של גופים ושל א/נשים שפעלו למען שינוי בתחום וקידום השוויון. ישנה עשייה חברתית עשירה של גופים רבים נוספים. לצערנו לא יכולנו לכלול במחברות את כולם, אך אנו מזמינות אתכן/ם להוסיף מידע וקישורים בתגובות לדף האקטיביזום המתעדכן באתר שלנו.

מערכי השיעור במחברות מתאימים לתלמידי החטיבה והתיכון.  השתדלנו לעסוק בסוגיות ספציפיות הקרובות לעולמם/ן של התלמידות/ים כמו: פערים בחינוך בין מרכז ופריפריה, שיעור הזכאות לבגרות והמסעות לפולין.

 מהו תפקיד המחנכ/ת בהוראה של אי שוויון?

אי שוויון הוא תופעה מטרידה וכואבת, והוא חלק ממציאות החיים של תלמידינו, חלקן/ם או רובם/ן חווים אותו בעצמן/ם. הלימוד על אי השוויון והעיסוק בסוגיות אלו דורש רגישות רבה. לכן תפקיד המחנכות/ים הוא לעזור לתלמידות/ים לדון במשמעויות של אי שוויון, ולעבד אותן בתוך סביבת למידה בטוחה ותומכת. חשוב לאפשר לתלמידות/ים להגיב, לשתף ברגשות ובמחשבות, ולהקשיב זה לזו ללא שיפוטיות. חשוב שננסה לשער מראש כיצד לימוד הנושא ישפיע על תלמידינו, "איפה הן/ם בסיפור?" לאילו עשירונים הן/ם משתייכות/ים? מהם הפערים החברתיים הכלכליים ביניהם/ן?

לפני שנדבר עם התלמידות/ים על אי שוויון, ונחשוף בפניהן/ם את הנתונים, חשוב שנברר לעצמנו מה אנחנו חושבות/ים ומרגישות/ים לגביהם, אם נהיה מודעות/ים לתגובות שמתעוררות בנו לנוכח הנתונים, נוכל לאפשר שיח בטוח בכיתה.

 איך להשתמש במחברות?

ישנם מערכים שניתן ללמד במסגרת שיעורי גיאוגרפיה: מרכז ופריפריה, עוני. ישנם מערכים שמתאימים לשיעורי מתמטיקה, כי הם עושים שימוש בסטטיסטיקה: בגרפים, בדיאגרמות ובמשמעות של ממוצע וחציון. מערכים אחרים מתאימים לשיעורי האזרחות ולשיעורי חינוך: על מגדר ושכר, או 'איך לעשות שוויון'. בהוראת הנושא חשוב מאוד שנחשוף את תלמידינו לא רק לעוולות ולפערים, אלא גם לפעולות שא/נשים, קבוצות וארגונים יכולים ליזום כדי להתמודד עם אי השוויון, למחות כנגדו ואף לקדם שוויון.

חשוב לנו לסייג ולומר שהמחברות לא כוללות את כל הנושאים הרלוונטיים, וכל נושא שהבאנו אינו מייצג כמובן את כל הידע שבתחומו. הנגיעה בנושאים שבחרנו היא חשובה ומשמעותית,  ומספקת הזדמנות לעיסוק נרחב ומעמיק יותר בכל נושא.

אנחנו בעמותת 'קדמה' עוסקות בעבודת החינוך מתוך אמונה שחינוך משפיע, שחינוך יכול לשנות מציאות. צוות המורות בבתי הספר שלנו, החומרים וההכשרות שאנו מפתחות, תומכים בא/נשי חינוך שרוצות/ים לעשות שינוי חברתי בכיתה, בבית הספר

ובחברה. אנו מאמינות שהמודעות לאי השוויון – לצורותיו ולמקורותיו, יעודדו את תלמידינו לפעול למען חברה שוויונית יותר.

[1]קוק אלי, " סדקים באידיאולוגיית אי-השוויון", הזמן הזה: מגזין למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכון ון ליר בירושלים, אוגוסט 2018 (מקוון) (pdf)

כתבו עלינו

"מי למעלה, מי למטה?" – כך נקראים מערכי שיעור שהכינה עמותת "קדמה" כדי לאפשר לתלמידים להבין את המציאות האי-שוויונית שהם חיים בה. כשרואים את ההיצע הדל של משרד החינוך בתחום, מבינים למה הפרויקט הזה נחוץ כל כך.
והיום, תלמידים, נלמד על אי-שוויון ועל צדק חברתי | גיל גרטל, שיחה מקומית 11.4.2019

בכנס של עמותת 'קדמה' יוצגו מערכי שיעור בהם התלמידים בודקים מי מרוויח יותר ומי פחות, בוחנים את המושג עוני ונחשפים גם לילדים וילדות במקומות שונים בעולם.
אי־השוויון במערכת החינוך: "אי אפשר לחכות לרפורמה פוליטית" | כרמית ספיר ויץ, מעריב, 19/12/2018

תוכן עניינים

יחידה 1 – תמונת השכר………………………. עמ' 5

יחידה 2 – על מגדר ושכר…………………….. עמ' 29

יחידה 3 – חינוך והשכלה……………………… עמ' 45

יחידה 4 – מרכז ופריפריה…………………….. עמ' 77

יחידה 5 – עוני………………………………….. עמ' 93

יחידה 6 – איך לעשות שוויון?…………………. עמ' 127