מנהיגות נתפסת לעיתים קרובות כתפקיד "רשמי" – ראש ממשלה, חייל.ת שהקריב.ה את חייו.ה, דמות היסטורית ששינתה את פני החברה בהיותה בתפקיד כלשהו. כשאנו מדברות על מנהיגות, לרוב עולה דימוי של דמויות שנולדו לתפקידי הנהגה או בחרו להוביל שינוי מתוך חזון. עם זאת, לאורך ההיסטוריה וגם היום, יש נשים (וגם גברים) שהפכו למנהיגות בעקבות נסיבות חיים קשות או משברים אישיים – לא מתוך רצון או בחירה מודעת, אלא בגלל שהמציאות דחפה אותן לעמוד בחזית. נשים שחוו כאב עמוק – כמו אובדן, אי-צדק או משבר – מוצאות עצמן מובילות מאבק ציבורי רחב.
המערך בנוי מסדרה של פעילויות, שאפשר לבחור מתוכן או לעשות את כולן.