יצירת מנדלה או קולאז' כיתתיים – פעילות סיכום שנה

אפשרות ראשונה – פעילות חוץ, יצירת מנדלה כיתתית

ציוד: המורה מוזמנ.ת להביא מראש כמה חפצים טבעיים יפים העונים עבורו.ה על השאלה עליה יענו גם התלמידות.ים, אשר ישמשו כמרכז המנדלה, וניתן להביא בנוסף סדין או בד גדול עליו נסדר את המנדלה.

  מהלך השיעור

נצא עם הכיתה לפארק, או לשטח פתוח וטבעי שאפשר לשוטט בו מעט כאשר המורה רואה את כל גבולותיו – זה יכול להיות גם שטח קטן יחסית, ומפוזרים בו עלים, מקלות, אבנים, אצטרובלים, פרחים, ועצמים נוספים מהטבע שניתן לאסוף. ניתן להביא ולפזר במרחב עוד חומרים טבעיים שהבאנו מראש אם נרצה. בחרו מקום שיש בו רחבה גדולה מספיק כדי לייצר מנדלה גדולה על הרצפה.

פתיחה

התחילו את הפעילות בלנקות יחדיו את הרחבה מכל הליכלוך, האבנים, המקלות, העלים, וכו‘ עד שהאדמה תהיה נקייה כמו דף חלק. לאחר שהמרחב שבחרתם נקי, עמדו בעיגול רחב

גבולות: כאשר כולן.ם עומדות.ים בעיגול גדול ושומרות.ים על ריכוז, ספרו לתלמידות.ים שאתם הולכות.ים לשלוח אותן.ם לשיטוט קצר )של כעשר דקות( באזור הקרוב. לפני היציאה לשיטוט חשוב לקבוע את גבולות המרחב )עד הגדר הזו, עד העצים האלו, וכו‘( וגם כדאי לומר ”אני כל הזמן צריכ.ה לראות אותכן.ם, ואתן.ם צריכים לראות אותי. אם אתן.ם לא רואות.ים אותי – התרחקתן.ם יותר מדי.“ אפשר לסכם מראש על קריאה )שריקה, קול של חיה, שיר, קול מצחיק( שברגע שהתלמידות.ים שומעות.ים אותו הם מצטרפות.ים אל הקריאה וממשיכות.ים לקרוא )כדי שגם תלמידות.ים רחוקים יותר שעדיין לא שמעו יוכלו לשמוע אותם( וכולן.ם חוזרות.ים אל הרחבה המרכזית.

הנחייה למסע

 נספר לתלמידות.ים שלמסע הקצר הזה הם הולכות.ים לצאת לבדם, כל אחד.ת בעצמו.ה. אך הן.ם לא ישוטטו סתם – אנחנו נשלח אותם עם שאלה, והן.ם צריכות.ים להחזיק את השאלה בלב.

מה זה אומר להחזיק שאלה בלב?

אפשר לנסות לענות על השאלה דרך חשיבה, אבל אפשר גם בכלל לא לחשוב ולא לנסות לענות עליה – רק להרגיש אותה חזק בזמן שאנחנו משוטטות.ים, פוקחות.ים את העיניים לכל המראות, את האזניים לכל הקולות, מרחרחות.ים עם האף, ואולי נמצא את התשובה שלנו מסביבנו. העולם מדבר אלינו בכל מיני שפות, לא רק דרך מילים. אולי הוא יגלה לנו משהו חדש בדרך לא צפוייה? נשוטט כמו גששות.ים המחפשות.ים סימנים. נחפש מקל או אבן, עלה או פרח, חתיכת פלסטיק מעניינת )אם היא לא מלוכלכת( שתופסת לנו את העין ואת תשומת הלב, וכל הזמן לא נשכח את השאלה שלנו. לאחר שנגלה את החפץ שמשך אותנו, או גורם לנו להרגיש משהו חזק, או מעניין, נדע שזו התשובה שלנו. רק אז נשאל את עצמנו: מה העצם הזה מנסה לספר לי? כיצד הוא עונה על השאלה שלי? יכול להיות שנפגוש גם חיות קטנות – חרקים, ציפורים, חתולים, אולי גם הם אומרים לי משהו? לאחר שאנו מרגישים שהבנו את המסר שהעולם סיפר לנו במהלך המסע שלנו ודרך החפץ שבחרנו, ניקח את החפץ איתנו ונחזור לרחבה המרכזית.

כעת, לאחר שהעברנו את ההנחייה כיצד מתנהל מסע החיפוש הקטן שלנו, נשאל את התלמידות.ים את השאלה שבחרנו, ונשלח אותן.ם לדרכן.ם.

השאלה המוצעת כאן היא: ”כיצד גדלתי וצמחתי השנה?“

אפשר להרחיב על השאלה, להזמין את התלמידות.ים להזכר איך הרגישו בתחילת השנה וכיצד הן.ם מרגישות.ים עכשיו, להזכר ברגעים משמעותיים, להזכר בקושי שחוו בתחילת השנה, ולשאול את עצמן.ם האם הוא נפתר? ואם לא, האם הוא שינה צורה? האם גדלתי בתוכו אפילו אם לא פתרתי אותו לחלוטין? האם אני מכיר.ה את עצמי קצת יותר טוב מאשר בתחילת השנה? האם הכרתי חברים חדשים, או למדתי דברים חדשים שגורמים לי להרגיש סיפוק וגאווה?

ניתן להנחות את התלמידות.ים שאם הם פוגשים זה בזו במהלך השיטוט הן.ם מוזמנות.ים להנהן אחד לשנייה או לתת כיף, אך לא לעצור ולפטפט, אלא להמשיך הלאה. חשוב לא להפריע אחד לשנייה להתרכז.

לאחר כ-10 דקות נקרא לתלמידות.ים חזרה בעזרת הקריאה המסוכמת מראש, ונחזור לרחבה הגדולה. בזמן השיטוט גם המורה מוזמנ.ת לחפש עצמים לשים במנדלה, או להביא עצמים מראש.

הנחיות ליצירת המנדלה הכיתתית

אם הבאתן.ם מפה או סדין – זה הזמן לפרוס אותם על הרחבה. (שימו לב אם בחרתם לפרוס בד יהיה עליכם לפרק את המנדלה לפני שתעזבו את המקום). נשב סביב הבד כל הכיתה בעיגול, ונשתדל לשמור על שקט כדי שנשמע אחד את השנייה. בחלק זה של השיעור כל תלמיד ותלמידה מוזמנים לשתף בזה אחר זו ולספר על החוויה שהיתה להן. לאחר כל שיתוף כל תלמיד.ה יניחו את החפץ שהביאו במקום כלשהו ברחבה שמרגיש נוח. 

הנחיות למעגל השיתוף

 לפני השיתוף עלינו לקבוע כמה כללים. מעגל השיתוף נקרא מעגל שיתוף אבל בעצם הוא יותר מעגל הקשבה מאשר מעגל שיתוף משום שאנחנו נדבר פעם אחת, אבל רוב הזמן נקשיב לשאר חברי וחברות הכיתה, וזה לא תמיד קל לשמור על ריכוז וסבלנות. לכן, נקבע מראש כמה כללים:

• לדבר במידתיות – בזמן שאנחנו מדברות.ים עלינו לשים לב שלא הארכנו יותר מדי, שאנחנו משאירות.ים מספיק מקום וזמן לחברינו ולחברותינו לדבר גם, ולא מתישות.ים אותן.ם. ניתן להחליט להגביל כל שיתוף לכמה משפטים, או להגביל את זמן השיתוף לשתי דקות. 
• להקשיב בכבוד, ולהקשיב מהלב. כאשר אני מקשיב.ה אני מנסה לשים את עצמי בנעלי האחר.ת, ולהקשיב מתוך אמפתיה וכבוד. 
• לדבר מהלב – לדבר בכנות, ומתוך חיבור לתחושות שמספרות לי מה נוח ומתאים לי לשתף ומה פחות. אם לא מתאים לי לדבר זה בסדר גמור. אפשר להחליט שלא מתאים לנו, ורק להניח את החפץ במנדלה. 
• מה שנאמר במעגל, נשאר במעגל. כדי שכולנו נרגיש בטוחות.ים ובנוח, בואו נחליט שהסיפורים שאנחנו מספרות.ים כאן במעגל שייכים למנדלה הגדולה, ולמי שנכח במעגל הזה. אין לנו זכות לספר סיפורים ששיתפו חברי וחברות כיתתנו לתלמידות.ים אחרים אחר כך, הן.ם בחרו לשתף אותם איתנו, ועלינו לכבד זאת.

נתחיל בסבב השיתוף. המורה תשמש כדוגמא, ותשתף ראשונה על חפץ אחד או כמה – כדי להראות שלל דוגמאות, ותניח את העצמים שבחר.ה במרכז המעגל. נבחר כיוון, וכל תלמיד.ה ידברו בתורם, יקומו, ויניחו את החפץ שלהן.ם על הסדין במקום שיבחרו. אם יש תלמידות.ים שיבחרו לא לשתף כשמגיע תורם במעגל, נהוג לנסות ולהזמין אותם שוב בסוף אם נותר לנו זמן ולכיתה נותרה סבלנות.

רצוי להזמין את התלמידות.ים לשתף במגוון של חוויות ותובנות, ולא להתמקד במתן תשובה לשאלה איתה יצאו להליכה בלבד. הן.ם מוזמנות.ים לשתף רגשות ומחשבות גם בנוגע לחוויית ההליכה עצמה. קושי שחוו בזמן ההליכה עצמה או קושי שנזכרו בו במהלכה, קושי שהצליחו לפתור או כזה שעוד נשאר איתם, רגע משמעותי שנזכרו בו, או כיצד החפץ שבחרו ”קרא“ להן.ם, מה הוא מסמל עבורן.ם וכיצד.

אם בחרתן.ם בשאלה: ”כיצד גדלתי וצמחתי השנה?“ ניתן להזמין את התלמידות.ים לשתף במגוון השאלות הבאות:

• איך היתה החוויה עבורכן.ם? 
• איזה תובנות עלו בכן.ם בזמן הטיול? 
• האם עניתן.ם על השאלה, ותרצו לשתף אותנו כיצד גדלתן.ם השנה?
• אם לא, תרצו לשתף אותנו מה הקשה עליכן.ם לענות על השאלה? 

כדאי להדגיש שזה בסדר גמור גם אם לא מצאנו תשובה, העיקר שיצאנו להליכה. 

סיכום הפעילות

לאחר שנסיים, אפשר לעמוד ולהתבונן במנדלה שנוצרה, ולראות כיצד כל הרגעים המשמעותיים שחווה וחוותה כל אחד.ת מאיתנו בתוך עצמו.ה – מתחברים לכדי תמונה יפה וססגונית של הכיתה כולה: כולנו גדלנו והתפתחנו, ועשינו זאת יחד. כולנו רקמה אנושית, רשת אחת אחת ארוגה יחדיו. כאשר אחד מאיתנו גדל – כולנו יחדיו גדלים וגדלות כקבוצה!

כל מורה מוזמן.ת לסכם את הפעילות בדרכה ובמילותיה שלה. אפשר וכדאי לצלם את המנדלה ולשלוח להורים בתוספת טקסט מסכם יפה. אילו סידרנו את המנדלה ישירות על האדמה, אנחנו יכולות.ים להשאיר אותה שם לאדם הבא שיגיע לאזור וישמח לראותה. אך אם סידרנו את המנדלה על בד – יהיה עלינו לפרק אותה לפני שנעזוב.

פעולת הפירוק יכולה להיות סיכום הפעילות: אפשר להזמין את התלמידות.ים לשמור את העצם שבחרו, אך אם אין ברצונם לעשות זאת – נפזר את העצמים שוב ברחבה סביבנו, נשיב אותם אל האדמה, כל אחד ואחת לבד, ונעזוב כאשר הרחבה שוב נקייה וחלקה, ומוכנה אל השנה הבאה.