זו לא מכה אבל זה כן פוגע | מערך שיעור ליסודי

בכל פעם נציין התנהגות כלשהי וכל תלמיד.ה ירימו את הצבע של הפתק שמתאים לדעתן.ם להתנהגות שהוצגה:

• לא לבחור מישהו.י לקבוצה
• לגלגל עיניים כשמישהו.י מדבר.ת
• למצוא דרך להתחלק לקבוצות כך שכולן.ם מרוצות.ים
• להגיד לחבר.ה "חנון.ית"
• לחקות מישהו “בצחוק”
• להתעלם ממישהו.י שפונה אליי
• ללחוש לחבר.ה ולהסתכל על מישהו.י
• לפרגן למי שניסה גם אם זה לא בהכרח הצליח
• לצחוק כשמישהו.י אחר.ת בכיתה טועה
• להגיד “סתם צחקתי” על משפט שנאמר 
• לא להגיב לשאלה שמישהו.י שאל.ה בקבוצת הוואטסאפ הכיתתית
• להמשיך משחק בלי לשים לב שמישהו.י נשאר.ה בצד
• לעשות מסיבה ולא להזמין מישהו.י

לאחר כל התנהגות כדאי לעצור ולאפשר תגובות של 1-2 תלמידות.ים להסביר מדוע הרימו את צבע הפתק שהרימו. שאלות להובלת השיחה:

• האם היתה הסכמה בכיתה לגבי ההתנהגות שהוצגה, או שהיו חילוקי דעות והורמו פתקים בצבעים שונים? 
• אם היו מגוון של פתקים, למה לגבי אותה התנהגות היו עמדות שונות?
• האם התנהגות יכולה לפגוע גם אם לא התכוונו?
• מי מחליט.ה אם משהו פוגע – מי שעושה את המעשה או מי שהמעשה נעשה כלפיו.ה?
• אם באמת לא הייתה כוונה לפגוע, מה אפשר לעשות במקרה ומישהו.י כן נפגע.ה?

בסיום חלק זה נכתוב על הלוח ונאמר בקול רם את המשפט:

“מה שקובע אם משהו פוגע זה  לא רק מה שהתכוונתי לעשות – אלא גם מה שהשני.ה מרגיש.ה”

נסכם את החלק הזה: ראינו בתרגיל האחרון שעשינו שיש כל מיני סוגי התנהגויות: יש כאלו שלכולנו היה ברור שהן פוגעניות, אבל היו גם כל מיני התנהגויות שלא כולנו הסכמנו האם הן באמת פוגעות או לא. לא כל פגיעה נראית אותו דבר – יש התנהגויות שכולנו מיד נזהה אותן כפוגעניות כי אולי הן מוחצנות ובוטות, אבל יש גם התנהגויות קטנות ושקטות יותר שאולי לפעמים לא נעשות במטרה לפגוע, אבל גם אם הן כן נעשות במטרה לפגוע, קשה לזהות אותן מיד, והן עדיין יכולות מאוד להשפיע עלינו או על מי שלידנו. הפגיעה היא אמיתית, גם אם התכוונו וגם אם לא.
פגיעה לא נמדדת רק לפי מה שרצינו לעשות, אלא גם לפי איך זה הרגיש לאלה שהיו שם. זה אומר שיש לנו אחריות לעצור, להקשיב, ולבדוק מה קרה. כשאנחנו נשים לב לרגשות של אחרות.ים ונלמד לתקן, אנחנו ניצור מקום בטוח יותר עבור כולנו בכיתה ובבית הספר.

חלק 1: "קצה הקרחון"

נקרין על הלוח תמונה של קצה קרחון  מתוך דפי העבודה 

ונאמר לכיתה: כשאנחנו רואים קרחון בים, אנחנו רואים רק את הקצה שלו מעל המים. אבל חשוב לזכור שרוב הקרחון נמצא בכלל מתחת למים, נסתר מהעין והוא הרבה יותר גדול. אנחנו ננסה רגע להתייחס לאותו הקרחון כמו דימוי של כל מיני סוגי התנהגויות בדיוק כמו שדיברנו קודם- התנהגויות שקל לנו לזהות ולהגיד שהן פוגעות לעומת התנהגויות שמבלבלות יותר ולפעמים לא ברור האם הן באמת פוגעות או לא.

מעל המים, התנהגויות שכולנו מסכימות.ים שצריך לעצור
מכות, קללות, צעקות, איומים, חרם ברור. אלה דברים שקל לנו לזהות ולהגיד: זה לא בסדר.

מתחת למים, מתחת לקרחון, התנהגויות שלא תמיד נזהה כפוגעניות
מבטים, לחישות, התעלמות, בדיחות על חשבון מישהו.י, חיקוי, השתקה, אי־בחירה לקבוצה, “סתם צחקתי”.
אלה דברים שקורים בשקט, הם יכולים לעבור מתחת לרדאר שלנו  אבל יכולים לפגוע מאוד.

לפעמים דווקא מה שמתחת לקרחון כואב יותר, כי אף אחד.ת לא שמ.ה לב, ואף אחת.ד  לא שואל.ת.
למשל התנהגות כמו "לגלגל עיניים בתגובה לדבר שחברה אמרה" האם זו התנהגות שנמצאת מעל המים או מתחת למים? האם לא לרצות שאחד החברים יהיה איתנו בקבוצה של העבודה זו התנהגות שנמצאת מעל המים או מתחת למים?

נקיים שיח על "קצה הקרחון":

• האם לדעתכן.ם קל יותר לטפל במה שמופיע מעל הקרחון או מתחת לקרחון? למה?
• למה הדברים שמתחת לקרחון לפעמים כואבים יותר?
• למה לפעמים קשה לספר על פגיעות שנמצאות מתחת לקרחון?

חלק 2- עבודה בקבוצות, תיאורי מקרה והצגה בכיתה
נחלק את הכיתה לקבוצות עבודה של 3–4 תלמידות.ים.
כל קבוצה תקבל תיאור מקרה קצר, תקרא אותו ותנהל שיחה בקבוצה על השאלות המופיעות תחתיו. (מצ"ב דפי עבודה עם הנחיות לכל קבוצה. לאחר מכן כל קבוצה תמחיז את המקרה במליאה ותציג אותו עם סוף טוב ואחר ממה שמתואר, תוך התייחסות לרגשות הילדות.ים המופיעות.ים במקרה.
לאחר כל הצגה נערוך שיחה קצרה עם הכיתה על המקרה, על התחושות שהוא מעלה, האם הוא מתרחש גם בכיתה שלנו וכיצד אפשר להימנע ממנו.

חלק 3- כתיבה אישית
נאפשר לכיתה זמן של כתיבה אישית, נאמר מראש שלא חובה לשתף במה שנכתב רק מי שירצו בכך.

• משהו קטן שפעם פגע בי ולא אמרתי
• דבר קטן שאני יכול.ה לשים לב אליו יותר בהתנהגות שלי כלפי אחרות.ים
• פעולה קטנה אחת שתעזור לכיתה שלנו להיות בטוחה יותר

סיכום – כתיבת כללים כיתתיים
נציע לכיתה שיטה קטנה לבדוק ולבחון האם ההתנהגות שלנו פוגעת או לא פוגעת:  נשאל את עצמנו "האם אני מקטין או מגדיל עכשיו את מי שמולי?" אם התשובה שלנו היא שיש סיכוי שהקטנו, זה אומר שההתנהגות שלנו יכולה לפגוע במי שמולנו.
יחד עם הכיתה, ובהמשך לחשיבה האישית, ננסח מספר כללים קצרים וממוקדים שיעזרו לכיתה להיות מקום בטוח ומוגן יותר בהקשר להתנהגויות שעלו לאורך השיעור, התנהגויות קטנות ויום יומיות שעלולות להיות פוגעות אם לא שמים לב לאופן שבו הן נעשות.

לדוגמה:

• נקשיב עד הסוף גם כשיש טעות
• נשים לב אם מישהו.י נשאר.ת בצד
• לא נשתמש בצחוק כדי לפגוע
• נעצור אם נראה אם שמישהו.י נפגע.ת (גם אם זה לא נאמר מפורשות)
• נדבר  ונתייחס בכבוד גם בלי מילים