אלו ימים קשים וכואבים. החרדה והדאגה לקרובים ולמכרים שנמצאים בעוטף, המתח, הציפייה, הבלבול, הכעס וחוסר האונים משמשים בערבוביה ומביאים לכאב גדול. בשנים האחרונות אנו המורות מצאנו את עצמנו בחזית החינוכית והנפשית, בתפקיד אל מול תלמידינו ותלמידותינו. תפקיד חשוב שלעיתים מוציא אותנו מהפחד המשתק, ודורש מאיתנו להיות עבור אחרים. כך היה בקורונה, בשומר חומות וכך גם היום. המצב הקשה מחייב אותנו לאסוף כוחות, להתייצב מול תלמידינו ולתת קצת וודאות, לחבר, לנחם ולתת כלים להתמודדות עם המצב.