בוטוקס במקום שפתון? | מערך שיעור לעל יסודי

"אני יושבת עם המתבגר שלי בהמתנה לרופא השיניים. על קיר המרפאה מתנוססת כרזה צבעונית לזריקות בוטוקס. עבור הבן שלי, היא מובנת מאליה. הנה שירות זמין ונגיש, רק לשאול את רופא השיניים. ביציאה מהמרפאה מקבלת אותנו פרסומת על תחנת האוטובוס: עיצוב קוביות בבטן בעזרת מכון כושר פופולרי. הבן שלי לא מודע לפער בין השיווק המבטיח תוצאות לא ריאליות, לבין המציאות. הוא רק מבין איך "גבר" אמור להיראות. בינתיים חברתי מתקשרת לקופת החולים כדי לשנות את תוכנית הביטוח של ד', בתה בת ה-12. הפקידה האדיבה מציעה לה להשתדרג לתוכנית מתקדמת יותר של הקופה, זה כדאי, היא מסבירה, כי כלולים בה גם "טיפולים אסתטיים" שהנערה יכולה ליהנות מהם.

טיפול – פירושו שישנה בעיה. האם השירותים שמציעה הקופה לחברתי עבור בתה הם אכן טיפולים? איזו בעיה הם באים לפתור?  במציאות חיינו, שבה בעיות בדימוי גוף הן מגיפה ממשית, הצעת "טיפולים" מהסוג הזה היא לפני הכל שיעור. הממתינים אצל רופא השיניים לומדים ממנו שיש פתרון לבעיה שאולי הם בכלל לא חשבו שיש להם. נערות בנות 12 לומדות ממנו שכבר הגיע הזמן לתיקונים – ושיש מה לתקן" (טיפולים אסתטיים לבנות 12: ככה נראית מגיפה, מעין קרת, הארץ, 30.5.24).

התופעה של טיפולים אסתטיים והזרקות בוטוקס בגילאים צעירים הולכת ומתרחבת, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות והפילטרים שמכתיבים סטנדרטים של יופי כמעט בלתי אפשריים. הנושא נוגע מאוד לבני ובנות נוער, לא רק לבנות אלא גם לבנים, ומאפשר שיח שמחבר בין חוויות אישיות, נתונים מחקריים ושאלות של זהות, דימוי עצמי וחופש בחירה.
בשיעור נזמין את התלמידות והתלמידים לשיחה פתוחה ולחשיבה ביקורתית על שאלות מורכבות כמו:
עד כמה הבחירות שלנו באמת נובעות מרצון חופשי? כמה מהן מוכתבות מלחץ חברתי? מי מרוויח מהמרדף אחר "מראה מושלם"? מה מקומו של החוק?  והאם נכון לקבוע גיל מינימלי?
לשיעור מצורפת מצגת.

במונח "טיפולים אסתטיים" נכללים שני תחומים: האחד, כירורגיה פלסטית שהיא שינוי מראה הגוף באמצעות ניתוח פולשני (ניתוח פלסטי) המבוצע על ידי רופאים מורשים בלבד; השני, טיפולים אסתטיים שאינם כירורגיים וכוללים לדוגמה הזרקות לטיפול בקמטים או לפיסול פנים המבוצעות על ידי רופאים מורשים בלבד ושימוש במכשור ייעודי להצערת העור על ידי קוסמטיקאיות וקוסמטיקאים. מתשובות משרד הבריאות ואיגוד הרופאים לכירורגיה פלסטית ואסתטית למרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי אין כיום הגבלה של גיל המטופל בטיפול אסתטי או בניתוח פלסטי. (מתוך: נתונים על ניתוחים פלסטיים בישראל, מרכז המידע והמחקר של הכנסת 17.1.22)

פתיחה (15 דק')

נציג תמונה (שקף 2) לפני/אחרי טיפול אסתטי (אנונימי)

כתיבה אישית (שקף 3): 

• מהם הרגשות והמחשבות שעולים לך מהתבוננות בתמונות?
• איזו תמונה יותר יפה בעיניך? למה בחרת דוקא בתמונה הזאת? 
• לפי מה אנחנו מחליטות.ים מה יותר יפה? מה משפיע עלינו ?

למורה: כדי שירגישו נוח להתבטא באופן חופשי, נדגיש כי השיתוף לאחר מכן יהיה בזוגות ובמידה שיבחרו לשתף.

שיתוף בזוגות (שקף 4): 

• מה ראיתן.ם ומה הרגשתן.ם וחשבתן.ם?
• מה (או מי) משפיע על מה נחשב יפה?

דיון קצר במליאה:

• איזה מסר עובר מתמונות כאלה לבני/בנות נוער?
• האם לדעתכן.ם צריך להגביל פרסום של תמונות "לפני/אחרי" לנוער? למה כן/לא?

ידע ונתונים (20 דק'):

נציג את ההגדרה (שקף 5), את הנתונים מחו"ל (שקף 6 ) ואת הנתונים מישראל (שקפים 7-8).  שימו לב כי הנתונים מישראל מתייחסים רק לניתוחים פלסטיים, אין נתונים רשמיים על טיפולים כמו הזרקות בוטוקס. 

נערוך דיון קצר במליאה בעזרת השאלות:

• מה דעתכן.ם על כך שהתופעה של טיפולים אסטטיים כל כך נפוצה?
• מה לדעתכן.ם מבחין בין טיפול רפואי לטיפול אסתטי (קוסמטי), איפה עובר הגבול?
• מה דעתכן.ם על טיפולים אסתטיים בגיל צעיר? למה הגיל יורד? מה משפיע על זה? 
• מה זה אומר על החברה שלנו?

דיון ביקורתי בקבוצות (30–35 דקות):

נחלק את הכיתה ל-5 קבוצות. כל קבוצה תדון בהיבט אחר של הנושא בעזרת דף עם שאלות מנחות לדיון וכן הנחיות לתוצר קבוצתי שתציג במליאה.