חגים ולוח שנה | hadar | 18.10.2026
המערך מתאים לכיתות ה'-י'
חג הסיגד הוא אחד המועדים המרכזיים במסורת יהודי אתיופיה (ביתא ישראל). במשך דורות הוא היה יום של תפילה, צום וחשבון נפש קהילתי, וביטא את האמונה היהודית ואת הכמיהה להגיע לירושלים. אבל הסיגד הוא גם סיפור על כוחה של קהילה לשמור על מסורת ועל חלום משותף לאורך שנים רבות, ולהעביר אותם מדור לדור.
איך מצליחים לשמור על חלום במשך דורות, גם כשלא יודעים מתי יתגשם? איזה תפקיד יש לילדים ולילדות בהעברת מסורת? האם חייבים להבין את משמעותם של מנהגים כדי להרגיש חלק מהם? ומה קורה למסורת כשהחלום מתגשם והמציאות משתנה?
בשיעור נכיר את חג הסיגד דרך זיכרונות ילדות ועדויות אישיות של בני ובנות קהילת יהודי אתיופיה. נבחן כיצד השתתפות בחג סייעה להעביר את המסורת מדור לדור, ונראה כיצד משמעותו של הסיגד השתנתה והתפתחה בעקבות העלייה לישראל.
דרך העדויות והשאלות לדיון נזמין את התלמידות והתלמידים להעמיק את ההיכרות עם המסורת והחיים הקהילתיים של יהודי אתיופיה, ולחשוב על הדרכים שבהן קהילה שומרת על האמונה, הזהות והמסורת שלה לאורך דורות, גם כשהמציאות משתנה.
השאלה המרכזית איך קהילה מצליחה לשמור במשך דורות על אמונה, מסורת וחלום משותף, ומה קורה כשהמציאות משתנה?
מטרות השיעור:
- להכיר את חג הסיגד, את משמעותו במסורת יהודי אתיופיה ואת מקומו בחיי הקהילה.
- לבחון כיצד סיפורים, טקסים, השתתפות פעילה וחוויות משותפות מסייעים להעביר מסורת מדור לדור.
- להבין כיצד מסורת יכולה לשמור על משמעותה, וב0ו בזמן להתפתח ולקבל משמעויות חדשות בעקבות שינויים בחיי הקהילה ובחברה.
ציוד: לוח, עותקים של שני קטעי הקריאה המצורפים. אפשרות להקרנת תמונה של חג הסיגד.
מקורות שעליהם מבוסס המערך ולהרחבה נוספת:
בית אבי חי – "ירושלים סימלה בשבילנו גן עדן": המסע של הסיגד מאתיופיה לישראל
כתבה הכוללת עדויות אישיות של שי פרדו ותמר יוסף (אינגדאו), שעליהן מבוססים קטעי הקריאה במערך. הכתבה עוסקת גם בכמיהה לירושלים, בחוויית העלייה לישראל ובמשמעויות החדשות שקיבל הסיגד.
בת אל מששה אשכנזי מארחת את ד"ר שלי אינגדאו – "להגשים חלום: על אמונה והגשמה בחג הסיגד", מתוך הפודקאסט "חכמת המעגל".
השיחה עוסקת במשמעותו של הסיגד כחג של חלום משותף, תקווה, עשייה, שייכות והעברת מסורת מדור לדור, ובמשמעויות שקיבל החג לאחר העלייה לישראל.
חלק א׳: הילד שנשלח להביא מים | 6 דקות
נפתח בסיפור קצרצר בלי לציין מיד באיזה חג מדובר.
שי פרדו גדל בכפר מאצ'ה שבאתיופיה. בכל שנה, לקראת יום מאוד חשוב שציינו בקהילה היהודית, היו מגיעים לאזור אנשים רבים מכפרים שונים. חלקם הלכו במשך ימים בדרכים כדי להשתתף ביום הזה, והמשפחות המקומיות התארגנו לקבל את פניהם ולארח אותם, אפילו שאתם חלקם לפעמים לא הכירו בכלל.
שי מספר שכשהיה ילד, היו שולחים אותו למעיין להביא מים לאורחים. בזמן שהמבוגרים התכנסו והתפללו הוא היה עסוק בסחיבת מים הלוך וחזור מהמעיין. הוא אפילו מתאר את עצמו בהומור כ"פראייר" של החג.
נשאל:
- מה אתם חושבים על התפקיד שנתנו לשי בחג?
- איך הייתם מרגישים לו היה מוטל עליכם תפקיד כזה?
- למה לדעתכם היה חשוב כל כך למארחים לדאוג לאורחים, גם אם הדבר דרש מאמץ?
נוסיף:
החג שעליו מספר שי הוא חג הסיגד, אחד המועדים המרכזיים במסורת יהודי אתיופיה. היום נכיר את החג וננסה להבין איך הוא הצליח לחבר בין אנשים ולהעביר אמונה, מסורת וחלום משותף מדור לדור.
חלק ב׳: יום הסיגד – מה ביקשו לשמר? | 7 דקות
נספר: היום שעליו סיפר שי פרדו הוא חג הסיגד, אחד המועדים החשובים במסורת יהודי אתיופיה (ביתא ישראל). הסיגד מצוין בכ"ט בחשוון, חמישים יום אחרי יום הכיפורים.
למרות שאנחנו קוראים לו היום "חג", באתיופיה היה הסיגד בראש ובראשונה יום של צום, תפילה וחשבון נפש של הקהילה כולה.
כפי ששמענו בסיפור של שי, אנשים הגיעו מכפרים שונים כדי להשתתף ביום הזה. ביום הסיגד הם לבשו בגדים חגיגיים, צמו ועלו יחד להר, שם התכנסו לתפילה. העלייה להר נעשתה תוך כדי צום ודרשה מאמץ פיזי גדול.
הקייסים, המנהיגים הרוחניים של הקהילה, הובילו את התפילות ואת הקריאה בכתבי הקודש. העלייה להר הזכירה את מעמד הר סיני, שבו, על פי המסורת היהודית, נכרתה הברית בין עם ישראל לאלוהים.
מה פירוש חידוש הברית? בכל שנה מחדש ביקשו בני ובנות הקהילה להזכיר לעצמם את המחויבות שלהם לאמונה, לתורה ולערכים שלפיהם הם רוצים לחיות. לצד חשבון הנפש האישי של יום הכיפורים, הסיגד היה הזדמנות לחשבון נפש משותף: לחשוב לא רק על המעשים של כל אחד ואחת, אלא גם על האחריות של הקהילה כולה ועל הדברים שדורשים תיקון.
היום ביטא גם את הכמיהה העמוקה של יהודי אתיופיה להגיע לירושלים ואת התקווה שיום אחד יוכלו לחיות בה. רק לאחר סיום התפילות והצום ירדו המשתתפים מההר והתכנסו לסעודה משותפת ולחלקו החגיגי של היום.
נשאל:
- מה לדעתכםן המשמעות של חידוש הברית עם אלוהים מדי שנה? מדוע לא מספיק להתחייב פעם אחת?
- ביום הכיפורים אנחנו מכירים את הרעיון של חשבון נפש אישי. מה עשוי להיות שונה בחשבון נפש של קהילה שלמה?
- עכשיו, כשאנחנו מכירים קצת יותר את הסיגד ואת משמעותו, האם אתם מסתכלים אחרת על התפקיד של שי בהבאת המים ועל כל האנשים שהתאמצו כדי להגיע ולהשתתף ביום הזה?
חלק ג׳: איך לומדים מסורת? – בין להבין לבין להשתתף | 16 דקות
נאמר: במשך דורות המשיכו יהודי אתיופיה לקיים את הסיגד. ילדים וילדות השתתפו ביום הזה, וכשגדלו העבירו את המסורת לילדיהם ולילדותיהם.
אבל איך לומדים מסורת ומעבירים אותה מדור לדור? האם חייבים להבין את משמעות המנהגים כדי להרגיש חלק מהם?
קריאה ודיון בזוגות | 8 דקות
נחלק לתלמידות ולתלמידים דף ובו קטע קצר ושאלות לדיון. נבקש מהם לקרוא את הסיפור ולשוחח בזוגות על השאלות.
קטע קריאה: הילדה שהצטרפה לתפילה
תמר יוסף (אינגדאו) גדלה באזור גונדר באתיופיה. היא זוכרת את הסיגד כיום מיוחד שבו אנשים מכפרים שונים התכנסו לתפילה משותפת.
תמר מספרת שבפעם הראשונה שבה ראתה את כולם מתפללים, היא לא הבינה מה הם עושים. הסבירו לה כיצד מתפללים, והיא הצטרפה וחיקתה את תנועות המבוגרים. היא עדיין לא ידעה מה לבקש בתפילה, אבל השתתפה בה יחד עם כולם.
כך, עוד לפני שהבינה את כל משמעותו של היום, היא כבר הייתה חלק ממנו.
הקטע מעובד מתוך עדותה של תמר יוסף (אינגדאו) בכתבה באתר בית אבי חי.
שאלות לדיון בזוגות:
דמיינו שני בני נוער שגדלו במשפחות המקיימות מסורת מסוימת.
נער א׳: מכיר היטב את הסיפורים, המקורות והמשמעויות של המסורת, אבל כמעט אינו משתתף במנהגים ובטקסים שלה.
נערה ב׳: משתתפת מדי שנה במנהגים ובטקסים עם משפחתה, אבל אינה מכירה לעומק את משמעותם.
- מי מהם, לדעתכן.ם, קשור יותר למסורת? האם בכלל אפשר לקבוע? הסבירו.
- מה כל אחד מהם מרוויח מהדרך שבה הוא מכיר את המסורת, ומה עשוי להיות חסר לו?
אין צורך להגיע להסכמה. אפשר להציג עמדות שונות.
דיון במליאה | 8 דקות
נזמין כמה זוגות לשתף בעמדות השונות שעלו.
נשאל:
- מה אפשר ללמוד על מסורת כשמשתתפים בה, שלא תמיד אפשר ללמוד מקריאה או מהסברים?
ומה עלול להיות חסר כשמשתתפים בלי להבין את המשמעות? - שי השתתף בהכנות לסיגד ותמר הצטרפה לתפילות, גם כשלא הבינו את כל משמעותו של היום. מה לדעתכן.ם הם למדו על המסורת ועל הקהילה שלהם דרך החוויות האלה?
- מה יכול לעזור למסורת להמשיך ולהיות משמעותית גם לדורות הבאים?
חלק ד׳: החלום התגשם – ומה עכשיו? | 10 דקות
נאמר: במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה להגיע לירושלים. במהלך המאה העשרים, ובמיוחד בשנות השמונים והתשעים, הגיעו רבים מהם לישראל. חלקם עברו מסעות קשים ומסוכנים בדרך, ולאחר ההגעה התמודדו גם עם קשיי קליטה רבים ועם מציאות שלא תמיד תאמה את מה שדמיינו.
אבל החלום להגיע לירושלים, שעליו שמרו במשך דורות, הפך למציאות.
נשאל: אם במשך דורות היה הסיגד קשור גם בכמיהה להגיע לירושלים, וכעת רבים מבני הקהילה כבר חיים בישראל, האם עדיין יש סיבה להמשיך לציין אותו?
נאפשר לתלמידות ולתלמידים לחשוב לרגע, ונשמע שתיים או שלוש תשובות.
נקרין ו/או נחלק לתלמידות ולתלמידים קטע קצר לקריאה:
חג הסיגד בישראל – מה השתנה ומה נשאר?
גם לאחר עלייתם לישראל, המשיכו יהודי אתיופיה לציין את הסיגד. עד היום הוא משמש יום של תפילה, חידוש הברית עם אלוהים וחשבון נפש קהילתי, ומתקיימת בו התכנסות גדולה בירושלים.
אבל לצד המשמעויות שנשמרו, נוספו לחג גם משמעויות חדשות.
- בת אל מששה אשכנזי מתארת כיצד החלום להגיע לירושלים הפך, לאחר ההגעה לישראל, גם לחלום על בניית חיים, עשייה ויצירה בארץ.
- תמר יוסף (אינגדאו) מספרת שחשוב לה להמשיך לציין את הסיגד כדי להעביר לילדיה את התרבות והמסורת שלה ולחזק את הגאווה במורשתם.
- שי פרדו מספר שירושלים שפגש בישראל הייתה שונה מזו שעליה חלם כילד. עבורו, החלום על ירושלים קשור כיום גם לאחריות לבנות חברה טובה יותר.
הקטע מבוסס על השיחה בין בת אל מששה אשכנזי לד"ר שלי אינגדאו ועל עדויות שפורסמו באתר בית אבי חי.
נשאל:
- מה השתנה במשמעות הסיגד בעקבות העלייה לישראל, ומה נשאר כפי שהיה?
- למה לדעתכן.ם היה חשוב להמשיך לציין את הסיגד גם אחרי שהחלום להגיע לירושלים התגשם? מה החג יכול לתת לקהילה היום?
- מה לדעתכן.ם יכולה החברה הישראלית כולה ללמוד מחג הסיגד ומסיפורם של יהודי אתיופיה? אילו רעיונות או ערכים שפגשנו בשיעור יכולים להיות משמעותיים גם לחיים שלנו היום?
- האם העובדה שהחיים משתנים מחייבת גם את המסורות שלנו להשתנות, או שדווקא חשוב לשמור עליהן כפי שהיו?
למורה – כיוונים למחשבה:
חג הסיגד מאפשר לראות שמסורת יכולה לשמור על הקשר לעבר ולזהות של הקהילה, ובו בזמן להשתנות ולקבל משמעויות חדשות. עבור בני ובנות הקהילה החג יכול לבטא תפילה ואמונה, הודיה על ההגעה לישראל, גאווה במורשת, שייכות וגם תקווה לעתיד טוב יותר ורצון להשפיע על החברה שבה הם חיים.
השינוי קשור גם למפגש עם החברה הישראלית הרחבה. הסיגד, שבעבר צוין במסגרת קהילת יהודי אתיופיה, מוכר כיום כחג רשמי בישראל ונלמד ומצוין גם בבתי ספר ובקהילות שאינן יוצאות אתיופיה. החשיפה הרחבה יכולה להביא להכרה גדולה יותר במסורת ובתרבות של יהודי אתיופיה, ולאפשר לחברה הישראלית כולה ללמוד מהן. לצד זאת, היא מעוררת שאלות: כיצד מציינים מסורת של קהילה אחרת באופן שמכבד את משמעותה המקורית? איך מאפשרים למסורת להפוך לחלק מהתרבות המשותפת, בלי לטשטש את מקורותיה ואת הקול של הקהילה שיצרה אותה?
חשוב לזכור שאין משמעות אחת אחידה לסיגד עבור כל בני ובנות הקהילה, ושחוויות העלייה והחיים בישראל אינן זהות אצל כולם.
סיכום: מה ניקח מהשיעור? | 5 דקות
נחזור לשאלה המרכזית של השיעור: איך קהילה מצליחה לשמור במשך דורות על אמונה, מסורת וחלום משותף, ומה קורה כשהמציאות משתנה?
נבקש מהתלמידות והתלמידים לבחור אחד משני המשפטים ולהשלים אותו בכתב:
- משהו שלמדתי היום על יהודי אתיופיה ועל חג הסיגד שלא ידעתי קודם הוא…
- משהו שלמדתי מחג הסיגד על הדרך שבה מסורת נשמרת או משתנה הוא…
נזמין שניים או שלושה תלמידים לשתף.
נסכם
חג הסיגד הוא דוגמה למסורת שיהודי אתיופיה שמרו עליה במשך דורות, דרך תפילות, מנהגים, מפגשים קהילתיים והשתתפות של ילדים ומבוגרים. החג עזר לשמור על האמונה ועל החלום המשותף להגיע לירושלים. גם כשהמציאות השתנתה ורבים מבני הקהילה הגיעו לישראל, המסורת לא נעלמה. הסיגד המשיך להתקיים וקיבל גם משמעויות חדשות.
דרך הסיפור של החג ראינו שמסורת יכולה לחבר בין אנשים ובין דורות, לשמור על הקשר לעבר, ובו בזמן להמשיך להתפתח ולהיות משמעותית גם בהווה.
חג הסיגד: ארבע נקודות למחשבה ולשיחה בכיתה
כשאנחנו מלמדות ומלמדים על חג הסיגד, אנחנו נוטות לעיתים להתמקד במנהגים, בטקסים ובמסורות של יהודי אתיופיה. אבל מאחורי המנהגים נמצא גם סיפור מרתק על קהילה שהצליחה לשמור במשך דורות על אמונה, מסורת וכמיהה להגיע לירושלים. החג מזמין אותנו להעמיק גם ברעיונות של חלום ותקווה, התמדה ועשייה, שייכות וערבות הדדית, ובכוחה של קהילה לפעול יחד. בפודקאסט "חוכמת המעגל" בת אל מששה אשכנזי מתבוננת בחיים המודרניים דרך החוכמה,
אהבת את הפעילות?
באסופת החגים של קדמה אפשר למצוא עוד שפע של מערכי שיעור ופעילויות לחגים ומועדים מיוחדים לאורך השנה
אסופת החגים של קדמה – מערכי שיעור לחגים ומועדים מיוחדים
אנחנו שמחות ומתרגשות לשתף אותך באסופה הדיגיטלית החדשה והמעוצבת של עמותת קדמה: מעגל השנה – אסופת מערכי שיעור לחגים ולוח השנה. ריכזנו עבורך מערכי שיעור
כתיבת תגובה