שישה מערכים בנושא הכנה לגיוס או שירות לאומי

טסט

אסיפות הורים ראשונות: מקבץ קצר מתוך מדריך יחסי הורים – בית ספר

מה כדאי לעשות באסיפות הורים ראשונות? 
איך נוכל לבנות בסיס לתקשורת חיובית ולשיתוף פעולה ואמון ביננו ובין ההורים? 
בקובץ הבא תוכלו למצוא כמה הצעות מתוך מדריך ליחסי הורים – בית ספר שהוציאה עמותת קדמה לשוויון בחינוך. 
הקו המנחה הוא שאפשר להפוך את אסיפת ההורים מפגישה פרוצדורלית לפגישה מהותית שיש בה תוכן
ושניתן לייצר דרכה מערכות יחסים שלנו עם ההורים וגם בין קבוצות ההורים בכיתה. 

להורדת הקובץ – אסיפות הורים ראשונות 

במדריך ליחסי הורים – בית ספר תוכלו למצוא עוד עשרות הפעלות, וגם סרטוני השראה וקטעי קריאה קצרים
בנושאים כמו: אסיפות הורים אישיות וכיתתיות, הקשר עם התלמידים/ות עם הוריהם/ן וכלים לעבודת צוות ולעבודה עצמית בנושא הקשר שלנו עם ההורים. 

קבוצה 5: באוניברסיטה

הגעתם לאוניברסיטה. קראו את המשך הסיפור על ילד א' וילד ב', התמקדו באוניברסיטה:

לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א

ילד א’ מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית

וילד ב’… לילד ב’ אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית

ילד א’ מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן

לילד ב’ אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.

לילד א’ יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר

וילד ב’, כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר’ה בחצר.

וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו’ והנה הם מחולקים להקבצות

וילד א’ הולך להקבצה א’ וילד ב’ הולך להקבצה ב’.

לילד א’ יש מורה פרטית ולילד ב’ אין.

לילד א’ אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב

וגם לילד ב’ אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.

והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון

וילד א’ הולך ל-5 יחידות לימוד מתמטיקה ו-5 אנגלית.

וילד ב’ רק ל-3 ול-4.

ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים

ולרגע אחד שניהם מבינים שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.

שנים חולפות מאותו יום בו נולדו שני הילדים והנה הם משוחררים מהצבא

ילד א’ קיבל מאבא מתנת שחרור – טיול מסביב לעולם.

ילד ב’ בבוקר משלים בגרויות ובערב עובד, מלצר באולם.

והם נכנסים לאוניברסיטה… באותו יום באותה שנה

ילד א’ שילם מראש את שכר הלימוד ל-4 שנים,

וילד ב’ עובד בלילות במלצרות וממשיך ללמוד בימים.

וככל שהאוברדראפט גדל, כך יורדים הציונים ואחרי שנתיים, ילד ב’ נשבר.

“נלך לעבוד שנתיים שלוש” הוא אומר לעצמו, “נעשה קצת כסף ואח”כ נחזור ללמוד

ילד ב’ נוטש את ספסל הלימודים… והוא לא חוזר עוד.

ענו על השאלות הבאות:

  1. כיצד לדעתכן/ם ממשיך הסיפור על ילד א' וילד ב' בהמשך החיים?
  2. התבוננו בגרף הבא: מי הם/ן אלו שסיכוייהן/ם להגיע לאוניברסיטה גבוהים יותר?

3. קראו את הכתבה הבאה: "פערים עצומים בהשכלה הגבוהה בין עשירים לעניים: "כמו בתקופת הגילדות"" (כתבה מלאה: מקוון, ynet) וענו על השאלות:

  • מהן הסיבות לאי השוויון בהשכלה הגבוהה על פי הכתבה?
  • מהן לדעתכן/ם ההשלכות של פער זה על עתידם של ילד א' וילד ב'?

קבוצה 4: בצבא

הגעתם לצבא. קראו את המשך הסיפור על ילד א' וילד ב':

לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א

ילד א’ מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית

וילד ב’… לילד ב’ אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית

ילד א’ מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן

לילד ב’ אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.

לילד א’ יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר

וילד ב’, כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר’ה בחצר.

וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו’ והנה הם מחולקים להקבצות

וילד א’ הולך להקבצה א’ וילד ב’ הולך להקבצה ב’.

לילד א’ יש מורה פרטית ולילד ב’ אין.

לילד א’ אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב

וגם לילד ב’ אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.

והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון

וילד א’ הולך ל-5 יחידות לימוד מתמטיקה ו-5 אנגלית.

וילד ב’ רק ל-3 ול-4.

ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים

ולרגע אחד שניהם מבינים שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.

1. קראו את הכתבה: "כל ההורים רוצים את הילדים ב 8200" (כתבה מלאה: מקוון, דה מרקר)

2. מה אתן/ם חושבות/ים על אי השוויון המוצג בכתבה?

3. כתבו את המשך הסיפור על ילד א' וילד ב' בהגיעם לצבא.

קבוצה 3: בבית הספר התיכון

הגעתם לבית הספר התיכון. קראו את המשך הסיפור על ילד א' וילד ב', התמקדו בתיכון

לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א
ילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית
וילד ב'… לילד ב' אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית
ילד א' מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן
לילד ב' אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.
לילד א' יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר
וילד ב', כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר'ה בחצר.
וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו' והנה הם מחולקים להקבצות
וילד א' הולך להקבצה א' וילד ב' הולך להקבצה ב'
לילד א' יש מורה פרטית ולילד ב' אין.
לילד א' אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב
וגם לילד ב' אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.
והשנים חולפות והילדים מגיעים לתיכון
וילד א' הולך ל-5 יחידות לימוד מתמטיקה ו-5 אנגלית.
וילד ב' רק ל-3 ול-4.
ולפעמים בהפסקות מבטיהם של שני הילדים מצטלבים
ולרגע אחד שניהם מבינים שמשהו פה לא צודק, שהם בחיים לא יהיו שווים.

ענו על השאלות הבאות:

  1. מדוע לפי הטקסט ישנו פער בתיכון בין ילד א' לילד ב'?
  2. לפניכן/ם גרף, מהו הקשר המוצג בגרף? ומהי המסקנה העולה ממנו?

שימו לב – הגרף מציג שני קווים: הקו הדק מציג את היישובים בישראל לפי השכר היישובי הממוצע, ואילו הקו העבה מציג את שיעור הזכאות לתעודת בגרות בכל יישוב.

הגרף לקוח מדו"ח אדוה – 'איפה החצי השני?"

3. קראו את הכתבה: "הילד לקוי למידה? כדאי שיהיה לך כסף" (מקוון, ynet),  וציינו סיבה נוספת לפערים בתיכון על-פי הכתבה.

 

 

קבוצה 2: בבית הספר היסודי

הגעתן/ם לבית הספר היסודי, קראו על המשך קורותיהם של ילד א' וילד ב':

לאחר 6 שנים, באותו יום ובאותה השנה, הם נכנסים לכיתה א
ילד א' מגיע כשהוא כבר יודע לכתוב ולקרוא, קצת חשבון, ואפילו קצת אנגלית
וילד ב'… לילד ב' אין ילקוט, אז הוא סוחב את המחברות בשקית.
ילד א' מכין את השיעורים במחשב ומגיש בזמן
לילד ב' אין מחשב (כבר אמרנו) ואין גם שולחן.
לילד א' יש חוג אומנות, חוג מחשב וחוג פסנתר
וילד ב', כשיש בלגן בבית, הוא בורח לחבר'ה בחצר.
וחולפות שש שנים ושני הילדים בכיתה ו' והנה הם מחולקים להקבצות
וילד א' הולך להקבצה א' וילד ב' הולך להקבצה ב'
לילד א' יש מורה פרטית ולילד ב' אין.
לילד א' אומרים כולם שהוא בטוח יהיה פרופסור כי הוא יודע מתמטיקה טוב
וגם לילד ב' אומרים שיש חוכמה, חוכמת רחוב.

ענו על השאלות הבאות:

  1. כיצד נוצרו הפערים בין שני הילדים? מנו לפחות 2 סיבות שונות.
  2. לפניכן/ם גרף: מהי המסקנה העולה מן הגרף?

 הגרף לקוח מהכתבה הבאה (מקוון מאתר שיחה מקומית)

המונח עשירון מתייחס לעשירית ממשקי הבית באוכלוסייה. העשירון התחתון (1) הוא הקבוצה של עשירית ממשקי הבית שהכנסתם היא הנמוכה ביותר, ואילו העשירון העליון (10) הוא הקבוצה של עשירית ממשקי הבית שהכנסתם היא הגבוהה ביותר.

קראו את הכתבה: "בלי הפרדות ובלי הקבצות" (כתבה מלאה: מקוון מאתר שיחה מקומית)

מהו הגורם לאי השוויון המוצג בכתבה?

קבוצה 1: בגן הילדים

הגעתן/ם לגן הילדים:

קראו את הכתבה: "חינוך חורץ גורלות" (כתבה מלאה: מקוון, דה-מרקר).

ענו על השאלות הבאות:

1. מהו אי השוויון המתואר בכתבה? כיצד הוא נוצר?
2. האם אתן/ם מסכימות/ים עם הטענה שבכותרת? האם "חינוך חורץ גורלות"?
3. מה קורה לילד א' וילד ב' בגן ? כתבו המשך לסיפור