שווה לחשוב על זה | איך לפתח חוסן פדגוגי?

אנחנו עכשיו במצב מלחמה עקובה מדם. החרדה, הכאב, משתקים ומעלים את רף האי וודאות. בתי הספר בינתיים סגורים, עם תחושה כללית של חוסר ניהול מצד משרד החינוך. ברגעים אלו, מנהלות ומורות שואלות את עצמן מה עליהן לעשות כדי להכיל ולהרגיע את הילדות.ים בבית הספר. איך להביא אתן.ם מחדש לחיים הנורמליים יחסית שהיו לפני המלחמה, ולסייע להם להתמודד עם החרדות ועם הכאוס של התקופה.
לשם כך נתחיל לבדוק ביחד את המושג ואת המעשה של חוסן פדגוגי.
חוסן כהגדרה כללית, זו ההתמודדות האישית והקבוצתית עם טראומה ומשבר, לא בהכרח כדי לפתור אותו, אלא יותר כדי להתמודד עם המציאות כפי שהיא. כלומר, החוסן אינו פתרון פלא במציאות. זו היכולת להתמודד עם המציאות על כל משבריה ומגבלותיה מתוך רצון להגביר את הסולידריות בין השותפים למשבר, וכדי להאיץ את הבריאות הנפשית בין א.נשים במצבי משבר. לאפשר להן.ם לשתף אחד את השנייה. לא להרגיש לבד.
חוסן פדגוגי, מושג חדש יחסית, בא לתת כלים חינוכיים קבוצתיים במצבי משבר בתוך הכיתה, בין כותלי בית הספר. מתוך הבנה שזהו תהליך שתמיד הוא קבוצתי, ומתבצע בתוך הכיתה האורגנית, על ידי מורה.
חוסן פדגוגי מתחיל מההכלה וחיזוק של צוות המורות. מורות שאינם מסוגלות לפעול כבעלות חוסן, אינן יכולות להכיל ולהעביר חוסן לתלמידות.ים. כלומר, הצעד הראשון כדי להתחיל תהליך של חוסן פדגוגי, הוא לסייע לצוות בית הספר להיות בעלות חוסן בעצמו. המשמעות היא, לתת אפשרות ממשית למורות להקשיב, להכיל ולתרום למצבן הרגשי והחברתי; להבין את עומק המשבר ברמה האישית והקבוצתית; בלי שיפוט ובלי הסברה; להכיל את כל הרגשות, גם אם הם מבוססים על אמיתות קשות ואף לא נכונות. המיקוד הוא ברגשות של הצוות ולא בפרשנויות האידיאולוגיות. נתמקד ביכולות ההכלה של הצוות כקבוצה, גם אם יש וויכוח על עמדות. הכלה, אינה קבלה של עמדות, אלא היכולת לנהל שיח שמביא למקום בו כולם, על תפיסת עולמם ורגשותיהם יכולות.ים לבוא לידי ביטוי. רק אחרי תהליך כזה, כשהמורות מסוגלות להיות במצב של הקשבה, על כל התחושות הקשות, המורות יהיו מסוגלות להתמודד עם אותם מצבים בכיתה, על כל הגוונים של קשת הרגשות והאמירות (או העמדות).