טקסטים עם אג'נדה | עמותת קדמה לשוויון בחינוך | 24.06.2019
0 צפיות | אין תגובות
מה קורה כשנגן או נגנית עולים על הבמה ובמשך ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות לא מנגנים דבר?
איך אנחנו כקהל מרגישים/ות? ולאן מופנה הפוקוס שלנו?
האם זו הקשבה אחרת? האם נצליח להבחין בקולות וברעשים שלא היינו שומעים/ות בעבר?
היצירה של ג'ון קייג' היא אחת היצירות המוזיקליות השנויות במחלוקת, אבל השאלות שהיא מעלה מעניינות, ואולי יש מה ללמוד מהן גם כנשות ואנשי חינוך. לאילו קולות אנחנו מקשיבות/ים ולאילו לא? ומה קורה כשהפוקוס משתנה בצורה בלתי צפויה?
מוזמנות/ים לקרוא קצת על היצירה ולהאזין.
צילום: Marius Eisenbraun, Flickr