המורה שהבטיח את הים | השראה לקראת שנת הלימודים

את המשפט הזה אומר המורה אנטוניו בנאיז'ס, בסרט "המורה שהבטיח את הים" (שמבוסס על סיפור אמיתי) לאחת העובדות בביה"ס שענתה לו: "אתה המורה הכי מוזר שהיה לנו בביה"ס".

בעוד שהחברה המסורתית בספרד של תחילת המאה ה- 20 ראתה בחינוך אמצעי להפוך ילדים למבוגרים צייתנים שמתאימים למוסכמות החברתיות, אנטוניו המורה האמין בגישה הפוכה – שיש לחנך את הילדות.ים להיות ילדים וילדות! ומה זה אומר מבחינתו? לאפשר להן.ם לגלות סקרנות, יצירתיות, ביקורתיות, חופש מחשבה ואפשרות ולחלום! אפילו על הים שנמצא רחוק כל כך שמעולם לא זכו לראותו מקרוב…

המשפט הזה של המורה אנטוניו הדהד לנו דווקא בתקופה הזו. חשבנו על הילדים והילדות, הנערים והנערות שהתמודדו בשנים האחרונות עם כל כך הרבה אתגרים שהקדימו את גילן.ם ותבעו מהן.ם בגרות. אז אולי דווקא עכשיו זה הזמן להזכיר לעצמנו ולהן.ם את הדבר הראשוני ביותר שהם – ילדים וילדות!
ושלא צריך למהר ולזרז אותן.ם לגדול להיות מה שיהיו בעתיד.

לפניהן.ם עוד חיים שלמים להיות בוגרות.ים, להתמודד, להחזיק, לשאת. אבל הילדות—היא חד־פעמית, וצריך לשמור עליה, וצריך להגן על מרחב הילדות: על המשחק, הדמיון, הסקרנות, הצחוק, היצירתיות, ההתלהבות, רוח השטות, התום והתמימות…
הידיעה הזו, מספיק שתלווה אותנו עם פתיחת שנת הלימודים, ואולי היא תסייע לנו לעשות לפעמים בחירות אחרות: להעדיף הקשבה על דרישה, דמיון על שינון, משחק על משמעת, ולעודד את התלמידים והתלמידות שלנו לחשוב או לחלום גם על מה שיכול להיראות לנו הכי מוזר בעולם. גם על הים, גם על השלום!