הספר 'קולות משכונת הקטמונים' , 2002, הוא סיכום של פרויקט חינוכי-קהילתי במסגרתו חקרו תלמידים/ות, מורות/ים והורים של בית הספר קדמה את שכונת הקטמונים. הספר מציע נקודת מבט אחרת על השכונה: מבט מבפנים המתאר אירועים ותקופות שונות בחיי השכונה בצורה שונה מהמקובל. במסגרת הפרויקט נערכו ראיונות עם תושבי שכונת הקטמונים, בעבר ובהווה, שסיפרו על ההיסטוריה של השכונה ועל חייהם בה. דרך סיפורה של שכונת הקטמונים מסופר סיפורם של המזרחים בישראל.
הראיונות שבספר (המובאים גם בשלמותם) נארגו לתוך נראטיב היסטורי המסתמך גם על ארכיוני עיתונות ומחקרים אקדמיים.
הספר מתמקד במאבקים השונים שניהלו תושבי השכונה – פעילותה של תנועת האוהלים, המאבק לדיור ציבורי וחלוקה שוויונית של קרקעות המדינה והמאבק להקמת בית הספר קדמה.
תולדות בית הספר מאז הקמתו מתועדים בספר 'קולות משכונת הקטמונים' בהוצאת עמותת הידידים שליד ביה"ס קדמה.
ביקורת על הספר, אלברט סוויסה, כל העיר, 6.9.2002:
קולות משכונת הקטמונים הוא אחד הספרים המרתקים שקראתי בחיי בתחום של הסוציולוגיה הדינמית העצמית… בישראל הוא יחיד ומיוחד במינו… הדרמה שהוא מגולל הוא סיפורה של קהילה תמימה ומצניעת לכת שקמה על מנשליה ומחריביה, והיתה לימים אחד הסמלים הגדולים והמקומות הממשיים שבאמצועתם ובתוכם נקצרו בסופו של דבר חלק נכבד מפירות המאבק ההסיטורי על צדק, שוויון ודמוקרטיה בחברה הישראלית.
… מעבר להיותו הוא גופו מופת לעבודה חינוכית אדירה לבני דורו ולדורות הבאים אחריהם, מדובר במסמך חשוב מאוד שעוד יעסיק חוקרים למיניהם, ובכלל עתיד הוא לעורר ענין רב.
גולת הכותרת של הקטמונים, הפנינה הנפלאה שבספר, היא גם אבן הפינה של כל המפעל החשוב הזה: בית הספר המהפכני קדמה.
"זהו ספר מרגש ביותר, חכם, אופטימי שמסעיר ומחמם את הלב בעת ובעונה אחת, ולמרות הביקורת הנוקבת המשתמעת ממנו הוא פציפסטי ובעל מזג טוב באופיו…