יום זכויות האדם בקדמה היה יום קהילתי שהוקדש לנושא זכויות האדם בכלל ולזכות לחינוך בפרט. בארוע, שהתקיים ב- 15.6.1998 בביה"ס קדמה במשך יום שלם, השתתפו: תושבי השכונה, הורים, ארגונים ופעילים חברתיים, אנשי חינוך ואקדמיה ונציגי ציבור.
במהלך היום הקימו התלמידים,המורים וההורים, יחד עם ארגונים חברתיים , ביתנים שהציגו סוגיות שונות הקשורות לזכויות בתחום החינוך: זכויות הילד, שוויון הזדמנויות במערכת החינוך, ילדים בעלי צרכים ייחודיים במערכת החינוך, חינוך בבתי ספר ערביים, אתיופיים במערכת החינוך, אלימות במערכת החינוך, מעורבות הורים במערכת החינוך. הביתן השמיני הוקדש לבית הספר קדמה.
בין נושאי הברכות בארוע היו מר דוד קסוטו, סגן ראש העיר ירושלים ומר ארנן יקותיאל, חבר מועצת העיר ירושלים.
דוד קסוטו: "הרבה אמונה היתה צריכה לבוא לפני 4 שנים כשהתחילו לחשוב על קדמה, ואני מוכרח לאמר שזה מדהים, מרגש ומשמח. אני חושב שאחד המעשים הכבירים שעשה קדמה הוא למצוא שוב נתיבים לחברה בריאה, להכיר את הכוח שבתרבות לעומת הכוח הברוטלי של השרירים. 50 שנה עברו והרבה טעויות נעשו. 2 דורות עברו והמצוקה לא קטנה. עכשיו הגיע הזמן שלא רק קדמה אחד יהיה בירושלים אלא 2 ו-5 ו-10, ולקחת את כל אלה שעד היום חשבו שאין להם סיכוי לצאת מהמצוקה החברתית ולתת להם את הזכות לחיות ככל אחד. כי מה שאנחנו יכולים לקבל מקדמה זה אולי הרבה יותר ממה שהחברה יכולה לתת לקדמה. אני מקוה שב- 50 השנים הבאות, החברה הישראלית תוכל להתגאות באושר שהיא השיגה לעצמה בחזרה ושבעוד 50 שנה נוכל לאמר : כולנו קדמה".
ארנן יקותיאל: "אני חושב שהפעילות שאתם מעזים לעשות היא דוגמה לכל בית ספר, והנושאים שאתם, קדמה, מוכנים להתמודד איתם הם מרשימים, כי בהרבה בתי ספר לא היו מעזים להתמודד כי היו פוחדים ממה שהתלמידים יגידו.יש קטע בבתי ספר שנערכים לדיון רק אם יודעים את המסקנה. בקדמה הולכים על זה מאוד פתוח. הקהל של קדמה עומד בקו הראשון הראשון מול התחייה הדתית, מול החזרה בתשובה, וההשכלה היא התעודה היחידה שאפשר לעמוד בה. אני חושב שיום לימודים ארוך הוא דבר חשוב מאוד, אבל של המדינה ולא של גופים מפלגתיים. כי גוף שנותן יום ארוך וגם ארוחות חמות, והדבר היחיד שהוא לא נותן זה השכלה, קידום וקדמה, אין בזה טעם.
בשעות הערב התקיים רב-שיח בנושא: "החינוך – זכות יסוד חברתית?", בהשתתפות: חה"כ ד"ר בני בגין, ד"ר יאיר סמוכה – סגן מנהל המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, ד"ר שלמה סבירסקי – ממייסדי קדמה ודר' מאיר בוזגלו – מרצה בחוג לפילוספויה ומייסדי קדמה. להלן תמצית מהדברים שנאמרו:
ד"ר בני בגין: לא ניתן לסגור לגמרי אי שוויון חברתי אך צריך לשאוף לצמצם אותו. יש להגדיר את המינימום ההכרחי ועליו להיאבק. מהבחינה הזו, אני חושב, יש תפקיד לקדמה בהגדרת המינימום ההכרחי ועליו להיאבק. לקדמה יש יכולת כמודל מעשי, תא תיאורטי, להוכיח שעם המינימום הזה ניתן לעשות הרבה מאוד.
ד"ר שלמה סבירסקי: קדמה היא ניסיון לכפות על המדינה מינימום שהוא תעודת בגרות, תעודה שמאפשרת לתלמיד להתקדם קדימה. קדמה אמרה שמה שקיים ברחביה, בבית הכרם, בקיבוצים ובצפון תל אביב, אנחנו רוצים שיהיה גם פה. לצערנו, המדינה עד היום לא עושה את זה. המדינה מספקת חינוך ברמות שונות לאוכלוסיות שונות. עד שקמה קדמה, הבחירה הצטמצמה לדבר אחד – מסלול מקצועי. וזה עדין המצב לגבי 50% מהנוער הישראלי. אני חושב שאת זה צריך להפסיק ואפשר להפסיק ע"י העברת החינוך מחובה המוטלת על האזרח לזכות המוטלת על האזרח וחובה המוטלת על המדינה.
ד"ר מאיר בוזגלו: יש להבחין בין חינוך להשכלה. העניין של קדמה הוא לייצר את עצמנו בעזרת החינוך. חלק מהעניין של קדמה זה הזכות לחנך, לא הזכות לקבל חינוך ממישהו אחר. אלא הזכות לעצב את עצמך. הציפיות שלי מקדמה הן כל כך גבוהות שקשה להפתיע אותי. אני תולה תקוות כל כך גבוהות ומאמין בצוות של קדמה. אני מאמין שלקדמה יש אמירה לגבי הבעיות של החברה הישראלית: עוני מול עושר, דיכוי מול לא דיכוי, חרדים-קיצוניים-אתיאיזם וכדומה. אני חושב שלקדמה יש תמימות מסוימת שהיא יכולה להיות משאב אדיר בתהליך השינוי.