זום על חינוך: איך לקדם חינוך איכותי שוויוני בזמן משבר

לסיכום הזום 

עמותת קדמה משיקה: סדרת שיחות זום קצרות עם נשות ואנשי חינוך אקטיביסטים/ות

זום ראשון: איך משבר הקורונה משפיע על הפערים במערכת החינוך? עם ד"ר שלמה סבירסקי. יום שני 6/4/20 בין השעות 12:00-12:30

משבר הקורונה, על כל האתגרים העצומים שהוא מביא בכל תחומי החיים ולכל שכבות האוכלוסייה, מעצים את הפערים בחברה בין העניים לעשירים, בין הפריפריה למרכז, בין אלה ששווים יותר לאלה ששווים פחות.

התקופה הזו לא קלה לאף אחת ואחד, אבל לתלמידים/ות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ומבתים ואזורים עניים – קשה שבעתיים להתפנות ללמידה.

אנחנו בקדמה נאבקות כבר מעל 24 שנים על החינוך בישראל ככלי לקידום שוויון וצדק חברתי.

הנחת היסוד שלנו היא שחינוך איכותי שווה לכל הוא זכות יסוד חברתית ותנאי בסיסי לגישור פערים ולכינון חברה המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון.

במיוחד בימים כאלה של חוסר ודאות וקשיים גדולים – אנחנו בקדמה פועלות במסירות לתת מענה לכל קהילת החינוך שלנו – ממורות/ים שנאלצות/ים להתמודד עם שינויים טכנולוגיים ותעסוקתיים תדירים ובלתי צפויים, ועד תלמידים/ות שהמצב הכלכלי ההולך ומחמיר מרחיק מעליהם יותר מתמיד את חלום תעודת הבגרות, חלום שלתלמידים/ות באזורים מבוססים/ות הוא המובן מאליו.

עמותת קדמה משיקה סדרת שיחות זום עם נשות ואנשי חינוך אקטיביסטים/ות בעלי/ות אג'נדה חברתית כדי להבין כיצד ניתן להמשיך ולהשתמש בחינוך ככלי לקידום השוויון וצמצום הפערים, גם בימי המשבר הנוכחי.

החל מיום שני הקרוב (6/4) נתחיל בסדרה של שיחות זום-אין קצרות וממוקדות עם דמות מרכזית בשדה החינוכי-אקטיביסטי.

השיחות יארכו חצי שעה. מתוכה 20 דקות שיחה עם הדובר/ת, ו-10 דקות לשאלות מהצופות/ים (ניתן לכתוב שאלות בצ'אט של הזום במהלך השיחה).

נעדכן באיוונט, בפייסבוק ובאתר שלנו לגבי יום ושעת השיחה השבועית)

ביום שני הקרוב 6 באפריל 2020 בשעה 12:00 נשוחח עם ד"ר שלמה סבירסקי,

סוציולוג ואקטיביסט ותיק ורב פעלים והישגים:

ממייסדי בי"ס קדמה ועמותת קדמה.

המנהל האקדמי של מרכז אדוה – מכון מחקר המפרסם דו"חות חשובים על מצב האי-שוויון החברתי-כלכלי-מעמדי בארץ.

ממייסדי עמותת הל"ה – הפועלת לקידום מעורבות הורים במערכת החינוך לשיפור הלימודים בשכונות ובעיירות הפיתוח.

כתב ספרים פורצי דרך ומאמרים רבים בתחום האי שוויון הכלכלי-מעמדי בארץ, ביניהם "זרעים של אי שוויון" ו- "לא נחשלים אלא מנוחשלים".

השיחות פתוחות לכולן/ם ומתאימות לכל מי שחינוך וצדק חברתי חשובים לה/ו. השיחות ישודרו בזום בלייב ויהיו זמינות גם אחר כך לצפייה חוזרת באופן חופשי. בזמן השיחה תוכלו לכתוב שאלות בצ'אט של הזום ואת חלקן נעביר בלייב לדובר/ת.

מוזמנות/ים לכתוב לנו במייל רעיונות לדוברים/ות וסוגיות רלוונטיות בחינוך שתרצו שנעסוק בהן בשיחות הבאות: kedma10@netvision.net.il

מי למטה? מי למעלה? – מערכי שיעור

איור: ליטל כהן ביטון, מרכז אדוה

 

האם צריך ללמד בבתי הספר על אי השוויון הכלכלי בחברה?

האם ילדות וילדים צריכות/ים להיחשף לממדי העוני שרק הולכים וגדלים, או לפערים הגדולים בהכנסות שבין העשירונים: בין עובדים ומעסיקים, בין מרכז לפריפריה? בין גברים ונשים? והרי אי השוויון לא יעלם אם לא נדבר עליו. ואם לא נלמד, מה יחשבו?

אולי יניחו כפי שמקובל לפי הגישה הניאו קלאסית הרווחת, שאי שוויון בהכנסות נובע מפערים ביכולת, בכישרון, במיומנות? כלומר העשירים מוכשרים יותר, והעניים פשוט אינם מוכשרים, ולכן הם עצמם "אשמים" במצבם, ואי השוויון הוא "טבעי" והוגן.

הכלכלן הצרפתי פיקטי  שחקר את הזינוק האדיר של הכנסות המאיון העליון בכלכלה האמריקנית כתב: "הסבר אפשרי לכך הוא, שהן כישוריהם והן תפוקתם של אותם מנהלים בכירים עלו לפתע ביחס לאלה של עובדים אחרים. הסבר אחר, אשר נראה לי סביר יותר, וגם עולה בקנה אחד עם הראיות, הוא שלמנהלים הבכירים יש על פי רוב את הכוח לקבוע את שכרם בעצמם…"[1]

פיקטי טען כי לא מספיק להסביר את אי-השוויון הגדל בעולם דרך פערים במיומנויות או בתפוקות, יש לבחון גם את ההסדרים החברתיים ואת יחסי הכוחות בשוק ובמדינה הקובעים את חלוקת ההכנסות.

אז למה פיתחנו את מחברות קדמה 'מי למעלה מי למטה'?

המחברות נולדו מתוך רצון להביא בפני התלמידות/ים ניתוח ביקורתי של המציאות החברתית-כלכלית שבה אנו חיות/ים, ניתוח שבוחן את המנגנונים החברתיים ואת יחסי הכוחות, שיוצרים את אי השוויון. רצינו שהתלמידות/ים יכירו את המציאות החברתית-כלכלית, שילמדו על נושאים שנוגעים ישירות בעולמן/ם, נושאים שיש להם השלכות על חייהן/ם בהווה ובעתיד: עוני, פערי שכר, אי שוויון בחינוך, פערים בין מרכז ופריפריה ועוד. ההיכרות עם נתונים וניתוחים סטטיסטיים בנושאים אלו תוכל לפתח את הראייה הביקורתית של התלמידות/ים ואת ההבנה המורכבת של סוגיות מרכזיות בחברה הישראלית. מתוך ראייה זו אנו מקוות שיצמח גם הרצון של התלמידות/ים להשפיע ולהיות מעורבות/ים בשינוי של המציאות. בנוסף לכך, ההבנה של היווצרות פערים ואי שוויון בחברה מתוך תפיסה המנתחת את המנגנונים המערכתיים והמדיניים שאחראים להם, עשויה לשחרר את התלמיד/ה היחיד/ה להבנה שהמקום שבו הוא או היא נמצאות/ים אינו "באשמתם" האישית.

בפיתוח המחברות עשינו שימוש בחומרים של מרכז אדוה החוקר שנים רבות את אי השוויון הכלכלי-חברתי בישראל. כוונתנו היתה להנגיש לתלמידות/ים נתונים וניתוחים סטטיסטיים העוסקים בשוויון ובצדק חברתי-כלכלי. כוונה זו מתיישבת עם עקרונות עמותת קדמה שפועלת למען שוויון וצדק חברתי בדרך של חינוך.

מה כוללות המחברות?

המחברות כוללות כ-30 מערכי שיעור מגוונים המחולקים לשבע יחידות, כל יחידה בעלת צבע אחר. חלק ממערכי השיעור בנויים כרצף של מספר שיעורים המסתמכים זה על זה, ואחרים עומדים בפני עצמם. כללנו ביחידות גם טקסטים ספרותיים הקשורים לנושא כדי להעשיר את המבט ואת החוויה הלימודית. בסוף כל מערך הוספנו אקטיביזום – זום על עשייה של גופים ושל א/נשים שפעלו למען שינוי בתחום וקידום השוויון. ישנה עשייה חברתית עשירה של גופים רבים נוספים. לצערנו לא יכולנו לכלול במחברות את כולם, אך אנו מזמינות אתכן/ם להוסיף מידע וקישורים בתגובות לדף האקטיביזום המתעדכן באתר שלנו.

מערכי השיעור במחברות מתאימים לתלמידי החטיבה והתיכון.  השתדלנו לעסוק בסוגיות ספציפיות הקרובות לעולמם/ן של התלמידות/ים כמו: פערים בחינוך בין מרכז ופריפריה, שיעור הזכאות לבגרות והמסעות לפולין.

 מהו תפקיד המחנכ/ת בהוראה של אי שוויון?

אי שוויון הוא תופעה מטרידה וכואבת, והוא חלק ממציאות החיים של תלמידינו, חלקן/ם או רובם/ן חווים אותו בעצמן/ם. הלימוד על אי השוויון והעיסוק בסוגיות אלו דורש רגישות רבה. לכן תפקיד המחנכות/ים הוא לעזור לתלמידות/ים לדון במשמעויות של אי שוויון, ולעבד אותן בתוך סביבת למידה בטוחה ותומכת. חשוב לאפשר לתלמידות/ים להגיב, לשתף ברגשות ובמחשבות, ולהקשיב זה לזו ללא שיפוטיות. חשוב שננסה לשער מראש כיצד לימוד הנושא ישפיע על תלמידינו, "איפה הן/ם בסיפור?" לאילו עשירונים הן/ם משתייכות/ים? מהם הפערים החברתיים הכלכליים ביניהם/ן?

לפני שנדבר עם התלמידות/ים על אי שוויון, ונחשוף בפניהן/ם את הנתונים, חשוב שנברר לעצמנו מה אנחנו חושבות/ים ומרגישות/ים לגביהם, אם נהיה מודעות/ים לתגובות שמתעוררות בנו לנוכח הנתונים, נוכל לאפשר שיח בטוח בכיתה.

 איך להשתמש במחברות?

ישנם מערכים שניתן ללמד במסגרת שיעורי גיאוגרפיה: מרכז ופריפריה, עוני. ישנם מערכים שמתאימים לשיעורי מתמטיקה, כי הם עושים שימוש בסטטיסטיקה: בגרפים, בדיאגרמות ובמשמעות של ממוצע וחציון. מערכים אחרים מתאימים לשיעורי האזרחות ולשיעורי חינוך: על מגדר ושכר, או 'איך לעשות שוויון'. בהוראת הנושא חשוב מאוד שנחשוף את תלמידינו לא רק לעוולות ולפערים, אלא גם לפעולות שא/נשים, קבוצות וארגונים יכולים ליזום כדי להתמודד עם אי השוויון, למחות כנגדו ואף לקדם שוויון.

חשוב לנו לסייג ולומר שהמחברות לא כוללות את כל הנושאים הרלוונטיים, וכל נושא שהבאנו אינו מייצג כמובן את כל הידע שבתחומו. הנגיעה בנושאים שבחרנו היא חשובה ומשמעותית,  ומספקת הזדמנות לעיסוק נרחב ומעמיק יותר בכל נושא.

אנחנו בעמותת 'קדמה' עוסקות בעבודת החינוך מתוך אמונה שחינוך משפיע, שחינוך יכול לשנות מציאות. צוות המורות בבתי הספר שלנו, החומרים וההכשרות שאנו מפתחות, תומכים בא/נשי חינוך שרוצות/ים לעשות שינוי חברתי בכיתה, בבית הספר

ובחברה. אנו מאמינות שהמודעות לאי השוויון – לצורותיו ולמקורותיו, יעודדו את תלמידינו לפעול למען חברה שוויונית יותר.

[1]קוק אלי, " סדקים באידיאולוגיית אי-השוויון", הזמן הזה: מגזין למחשבה פוליטית, תרבות ומדע מבית מכון ון ליר בירושלים, אוגוסט 2018 (מקוון) (pdf)

תוכן עניינים

יחידה 1 – תמונת השכר………………………. עמ' 5

יחידה 2 – על מגדר ושכר…………………….. עמ' 29

יחידה 3 – חינוך והשכלה……………………… עמ' 45

יחידה 4 – מרכז ופריפריה…………………….. עמ' 77

יחידה 5 – עוני………………………………….. עמ' 93

יחידה 6 – איך לעשות שוויון?…………………. עמ' 127