אי שוויון בחינוך, דפנה גולן-עגנון, 2004
למה כל כך מעט מזרחים וערבים מתקבלים לאוניברסיטאות? למה המורים משתכרים בדך כלל יותר מהמורות? באילו בתי ספר אין חשמל? למה כל שנתיים מחליפים שיטות להוראת הקריאה ואת ספרי הלימוד? למה המטאפורה המרכזית של משרד החינוך לקוחה מהלקסיקון הצבאי -"מטה ושדה"?
באסופת מאמרים זו דנים מטובי אנשי החינוך והמחקר האקדמי בסוגיו של אי – שוויון בתקצוב החינוך, בהפרטה, באפליה של תלמידים עם מוגבלויות בשיטות הוראת הקריאה, בתוכני הלימוד בבתי הספר ובדרכים חלופיות להוראה. המאמרים בספר מכוונים להורים, למורים ולכל מי שדואג שמהשבר החינוכי בחברה הישראלית. הם מתארים את הרקע ההיסטורי ליצירת פערים בחינוך שאין להם אח ורע בעולם המערבי, ומסבירים מדוע תהליך ההפרטה שמוביל משרד החינוך רק יעמיק אותם. הכותבים דנים באפליית התלמידים הערבים ובהיעדר הכבוד לתרבות המזרחית בחומרי הלימוד, הם מציעים דרכים חלופיות לחינוך נוער מנותק, להעצמת מורות וקוראים קריאה חברתית את הוויכוח של דרכי לימוד הקריאה
לקריאת הפרק העוסק בתכניות הלימוד בבית הספר קדמה לחצו כאן