פרויקט קדמה-בית צפאפא היה פרויקט משותף של שני בתי ספר, יהודי וערבי, השוכנים בסמיכות גיאוגרפית זה לזה, אך בעלי עולמות תוכן חברתיים, חינוכיים ותרבותיים שונים. לפרויקט חשיבות רבה במציאות הישראלית התרבותית הרב-גונית אשר חיה בעצמה את הקונפליקט היהודי-ערבי.
במשך מספר שנים, בסוף שנות ה- 90, התקיימו דיאלוגים ופעילויות משותפות בין תלמידים/ות ומורות/ים מבית הספר קדמה לבין תלמידות/ים ומורות/ים ערבים מביה"ס בית צפאפא הסמוך לו. .
שני הצדדים סבלו מאלימות וקורבנות: בית הספר קדמה שוכן בשכונת הקטמונים שנחשפה באופן מתמיד למצוקה ואלימות וסבלה מקורבנות בפיגועי טרור. מהצד השני של הכביש שוכן הכפר בית צפאפא, כפר ערבי גדול שנחצה לשניים אחרי מלחמת ששת הימים על כל ההשלכות החברתיות והאנושיות של הדבר. הפרויקט יצר אפיקים חדשים להידברות ושינוי עמדות בין שתי קבוצות הנחשבות "שוליות" בחברה הישראלית: בין תלמידים משכונת מצוקה במגזר היהודי , רובם ממוצא מזרחי, לבין תלמידים מקבוצת מיעוט אתני בחברה הישראלית.
הפעילות כללה סדנאות משותפות לתלמידי שני בתי הספר ב: אומנות, פילוסופיה, תיאטרון, מחול ואינטרנט , וכן יציאה משותפת לטיולים ומופעי תרבות. חלק אינטגרלי מהפעילות כלל מפגשים קבועים אחת לשבועיים של צוותי המורים משני בתי הספר.
הערוץ השני הפיק סרט על הפרויקט בשם "חלון מזרחי" ששודר לראשונה בחודש ספטמבר 1999. יוצרי הסרט, רוני בן-יצחק ודוקי דרור, בחנו את תהליך התגבשותו של הפרויקט המשותף, על הקשיים והתקוות של המשתתפים בו, מנקודת ראות של תלמידים ומורים משני בתי הספר. הסרט בדק האם ניתן לגשר בין שתי אוכלוסיות הקרובות בתרבותם ובמעמדם החברתי-כלכלי אך תהום פוליטית פעורה ביניהם.
הסרט "חלון מזרחי"